משה הס

עמוד:73

שפינוזה . " בספר ראשון זה תיאר הס את תקופתו כתקופה הרת גורל שבה עומדת להיווצר חברת עתיד שוויונית ורציונלית . הוא ראה בחיים המתוארים במקרא חיים הרמוניים המשלבים אמונה ודעת , שאינם נזקקים לרעיון האידיאלי של גן–עדן " בעולם הבא , " אם כי הרמוניה זו היא ברמה פרימיטיבית . תקופת ימי הביניים ושלטונה של הנצרות קורעים את חיי האדם לתחום הריאלי ולתחום האידיאלי שאינו ניתן להשגה בעולם הזה . רק אצל הפילוסוף של הזמן החדש , שפינוזה , שב הקרע הזה ומתאחה , שכן שפינוזה מכיר בכך שהטבע והחיים עצמם הם האלוהים וככל שיחיו בני האדם מתוך ידיעה ואהבה כן יוכלו להקים חברה אנושית מושלמת . בספרו השני , הטריארכיה האירופית , ( 1841 ) מחפש הס ערובות לעתיד המושלם הזה מתוך הסתכלות בשלושת העמים המפותחים ביותר ובמדינותיהם – גרמניה , צרