מחבר:

שנת ההוצאה: 2007

מילות מפתח: תרבות ישראל; חילוניות; יהודים; תרבויות; יהדות חילונית הומניסטית; יהדות הומניסטית חילונית; עם ישראל; עם-ישראל; שאלה יהודית; השאלה היהודית; בני ישראל; בית יעקב; עבריים; עברים; עם סגולה; עם קדוש; העם הנבחר; עם נבחר; ישורון

זמן יהודי חדש הוא מפעל חלוצי חסר תקדים. בארבעה כרכים סוקרים מאות כותבים מן השורה הראשונה את תהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו את התרבות היהודית במאתיים השנים האחרונות ומדגימים את העושר והגיוון שהולידו בה תהליכים אלה.
הידע שזמן יהודי חדש מבקש להקנות לקוראיו גישה אליו הוא הידע על אודות תהליכי השינוי, ההתחדשות והמודרניזציה שעברו על התרבות היהודית במאתיים וחמישים השנים האחרונות, כחלק מתהליכי החילון וההתחדשות של התרבות הכללית. מערכת זמן יהודי חדש שמה לעצמה מטרה להביא לפני הקורא נקודת מבט ייחודית, מבוססת-מידע, על התרבות היהודית בדורות האחרונים - ובמקרים רבים גם מבט חדש על תהליכים שהתרחשו בעם היהודי בעבר רחוק יותר, אך מחקרים חדשים חשפו אותם לנקודת השקפה אחרת מזו שהיתה מקובלת בעבר. אל הספר

נושא/נושאים: , הגות יהודית, יהדות פלורליסטית

תוכן הספר:

• זמן יהודי חדש

• תוכן העניינים

• פתח דבר

• הקדמה

• מבוא כללי: מודרניזציה וחילון בתרבות היהודית

• ההגות היהודית המודרנית

• המודרניזציה והחילון של המחשבה היהודית – מבוא

• אמונה

• "ברכת הרב‭,"‬ ציור של מוריץ אופנהיים. הנאמנות לחוקי המסורת נוסחה בעיקרי אמונה שיהודי חייב היה לקבלם.

• אנומליה ונורמליזציה

• האנטישמיות בראי התגובה היהודית המודרנית

• ציור של ז'ינובי טולקאצ'ב – "דרגשים‭:"‬ שחרור מיידאנק ואושוויץ. ההיסטוריה הארוכה של גירושים, מעשי-טבח והשמדות מוכיחה כי כשהאנטישמיות גואה ואילו הסובלנות בשפל – מתחסלות קהילות של יהודים

• קריקטורה אנטישמית המציגה את אלפרד דרייפוס כדרקון אימתני שפגיון מצמיד לגופו תג שעליו כתוב "הבוגד‭."‬ האנטישמיות התעוררה נוכח קידומם של יהודים בתחומים הפרטיים ועל אחת כמה וכמה בתחומים הציבוריים

• קורבנות פרעות באוקראינה, ‭.1917‬ סירובם של מהפכנים ואנשי הקדמה לגנות את הפוגרומים עודדו ביהודים ליברלים ורדיקלים רבים את זהותם הלאומית היהודית

• ארץ–ישראל בתודעה ובהגות היהודית

• למעלה: ירושלים בתחריט משנת ‭.1604‬ למטה: חיפה והכרמל בתחריט משנת ‭.1682‬ המיסטיקה היהודית אינה מוותרת על הזיקה לארץ-ישראל, האתר הנצחי של ההתגלות

• גאולה

• איור-מזכרת של ליליען לצירי הקונגרס הציוני בשנת ‭.1902‬ דוברי הציונות הרבו להשתמש במונחי הגאולה ואף העבירו אותם מן האדם, העם והחברה אל הארץ והאדמה

• גלות

• היהודי הנודד, ציור של גוסטב דורה. היו שראו בגלות מבחן אמונה ונאמנות, היו שראו בה עונש והיו שראו אותה כמאפשרת שליחות שהוטלה על עם ישראל

• הגות יהודית מודרנית לאחר השואה

• הדפס של סטפניה דרטלר-פלין, מארכיון "יד ושם‭."‬ העדות והעדים לשואה מוצגים על פי רוב כמעלים את השאלה אם "מי שלא היה שם" יוכל להתקרב להבנת השואה

• קריקטורה אנטישמית משנת 1920 מאוסטריה: נחש בעל ראש יהודי חונק את הנשר האוסטרי. מזווית-ראייה יהודית, ראיית השואה כשיאו של הקונפליקט בין העם היהודי לאומות העולם וכצידוק האולטימטיבי של הציונות; מזווית-ראייה כללית, השואה כשיאו של תהליך ברוטליזציה של החברה והמדינה.

• פליטי שואה המובלים בידי אנשי "הבריחה" דרך הרי האלפים בדרכם לארץ-ישראל. הקשר אינו בין השואה לבין הקמת המדינה, כי אם בין תוצאות השואה להקמת מדינת ישראל

• זהות יהודית

• רחוב ב"שטעטל" תחריט עץ של ש' יודוביץ. מחיר ההצטרפות של היהודים ללאומיות הטריטוריאלית החדשה – מחיקת סממני התודעה הלאומית הנפרדת שהיו אחוזים ודבוקים בפולחן הדתי

• דגניה בת חמישים, כרזה של הקרן הקיימת. ללא החדשנות המהפכנית לא היתה מתחוללת התחדשות החיים המדיניים והחברתיים של היהודים בישראל

• חלוציות

• חברי קיבוץ כפר רופין עובדים בתוך הביצה ‭.(1940)‬ החלוצים הם בעלי הכרה מעטים המקבלים עליהם מתוך בחירה מוסרית את החיים הקשים כהכנה לקליטתם של מאות אלפים שיבואו אחריהם לארץ מתוך הכרח

• כנעניות

• פסלו של יצחק דנציגר "נמרוד" ‭(1939)‬ שימש סמל להשקפה הכנענית בדבר קיומה של אומה עברית קדומה, פגאנית, שישבה בארצות "הסהר הפורה‭,"‬ השקפה שהיוותה ריאקציה של חוגים מתוך בני הארץ וגידוליה כלפי האידיאולוגיות היהודיות ובכללן הציונות

• המוסר בהגות היהודית

• ציורו של גוסטב דורה: משה מנפץ את לוחות הברית. לא ניתן לתאר עמדה כלשהי בדבר "המוסר" כעמדה המאפיינת את כלל העם היהודי, את המסורת היהודית בכללותה או את הדת היהודית על כל זרמיה וגווניה

• המוסר במסורת היהודית

• עקדת יצחק בציור של רמברנדט. העקדה נתפסה בהגות היהודית לדורותיה כביטוי לקונפליקט אפשרי בין דת למוסר, ויש הרואים בה דוגמה לקונפליקט המוכיח שיש ניגוד בין צווי האל למוסר

• שנאה עצמית יהודית

• תמונה מתוך הצגת "נפש יהודי‭,"‬ תיאטרון חיפה ‭.1982‬ היהודי שהתנצר, אוטו ויינינגר, ביטא את שאט הנפש שחש כלפי יהודיותו

• "תושייה יהודית‭,"‬ קריקטורה המתארת יהודי רפורמי המדליק נרות חנוכה על אשוח חג המולד. המובן החמור והצר של "שנאה עצמית יהודית" חל רק על יהודים המצויים בסביבתם של לאיהודים ורוצים בכל מחיר להיראות כמותם

• אישים

• אחד העם

• אחד העם עם בנו ובתו בתצלום משנת ‭.1910‬ שיטה מחשבתית שלמה להבנת תרבות ישראל

• אלברט איינשטיין – זהותו היהודית

• אלברט איינשטיין פעל ללא ליאות למען כבוד האדם וחירותו ונאבק בכל צורה של אפליה. במאבקו זה מקום מרכזי להזדהותו עם גורל העם היהודי

• חנה ארנדט

• חנה ארנדט בטקס חתימת מסמכי ההתאגדות של הקרן על שם יהודה מאגנס, דצמבר ‭.1948‬ עניינה בעמה וביהודיותה וניסיונה לרדת לעומק הטרגדיה היהודית עיצבו את מחשבתה והגותה בתחום הפוליטיקה והפילוסופיה

• שאול אשר

• מרטין בובר

• מרטין בובר תפס את עצמו כ"בונה גשרים" תרבותיים – בין יהודים לנוצרים, בין יהודים לפלסטינים, ואולי הקשה מכול, בין יהודים ליהודים

• דב בר בורוכוב

• בורוכוב ראה בייחודו של האופי הלאומי היהודי ביסוס לזכותם של היהודים לקיום לאומי עצמאי

• דוד בן–גוריון – הגותו היהודית

• בן-גוריון בשדה-בוקר. הגותו הלאומית היתה בנויה רבדים-רבדים. המבנה המשותף לרבדים האלה היה הצירוף הפרדוקסלי לכאורה בין הריאליזם לנטיות האוטופיות

• ליאו בק

• ליאו בק, כיהן כיושב ראש אגודת הרבנים של גרמניה ונשיא "בני ברית‭,"‬ אבל את מעמדו האגדי כמנהיג יהודי גרמניה רכש בימים האפלים של המשטר הנאצי

• שמואל הוגו ברגמן

• שמואל הוגו ברגמן היה מנהלו הראשון של בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי בירושלים, פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית והרקטור הראשון שלה

• מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בן–גריון)

• ברדיצ'בסקי עם רעיתו ובנו – תיקון לבריחת הדור הצעיר אל תרבויות אחרות יבוא רק במהפכה רוחנית של העם שישליך אחרי גוו את עולם ההלכה ויחתור להיות ככל העמים האירופיים

• ישעיהו ברלין

• ישעיהו ברלין – בזכות כשרונותיו וקסמו האישי הצליח לנוע בחופשיות בין העולמות בלי לטשטש את זהותו או לוותר על עקרונותיו

• יוסף חיים ברנר

• ברנר (כאן בציורו של אורי ליפשיץ) דגל באירופיזציה של התרבות היהודית וראה במסורת הדתית ובעיקר בהלכה מכשול המסכן את המשך קיומו של העם

• אהרן דוד גורדון

• א"ד גורדון עודר בגינה. "הזקן" ביקש לשכנע את החלוצים שגם אם לא תצלח התוכנית הגרנדיוזית להעברת מיליונים לארץ – יש ערך אנושי ולאומי לעבודתם בהעמידה טיפוס של אדם יהודי בריא יותר

• אברהם גייגר

• שמשון רפאל הירש

• שמשון רפאל הירש, רב אורתודוקסי ששינה ואף ביטל לגמרי מנהגים שנראו לו כלא הולמים את רוח הזמן. קבע את הסיסמה "יפה תורה עם דרך ארץ‭,"‬ כלומר: בשילוב עם תרבות הארץ שבה חי היהודי

• משה הס

• משה הס, מראשוני ההוגים של הסוציאליזם האירופי בכלל, נעשה לאחד מחלוצי הציונות ולמורה דרכה של הציונות הסוציאליסטית

• אוטו ויינינגר

• לדידו של אוטו ויינינגר היהודים אינם יכולים להתרומם למעלת גאוניות שכן היהודיות כרוכה ללא מנוס בתכונות נשיות, שאותן ראה כנחותות

• זאב ז'בוטינסקי – הגותו היהודית

• ז'בוטינסקי ראה בתנ"ך וברעיונות הנביאים את תרומתה העיקרית של התרבות היהודית לעולם. לדידו, פניה של היהדות התנ"כית היו לתיקון חברתי הצופה אל העתיד

• הרמן כהן

• הרמן כהן: המונח העברי "שלום" נגזר מן המונח "שלם" – אין ההוויה האנושית שלמה אלא אם כן היא מבוססת על צדק חברתי ועל השלום

• עמנואל לוינס

• עמנואל לוינס – תפיסת הדת כנחמה חושפת את האמונה הדתית כאשליה שיצר האדם כדי להיות מסוגל לשאת את טרגדיית החיים

• ברנאר לזאר

• ברנאר לזאר (במרכז) בזמן משפטו החוזר של דרייפוס. לשלוש אידיאולוגיות רבות עוצמה – הלאומיות, האנטישמיות והסוציאליזם – היתה השפעה מכרעת על חייו ועל דרכו

• ישעיהו ליבוביץ'

• ישעיהו ליבוביץ' – ערכים מוסריים של ממש, כמו מצוות דתיות, יש להם משמעות רק אם הם נבחרים בידי היחיד מתוך חירות מלאה מכל לחץ או כפייה

• אלבר ממי

• אלבר ממי חווה על בשרו את הזהות המסוכסכת של צעיר יהודי בעולם קולוניאלי

• משה מנדלסון

• משה מנדלסון נכנס לעיר ברלין, בתחריט משנת ‭.1792‬ טיעון שיטתי על מעמדה של הדת במדינה רציונאלית: למדינה זכות לכפות על אזרחיה למלא את חובתם, הדת חייבת להיזקק לשכנוע פנימי בלבד

• יוסף דב סולובייצ'יק

• יוסף דב סולובייצ'יק – דמות ייחודית בעלת השכלה הומניסטית רחבה ושיטתית המשולבת בסמכות הלכתית בכירה ביותר בעולם הישיבות

• נחמן סירקין

• נחמן סירקין שקד כל ימיו להוכיח כי שני האידיאלים השונים – חידוש מדינת היהודים וכינונה של חברה סוציאליסטית – כרוכים זה בזה במימושם

• אברהם יצחק הכהן קוק

• הרב קוק חתר להרמוניה החובקת את כלל התופעות וחייב גם תנועות היסטוריות, כציונות, שעמיתיו החרדים ראו בהן תופעות שליליות

• פרנץ רוזנצווייג

• פרנץ רוזנצווייג – אדם יהודי אינו חייב להתייחס לכל טקסט מן המקורות ביחס א-פריורי של קדושה אלא בעמדה הפתוחה לדיאלוג עם הטקסטים האלה

• נתן רוטנשטרייך

• נתן רוטנשטרייך: תפקיד נוסף למחשבה היהודית – לבחון את עקרונות המסורת היהודית כדי להכריע אלה מהם ישימים עדיין בתנאים המשתנים

• ליאו שטראוס

• ליאו שטראוס – תרבות המערב מבוססת על הקיום בצוותא של שתי מסורות גדולות – התיאולוגיה המקראית והפילוסופיה היוונית הנותנות תשובות מנוגדות לשאלה: מה טוב לאדם?

• ברוך שפינוזה

• החרם מוטל על שפינוזה, ציור של הירשנברג. השקפותיו זעזעו את קהילת היהודים החדשים של אמסטרדם וחוללו בה שערורייה.

• זיכרון, מיתוס והיסטוריה

• חילון הזיכרון וחקר ההיסטוריה – מבוא

• עליית ההיסטוגרפיה היהודית החדשה

• היסטוריוגרפיה כהבנה עצמית וכיצירת זהות: מ"חוכמת ישראל" עד היום

• שער "ספר יוסיפון" שנכתב באיטליה כנראה במאה ה‭10-‬ ובו התייחסות לתקופת הבית השני, כאן מתוך מהדורה ביידיש שנדפסה בציריך בשנת 1546

• דיוקנאות של מורי בית המדרש ל"חוכמת ישראל" בברלין, ‭.1897‬ עקרונות הגישה ההיסטורית החדשה ראו את הקיום היהודי כתהליך הנתון לשינויים ולהשפעות היסטוריות ולא כהוויה מטפיזית ועל-זמנית

• איזק מרקוס יוסט‭*,‬מן המתנגדים המושבעים של היהדות הרבנית, היה ההיסטוריון היהודי הראשון שהיו לו לפחות מקצת היומרות המדעיות של הדיסציפלינה החדשה

• היינריך (צבי) גרץ ‭11 –‬ כרכים של היסטוריה של היהודים שעיצבו במידה רבה את ההכרה העצמית של היהודים ושל קיומם בתוך הזמן ההיסטורי; פרסומם בגרמניה היה הוא עצמו למאורע היסטורי מכונן

• שמעון דובנוב (יושב בחברת הפסל נחום אהרונסון) – חילון הקיום היהודי והעתקת מרכזיותו מן הדת אל הלאום ההיסטורי עמדו במרכז פעילותו של דובנוב, שבניגוד לציונים ראה את הלאום היהודי כ"עם עולם" שמקומו בכל העולם

• "אסכולת ירושלים" בחקר ההיסטוריה היהודית

• עורכיו של כתב העת "ציון‭,"‬ אנשי המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, ביקשו, יחד עם המצוינות המחקרית, ליצור נרטיב היסטורי לאומי חדש

• גרשום שלום, בהרצאה באוניברסיטה העברית בשנת ‭.1952‬ שלום, מראשי "אסכולת ירושלים‭,"‬ יצר את המחקר המודרני של המיסטיקה היהודית (הקבלה) כחלק מתפיסתו את ההיסטוריה המשתנית והפלורליסטית של התרבות היהודית

• התנ"ך כהיסטוריה והפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא

• חפירות ליד "קשת רובינסון" בעיר העתיקה בירושלים – התנ"ך חדל להיות עד יחיד הן להיסטוריה שלו עצמו והן להיסטוריה שהוא מספר עליה

• ציור משנת 1707 מנירנברג – משה ואהרן מתבוננים במפת הארץ – הערעור על תקפותו של התנ"ך כהיסטוריה התרחב מן המהימנות ההיסטורית של סיפור יציאת מצרים וההתנחלות לטענה שהממלכה המאוחדת של דוד ושלמה היא פיקציה של מחברי המקרא

• ציונות וארכיאולוגיה

• צילום אווירי של מצדה – חפירות אינטנסיביות בעלות משמעות לאומית וציונית, להצדקת ההיאחזות בארץ, הרחיבו מאוד את הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל

• עדות לעניין הרב שהיה לציבור בארץ בארכיאולוגיה משמשת ההשתתפות הרבה בכנסים המוקדשים לה. בתמונה: קהל מאזינים להרצאתו של נלסון גליק באוניברסיטה העברית

• היסטוריוגרפיה ציונית ומבקריה

• שיירה של ערבים הנוטשים את טבריה ‭– (1948)‬ ה"היסטוריונים החדשים" יצאו נגד התיאור הציוני השגור של מלחמת העצמאות, תיעדו פעולות של גירוש ערבים וביקרו את הדימוי של "מעטים מול רבים‭."‬ חלקם נטה להציג את הנהגת היישוב היהודי כבעלת שאיפות להתפשטות טריטוריאלית

• פליטים ערביים עוזבים את עין מאהל ‭.(1948)‬ אצל היסטוריון כבני מוריס ניתן למצוא תיאור מתועד של גירוש הערבים הפלסטינים במלחמת העצמאות (כסיבה מרכזית ליצירת בעיית הפליטים) ועם זאת עמדה ציונית וטיעון שהגירושים היו חיוניים להקמתה של מדינת ישראל

• המקרא במבט מודרני

• היהדות החילונית וביקורת המקרא

• שער של תנ"ך בעברית שהדפיס מנשה בן ישראל באמסטרדם, ‭.1636‬ בחברה היהודית המסורתית היה לתנ"ך מעמד משני, כמעט שולי ביחס לתלמוד (למעט יוצאים מהכלל, כמו אנוסים שחזרו ליהדות, שמנשה היה אחד מהם) ואילו בספרות התחייה העברית, ובסמלים הלאומיים והציוניים קיבלו גיבורי התנ"ך, לשונו וסיפוריו משמעות חיונית ודומיננטית, לרוב שלא ברוח המסורת.

• דף הפתיחה ל"מאמר תיאולוגי-מדיני" של ברוך שפינוזה. לשיטתו, אין לתורה מקור אלוהי והיא פרי גורמים שכולם טבעיים, מן העולם הזה. חוקי התורה הם חוקי האדם וחוקי האלוהים הם רק חוקי הטבע

• חלק ממהפכת התנ"ך היה לימוד התנ"ך במערכת החינוך העברי כמקצוע ראשי, ולא בגישה דתית מחייבת. בגימנסיה "הרצליה" פרץ ויכוח סביב המורה לתנ"ך בן-ציון מוסינזון (במרכז התמונה משנת 1910 עם חברי הנהלת הגימנסיה) שהנהיג את הוראת התנ"ך לפי שיטת ביקורת המקרא בגרסת ולהאוזן

• כתב-יד של פירוש לספר יהושע של יחזקאל קויפמן. קויפמן קיבל ופיתח את הגישה הביקורתית למקרא, אבל חלק על הנחות מיוחדות של אסכולת ולהאוזן. הוא הסכים שמעמד הר-סיני לא היה מאורע היסטורי ממשי, אבל סבר שאמונת הייחוד היא תופעה קדומה, תוצר הגניוס של עם ישראל

• בחוג למקרא של האוניברסיטה העברית, ‭– 1951‬ בשיח החילוני משקף המקרא עולם של דעות שונות ואף סותרות, המקיימות ביניהן דיאלוג פנימי ואף פולמוס

• המקרא באור הארכיאולוגיה

• ציור בית המקדש, ארמון שלמה ומבצר אנטוניה מאת צייר בלתי ידוע, שהופיע בספר של יהודה ליאון משנת ‭.1642‬ תקופת דוד ושלמה מוצגת במקרא כתקופת זוהר שכמוה לא היתה. ארכיאולוגים רבים מפקפקים בכך

• מבט כללי על חפירות חצור – עדויות ארכיאולוגיות מאפשרות לבחון את המסורת המקראית, ודומה שכיבוש הארץ, כפי שתואר במקרא, אינו מקבל אישוש חיצוני מן המחקר. בכל מקרה, עצם העמדת הטקסט המקודש לביקורת השכל וממצאי הניסיון מציינת חילון בסיסי של הגישה אליו

• תצלום אוויר של חפירות מגידו. האם בביקורת המדעית יש כדי לבטל את המיתוס כמרכיב של זיכרון קיבוצי או לאומי? עד כמה היא רלוונטית לגבי מיתוסים מרכזיים שחדרו לעיצוב הזיכרון הקובע זהות?

• התנ"ך בהוויה הישראלית

• כרזה ציונית של ז'אק שנאבל ‭:(1928)‬ הרצל מוקף בתמונות אידיליות של איכרים מימי התנ"ך. הציונות אימצה את התנ"ך אל לבה כסיפור יצירתה של אומה, תולדות תפארתה בימי קדם

• קבוצת מורים מירושלים ומתל-אביב בשיט על הירדן ‭– (1912)‬ רבים מאנשי העלייה השנייה ראו בתנ"ך מערכת ערכית המונחית בידי רעיונות של צדק, מקור שממנו ספג הנוער היהודי את חזון העתיד של האדם, ובסיורים בארץ ראו אחת הדרכים להפנמת רעיונות התנ"ך

• בתמונה: בן-גוריון במפגש חגיגי של חוג התנ"ך שהיה מתכנס בביתו. אחרי הקמת המדינה התחיל דוד בן-גוריון להתבטא בסגנון חדש המשלב מטבעות לשון ומליצות תנ"כיות, מתוך הנגדה בין הארץ לגולה, והעלה את התנ"ך למעמד של טקסט קאנוני, היסוד הרוחני של חיי האומה החדשה

• "חידוני תנ"ך" משמשים עדות לפופולריות של התנ"ך בחיי הארץ בעשורים הראשונים למדינה (וגם לארגונה בידי המנהיגות‭.(‬ בתמונה: עמוס חכם מקבל את הפרס על זכייתו בחידון התנ"ך הראשון שנערך בירושלים בשנת 1958 בנוכחות ראשי המדינה

• להקת הבלט של רינה ניקובה בריקוד "יעקב ורחל" ‭.(1945)‬ ניכוס העבר העברי הקדמון היה לציר מרכזי בתרבות העברית החדשה הנוצרת בארץ

• מטבעות לשון מן המקרא בעברית החיה

• "מחפש בנרות" (איור של דני קרמן)

• "הולך רכיל" (איור של דני קרמן)

• אישה (במקרא)

• אסתר המלכה לצדו של אחשוורוש, ציור קיר מבית הכנסת מהמאה ה‭3-‬ לספה"נ בדורה אירופוס, סוריה – מרדכי ידע שלא יוכל לסכל את עצת המן אלא באמצעות האישה האהובה אסתר

• שירת נשים אינה זרה לספרות המקרא. סוגים ספרותיים מסוימים, כשירי ניצחון, אכן מסורים לה. בתמונה: שירת מרים, והנשים המחוללות עמה, מתוך "הגדת סארייבו"

• נשים זרות בתנ"ך

• רות המואבייה, ציור של ברוק לאיוש, ‭– 1900‬ חרף האידיאולוגיה, נישואים או יחסי-אישות בין ישראלים-יהודאים לנשים זרות לא היו נדירים למן תקופת ההתנחלות ואילך. רות המואבייה, שדוד המלך היה מצאצאיה, שימשה סמל לכך

• זווית חדשה על פרקים בתולדות היהודים

• הזרמים והמחלוקות בתקופת הבית השני

• הכוהן הגדול בבית המקדש, איור מתוך "ספר יוסיפון" (אמסטרדם ‭.( 1723‬ הכוהן הגדול היה מנהיגה הדתי והמדיני של האומה שייצג לרוב את מפלגת הצדוקים (ולעתים את הנוטים ליהדות הלניסטית‭.(‬ מעמד הכוהנים שלט בעם עד לחורבן הבית וניצחון הזרם הפרושי ביהדות, שהוליך ליצירת היהדות הרבנית כדת שונה מן הדת המקראית, ולהעברת הסמכות לידי הרבנים וחכמי המשנה והתלמוד.

• אחת ממערות קומראן במדבר יהודה. במערות נמצאו שרידי 760 חיבורים, שיוחסו לכת האיסיים, אך נראה שהספרייה מעידה על עצמה שהיא מתייחסת להנהגתם של "הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם‭,"‬ כלומר לאליטה הכוהנית הישנה שהודחה על ידי הכוהנים החשמונאים

• "ברכת הלבנה‭,"‬ חיתוך עץ מספר שנדפס בוונציה בשנת ‭– 1593‬ הפרושים ביקשו לקבוע לוח שנה שיהיה נבדל מהלוח השמשי של הכוהנים בני צדוק וגם מזה של בית חשמונאי, ובחרו להשתית את מניין הימים על מולד הירח המשתנה. לוח זה ‭")‬הלוח העברי‭("‬ נשמר עד היום

• היהדות ההלניסטית באור אחר

• חקר התנ"ך הישראלי פנה לאמצעים מדעיים שמחוץ לטקסט, כולל הארכיאולוגיה, שנעשתה לאחת השלוחות המובהקות של חילון הזיכרון היהודי. בתמונה: גלגל המזלות בבית כנסת מהמאה ה‭3-‬ לספה"נ בטבריה. במרכז הגלגל – דיוקנו של האל הליוס

• עמודים מעוטרים בסמלים יהודיים (ובהם המנורה וארבעת המינים) בבית כנסת מהמאה ה‭4-‬ לספה"נ באוסטיה שבאיטליה. היהדות ההלניסטית ביקשה לקשור, בדרגות שונות, את הדת היהודית עם התרבות הכללית של הזמן. התוצאה היתה תרבות יהדות הלניסטית פורחת ומשפיעה (גם על הדת‭,(‬ שהתקיימה בארץ-ישראל ובתפוצות למעלה מחצי אלף שנים. מתנגדיה, אז ואחר כך, הצמידו לה את הביטוי "מתייוונים" במשמעות עוינת.

• כתובת יוונית עם איור של אריות מבית כנסת יהודי מהמאה ה‭3-‬ לספה"נ ליד טבריה – יהודים ספגו את התרבות היוונית באופנים שונים, ובעיקר באמצעות השפה ודרך המגע היומיומי עם יוונים ועולמם. רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, חי בעיר היהודית-הלניסטית ציפורי, שדמתה ל"פוליס" יוונית, וגם בה היו בנייני יחיד וציבור, כולל בית כנסת, מעוטרים בדמויות אדם וחיה, בציורי אירועים תנ"כיים ובגלגל המזלות.

• התהוותה של התפוצה היהודית

• חורבות בית הכנסת העתיק מסוף המאה ה‭2-‬ לספה"נ בסרדיס תורכיה – רק חלק קטן מהתפוצה היהודית ניתן לייחס לעקירה מאונס, רוב היהודים שחיו מחוץ לארץ-ישראל בתקופת הבית השני היגרו לשם מרצונם

• לוח חימר כתוב בכתב היתדות מהמאה ה‭5-‬ לפסה"נ המשמש כמסמך עסקי של משפחה יהודית בבבל – יהודים השתלבו בעולם המסחר של מסופוטמיה, רכשו קרקעות ואף נעשו בעלי עבדים

• התחלת הנצרות כהיסטוריה יהודית

• טקס ברית המילה של ישוע, חיתוך עץ מתוך ספר שיצא בגרמניה בשנת ‭.1533‬ גישות יהודיות שונות הבחינו בין ישוע ההיסטורי, יהודי מהגליל, וכריסטוס של האמונה, שמשמעותו תלויה בעיקרי אמונה

• השליח פאולוס מרביץ את עיקרי תורתו בכתב-יד איטלקי מהמאות ה‭.16-15-‬ הנוצרים היוו תחילה זרם בתוך היהדות, שביקש לשנות אותה בכיוון שונה מזה של הפרושים, אך לא הצליחו. ישוע פעל כיהודי בין היהודים, אך פאולוס – שאול מתרסוס – יצר את התורה הקשורה בשמו בדבר היות הבשורה החדשה שלוחה לכל העמים, ורק קבלתה היא היהדות האמיתית.

• התהוותה של היהדות הרבנית

• דיוקנאותיהם של רבן גמליאל ושל רבי אלעזר בהגדה יוונית משנת ‭.1583‬ בשמו של רבן גמליאל קשורה העמדה החדשה והמהפכנית שאפשרה את היהדות הרבנית – "לא בשמים היא" ו"אין משגיחין בבת קול" : הסמכות הדתית אינה עוד בידי ההתגלות הנבואית ואפילו לא בידי האל עצמו, אלא בידי הרבנים שעל פני האדמה

• יהודים ונוצרים בימי הביניים

• מלווה כספים יהודי – חיתוך עץ: "היזהרו ממלווי כספים יהודים" (נירנברג ‭– (1491‬ יהודים עסקו בפעולות כלכליות מורכבות, כולל הלוואה בריבית (שהיתה אסורה עקרונית על הנוצרים‭,(‬ מה שחיזק גם את הצורך והתלות ביהודים, וגם את הבוז והעוינות כלפיהם.

• ילדים יהודים מתחילים בלימוד תורה, מיניאטורה מתוך מחזור לייפציג בכתב-יד, ‭– 1320‬ תרבות הלימוד (וידיעת קרוא וכתוב) היתה אחד מיסודות קיומם של היהודים בימי הביניים. אף שעיקר הלימוד היה תורני, לא מעט יהודים ידעו גם לטינית, למדו רפואה, והמתוחכמים שבהם יכלו לצטט את התיאוריה האפיפיורית והיו בקיאים במשפט של ימי הביניים

• יהודים בסעודה, טרנטו, ‭.1575‬ הוגי דעות נוצריים היו מוטרדים משאלת שיתוף עם יהודים בשולחן האוכל שלדעתם יזהם אותם. היו שהקצינו והאשימו את היהודים ברציחת ילדים נוצרים למטרות פולחניות במה שנודע כ"עלילת הדם"

• המיעוט היהודי כחלק של החברה האירופית בימי הביניים

• הקיסר היינריך ה‭7-‬ מעניק כתב-זכויות ליהודי רומא, ‭.1312‬ יסוד חייהם (ושרידותם) של היהודים בימי הביניים היה בדוקטרינה הנוצרית האומרת שיש חובה להגן על חייהם ורכושם, אבל יש להחזיקם במצב מושפל, כעדות לטעותם בדחיית ישו; וגם באוטונומיה הקהילתית והשיפוט העצמי שהוענקו להם, כחלק מסדר החברה הביניימית. עם זאת היו הפריווילגיות שלהם תלויות ברצונם ובגחמתם של שליטים ומדי פעם הופרו ברדיפות ובהתעללויות

• דו-שיח נוצרי-יהודי, בין "משה" ל"פטרוס‭,"‬ רישום בכתב-יד מבלגיה מתחילת המאה ה‭.13-‬ לצד הפולמוסים הפומביים החריפים, נערכו גם ויכוחי-דת פרטיים בעלי נימה סובלנית יותר, ששיקפו את המגעים האינטלקטואליים בין חכמי הנוצרים והיהודים. מן הצד האחר, אפילו מלכים שנחשבו לתומכי היהודים, עודדו נזירים נושאי האידיאולוגיה החדשה שביקשה להתערב בעניינים הפנימיים של היהודים ולכפות עליהם את עמדת הכנסייה

• גירוש יהודי פרנקפורט, ‭,1614‬ תחריט נחושת בן התקופה – יסודות קיום הקהילות היהודיות במערב אירופה החלו להתערער במאה ה‭.14-‬ במקום הסובלנות היחסית והגנת השלטון המרכזי של ימי הביניים המוקדמים בא עידן של גירושים, בין היתר מאנגליה ‭,(1290)‬ צרפת ‭(1306)‬ ומעל לכול – ספרד ‭.(1492)‬

• חיי היהודים בארצות האיסלאם בתקופה המעצבת

• קיר מעוטר בסגנון ערבי ‭")‬מודחאר‭("‬ בבית-כנסת יהודי בטולדו (שנבנה תחת השלטון הנוצרי, ונהפך לכנסייה אחרי גירוש היהודים מספרד‭.(‬ ההיסטוריוגרפיה היהודית שמה במרכז את ספרד של "תור הזהב‭;"‬ אבל יש לזכור שבספרד המוסלמית (אל-אנדלוס) ישבו רק חלק מיהודי ארצות האיסלאם; וגם בספרד עצמה, התרבות היהודית הזוהרת היתה נחלתה של אליטה מצומצמת

• מכתב מהמאה ה‭,12-‬ שתוניס מוזכרת בו כיעד לסחורות שנשלחו מאלכסנדריה. יהודים השתלבו בנתיבי המסחר הבינלאומי בין מזרח לבין מערב ובכלל זה באסיה התיכונה וב"דרך המשי"

• ארון הקודש בבית כנסת מן המאה ה‭12-‬ בקהיר. הרוב המכריע של היהודים בימי הביניים – במאות השנים שלאחר הכיבושים המוסלמיים הגדולים – ישב בארצות האיסלאם. השלטון המוסלמי ראה ביהודים ובנוצרים "עמי ספר" שחובתו להגן עליהם כבני חסות שפלי דרג. למדיניות זו היו כמה יוצאים מן הכלל (בעיקר בצפון אפריקה ובספרד) במשטרים איסלאמיים קנאים ‭")‬פונדמנטליסטיים‭.("‬

• גניזות קהיר – הממצא והתוצאה

• חשיפת גניזת בית הכנסת בן-עזרא בקהיר (בידי שניאור זלמן שכטר) בשנת 1897 העניקה לחוקרים מקורות ראשוניים בני אלף שנים, שיש בהם כדי להאיר את תולדות עם ישראל בהיקף שלא נודע קודם לכן. בתמונה: שכטר מעיין בכתבי-יד מהגניזה הקהירית שהובאו על ידו לאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה

• מאפיינים של הזמן היהודי החדש

• תחריט מצרפת ‭:(1802)‬ נפוליון מעניק חופש דת לבני כל הדתות. היהודי נראה כאן מחזיק בלוחות הברית. במחיר כניסתם לאומה הצרפתית נדרשו היהודים לוותר על היותם אומה נפרדת

• תעמולת בחירות של מפלגת הסוציאליסטים הציוניים בבחירות מקומיות בפולין ‭1920)‬ בקירוב‭.(‬ יהודים חזרו והצהירו על עצמם כאומה ויצרו (בעיקר במזרח אירופה) תנועות לאומיות יהודיות, ציוניות ואנטי-ציוניות

• פרדיננד לאסאל, הלוחם בקפיטליזם – כניסתם של יהודים בתנאי שוויון פורמלי לחברות לא יהודיות. מספר לא מבוטל שלהם נעשים מתקני-עולם

• כרזה אנטישמית המציגה את היהודי כמחלל הגזע הארי. תורת הגזע המודרנית מתפקדת כביטוי נוח ופופולרי להסטת חודה של שנאת ישראל מן המישור הדתי למישור האקזיסטנציאלי (הקיומי)

• תמורות באורחות החיים

• אפיקי חילון בחיי יומיום – מבוא

• היחיד והקהילה – מבוא

• ההגירה אל המדינות שמעבר לים

• בדיקה רפואית למהגרים יהודים באליס איילנד, ניו-יורק (ראשית המאה ה‭.(20-‬ גל ההגירה לארצות הברית שהחל בשנת 1904 היה הגדול בגלי ההגירה ההגירה ממזרח אירופה לארה"ב

• מודעת פרסום משנת 1913 של חברת האוניות המבורג-אמריקה – הגירתם של מיליונים מאירופה לאמריקה נעשתה לעסק כלכלי מצליח שהכניס בכל שנה הון עתק למדינות שדרכן עברו מהגרים

• כרטיס-ברכה לראש השנה בדמות כרטיס נסיעה באונייה (ארצות הברית, ‭.(1910‬ מהגרים רבים עמדו בפני הקושי להתמודד עם נוכלים שהציגו עצמם כסוכני נסיעות וגזלו את כספם

• רוכל רחוב יהודי בניו-יורק ‭.(1895)‬ במקביל לתנאי העבודה הקשים העניקה ארצות הברית למהגריה את הזכות להשתלב בחברה

• בוקרים יהודים בארגנטינה בשנות ה‭20-‬ של המאה ה‭.20-‬ הברון הירש שם לו למטרה להעביר מאות אלפי יהודים מרוסיה לארגנטינה ולהפוך אותם שם לחקלאים

• ההגירה היהודית מאירופה לארצות ההגירה, ‭™1942-1840‬ * מקור: ‭Finkelstein, p. 1554 Jacob Lestchinsky, "Jewish Migration, 1840-1956", In: The Jews: Their History, Culture and Religion, edited by Louis‬

• תמורות כלכליות בחיי היהודים במאתיים השנים האחרונות

• תעשיית הטקסטיל היתה גם במזרח אירופה תעשייה שחלקה הניכר היה בידי יהודים. בארצות הברית נקלט בה חלק גדול מן המהגרים היהודים שעבדו ב"סדנאות יזע" כמו זו שבתמונה משנת 1915

• פועלות יהודיות מפגינות נגד ניצול עובדים בניו-יורק ‭(1907)‬

• צעירות יהודיות ממיינות טבק בסאלוניקי ‭1930)‬ בקירוב‭.(‬ המציאות הכלכלית דחפה נשים יהודיות רבות להיכנס למעגל העבודה ומשפחות רבות התבססו על שני מפרנסים

• החברה היהודית באירופה

• משפחת שילד עם האומנת וילדה לא מזוהה, לייפציג ‭.1901‬ במחצית השנייה של המאה ה‭19-‬ נעשתה המשפחה הבורגנית דגם ליהודים רבים במערב אירופה ובמרכזה

• עם הרחבת ההשכלה שהוקנתה לבנות יהודיות במזרח אירופה, נעשו נשים פעילות בארגונים אזרחיים ופוליטיים. בתמונה: קבוצת נשים צעירות חברות ה"בונד" ברוסיה ‭1905)‬ בקירוב)

• יהודים ממעמדות הביניים שכבר הרגישו עצמם מסודרים בארצות הברית, נאלצו להתמודד עם הופעתם של שני מיליון מהגרים יהודים ממזרח אירופה והקימו למענם ארגוני סיוע. בתמונה: נשיאות בעבר ובהווה של מועצת נשים יהודיות בפורטלנד, אורגון ‭1900)‬ בקירוב‭.(‬

• חילון הזמן ותרבות הפנאי

• עמוד מתוך לוח שנה עברי לשנת תקנ"א ‭(1792-1791)‬ המכיל את תאריכיהם ומיקומם של ירידי-סחר. אין זה מקרה שראשוני תנועת ההשכלה בחרו להשתמש בלוח השנה כמדיום תקשורתי להפצת תפיסות זמן חדשות

• תחריט של משה מנדלסון המארח בביתו לשתיית קפה את לסינג ואת לאוואטר. אשתו פרומט נראית בפתח ה"סלון" עם הקפה המוגש בכלים נאים, כיאה לבית בורגני

• החגים קיבלו משמעות חדשה, לאומית. בתמונה: לוח שנה המכיל את החגים היהודים שנדפס במחתרת בברית המועצות

• מחזור החיים במשפחה חילונית

• לא מעט יהודים, בייחוד האמידים והמלומדים שבהם, העדיפו לבנות לעצמם שני עולמות, האחד שייך לחיי היומיום החילוניים שלהם והאחר לקטע המסורתי המחבר אותם לקהילה ולאמונה. בתמונה: שמשון ורטהיימר ‭,(1724-1658)‬ היהודי העשיר ביותר בגרמניה בימיו, שימש גם מנהל ענייני הכספים של הקיסרים ההאבסבורגים וגם "רב מדינה" של הונגריה, בוהמיה ומורביה

• המשותף למהפכן ולאיש תנועת הנוער הוא האקטיביזם שלהם, ההחלטה להתגבר על מכשולים פנימיים ולגבש אורח חיים חדש. בתמונה: שני חברי ההגנה העצמית היהודית ברוסיה, 1903

• תהליכי חילון בין יהודי המזרח

• משפחה יהודית בקהיר בשנת ‭.1910‬ בקרב יהודי ארצות האיסלאם לא היתה מעולם דיכוטומיה חדה בין היסודות המסורתיים לבין היסודות המודרניים החילוניים

• יהודי ארצות האיסלאם נכנסו לתקופת המודרניות מתוך חתירה לשילוב בתוך החברה הכללית יחד עם שמירה קפדנית על ערכים יהודיים. בתמונה: סר יחזקאל ששון ‭(1932-1860)‬ יליד בגדאד שהתחנך באנגליה, היה ציר בבית הנבחרים העותמאני, שר האוצר של ממשלת עיראק העצמאית ונציג הקהילה היהודית בבית הנבחרים העיראקי

• אחוז היהודים במצרים שנישאו ללא–יהודים

• יהודים בארצות האיסלאם לא נמשכו אל התרבויות המקומיות. משכיליהם דיברו וכתבו בשפות אירופיות. בתמונה: אוסף עיתונים שהופיעו באיזמיר בין 1842 ל‭1923-‬ בלאדינו

• ירחון ציוני בשפה ערבית-יהודית שיצא באותיות עבריות בתוניס. בעקבות הטראומה של מלחמת העולם השנייה החלו יהודים רבים להתקרב לציונות

• הרכבת מגיעה לעיירה

• אמיל פרייר (בחברת אחיו איזאק) מסוללי מסילות הברזל הראשונות בצרפת. גם ברוסיה נטלו יזמים יהודים חלק ניכר בהנחת רשת מסילות הברזל החדשה

• 1881

• פוגרום אודסה בשנת ‭,1871‬ התרחש על רקע התחרות הכלכלית בין הקהילה היהודית לקהילה היוונית. ב‭,1881-‬ אחרי רצח הצאר אלכסנדר השני נערכו ביהודים, על רקע פוליטי, פוגרומים בחלקים שונים של האימפריה הצארית ואלה גררו בעקבותיהם גל הגירה של יהודים.

• ליאון פינסקר – מביקורת על אוזלת היד של השלטונות בדיכוי הפורעים ביהודים לפרשנות אידיאולוגית ולניצני תנועה לאומית יהודית

• בין יהודי גרמניה ליהודי מזרח אירופה

• יהודים בעלי חזות מזרח-אירופית בברלין, ‭.1928‬ דמות היהודי הפולני נעשתה בעיני האליטות החדשות של יהודי גרמניה, ששינו את לשונם, לבושם והווייתם החברתית, לאבטיפוס של אדם חסר-תרבות

• מפגשם של חיילים יהודים ששירתו בצבאות גרמניה ואוסטריה במלחמת העולם הראשונה עם יהודי העיירות של מזרח אירופה הוליד חוויות של גילוי תרבות יהודית שורשית

• היהודים והצבא

• יהודים לא מעטים נשאו נשק דורות רבים לפני התעוררות התנועה הלאומית היהודית. רבבות יהודים גויסו לצבאות הלוחמים במלחמת העולם הראשונה. בתמונה: סר ג'ון מונאש ‭(1931-1865)‬ מפקד הצבא האוסטרלי במלחמת העולם הראשונה

• עם הקמתם של צבאות גדולים במדינות הריכוזיות המודרניות הוטלה חובת גיוס על בני שכבות רחבות ובהם גם היהודים. רקמה על בד: חיילים יהודיים בצבא הפרוסי בתפילת יום כיפור תרל"א, ‭.1870‬

• ברק יוסלביץ' פיקד על גדוד פרשים יהודים בכוחות הפולנים של קושצ'יושקו שמרדו ברוסיה בשנת ‭.1794‬ יהודים רבים השתתפו בהתקוממויות הפולנים נגד הרוסים במהלך המאה ה‭19-‬

• תנועות נוער יהודיות באירופה

• תנועת הנוער היהודית הראשונה שקמה בגרמניה ב‭1912-‬ ברוח ה"וואנדרפוגל" היתה ה"בלאו-וייס" (תכלת-לבן) – כאן בטיול-טבע בשנת 1913

• חברי ארגון הנוער של ה"בונד‭,"‬ צוקונפט, בהפגנת 1 במאי בוורשה בשנת ‭.1933‬ לחלק גדול מתנועות הנוער היהודית באירופה היתה זיקה למפלגות פוליטיות

• קבוצת חניכי בית"ר חוגגת ‭(1932)‬ מלאת 15 שנים להקמת הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה. בית"ר היתה מאז הקמתה תנועת נוער בעלת גינונים צבאיים

• הגיוון והפרישה לרוחב כל הקשת הפוליטית של הרחוב היהודי אפשרו לצעיר בעל תודעה פוליטית במזרח אירופה למצוא את התנועה שעמה הוא יכול להזדהות. בתמונה: חברי קן "השומר הצעיר" בטרנופול, פולין בשנות ה‭30-‬

• התנועה העולמית "דרור" איגדה תנועות נוער בעלות זיקה לקיבוץ המאוחד בארץ-ישראל

• כרטיסי שנה טובה

• ארץ-ישראל, 1936

• ארץ-ישראל, ראשית שנות ה‭40-‬

• ניו-יורק, ראשית המאה ה‭20-‬

• מהגרים יהודים ממזרח אירופה בגלוית ברכה מארצות הברית, 1909

• הכתובה, נוסחיה ועיטוריה

• כתובה קיבוצית. המילה "כתובה" מופיעה בה, אף שאינה כתובה ברוח מסורתית. כתובות חדשות נכתבות בעברית ולא בארמית והן מנוסחות ברוח שוויונית

• כתובה שוויונית שעוצבה בשנת 1997 בעברית ובאנגלית בידי האמן ארצ'י גרנות. קוטרה יותר מחצי מטר. העיטור מסביב מבוסס על האותיות הראשונות של שמות החתן והכלה

• ספרות ועיתונות "שונד"

• "הקפה של שולם" מקום בילוי פופולרי של מהגרים ממזרח אירופה בצד המזרחי של מנהטן, ניו-יורק, בשלהי המאה ה‭19-‬

• יהודים וספורט

• רישום משנת 1790 של המתאגרף היהודי האגדי דניאל מנדוזה (משמאל) שהיה אלוף אנגליה בשנים ‭1795-1792‬

• הקשר המובהק ביותר בין היהודים לתרבות הגוף נוצר עם התפתחות התנועה הלאומית. בתמונה: קבוצת "מכבי" של בית הספר התיכון היהודי בבגדאד בשנת 1920 בקירוב

• יהודים ורפואה

• לרפואה ולשמירת ההיגיינה היה מקום חשוב בפרויקט של המשכילים – מודרניזציה ו"הבראה" של אורח החיים היהודיים. כרזה ביידיש המזהירה מפני כינים ‭(1923)‬

• בארצות רבות היה שיעור הרופאים היהודים בין הרופאים גבוה משיעורם של היהודים באוכלוסייה. בתמונה: אמבולנס של בית החולים היהודי "הר סיני" בפילדלפיה בשנת 1900 בקירוב

• שער של ספר רפואות בשם "עזר ישראל" מאת משה מרקוזה משנת ‭.1790‬ טקסט מדעי שנכתב ביידיש במטרה להגיע להמוני העם

• תמורה בפרקטיקות של שמירת הבריאות בקרב יהודים. בתמונה: תלמידי בית הספר "אליאנס" בטנג'יר נבדקים במרפאה ‭(1955)‬

• הבית היהודי

• שעה שהגטאות שנכפו על היהודים באירופה נעלמו בהדרגה עם האמנסיפציה – נאלצו יהודי המזרח לחיות ברבעים נפרדים גם זמן רב אחרי ראשית המאה ה‭.20-‬ "אל-מלאח‭,"‬ הרובע היהודי בתטואן, מרוקו, בשנת 1920 בקירוב

• תמורה היסטורית בולטת בבית היהודי – אימוץ מודל הבית הבורגני. בתמונה: משפחת וארבורג, משפחת בנקאים ידועה, בפתח ביתה בהמבורג שבגרמניה ‭(1875)‬

• בבתים אשכנזיים רבים היו לוחות דקורטיביים הקרויים "מזרח" מורים על כיוונה של ירושלים. "ממזרח" לגרמניה ‭1900)‬ בקירוב)

• תהליכי חילון במטבח היהודי

• מודעה משנת 1848 של בית המסחר של ברמן בניו-יורק המפרסמת מוצרים כשרים לפסח. כיוון שחלק גדול מהמהגרים היהודים המשיכו לשמור על דיני הכשרות התפתחה באמריקה תעשיית מזון "אתנית" יהודית

• לבוש היהודים כמסמן תהליכי מודרניזציה וחילון

• הלבוש הפשוט בתנועות הנוער החלוציות, שבהן היו גם הבנות לובשות מכנסיים קצרים במקום שמלות, ביטא את הפתיחות והישירות בחברה העברית החדשה. בתמונה: בנות במחנה אימונים של הפלמ"ח לעקורי המחנות באירופה אחרי מלחמת העולם השנייה.

• למעלה: "קרימצ'אקים‭,"‬ חברי הכשרת "החלוץ" בקרים, 1922 לערך. למטה: בנות העלייה השלישית בעין חרוד, שנות ה‭.20-‬ החלוצים לבשו בגדים פשוטים עשויים מבד גס. בארץ היה אפשר לעמוד על שייכותו האידיאולוגית של אדם לפי סגנון הלבוש שלו

• ללא כותרת

עמודים:

א  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  כה  כו  1  
2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  17  18  19  21  22  23  24  25  26  27  
28  29  30  31  32  33  34  35  36  37  38  39  40  41  42  43  44  45  46  47  48  49  50  51  52  
53  54  55  56  57  58  59  60  61  62  63  64  65  66  67  68  69  70  71  72  73  74  75  76  77  
78  79  80  81  82  83  84  85  86  87  88  89  90  91  92  93  94  95  96  97  98  99  100  101  102  
103  104  105  106  107  108  109  110  111  112  113  114  115  116  117  118  119  120  121  122  123  124  125  126  127  
128  129  130  131  132  133  134  135  136  137  138  139  140  141  142  143  144  145  146  147  148  149  150  151  152  
153  154  155  156  157  158  159  160  161  162  163  164  165  166  167  168  169  170  171  172  173  174  175  176  177  
178  179  180  181  182  183  184  185  186  187  188  189  190  191  192  193  194  195  196  197  198  199  200  201  202  
203  204  205  206  207  208  209  210  211  212  213  214  215  216  217  218  219  220  221  222  223  224  225  226  227  
228  229  230  231  232  233  234  235  236  237  238  239  240  241  242  243  244  245  246  247  248  249  250  251  252  
253  254  255  256  257  258  259  260  261  262  263  264  265  266  267  268  269  270  271  272  273  274  275  276  277  
278  279  280  281  282  283  284  285  286  287  288  289  290  291  292  293  294  295  296  297  298  299  300  301  302  
303  304  305  306  307  308  309  310  311  312  313  314  315  316  317  318  319  320  321  322  323  324  325  326  327  
328  329  330  331  332  334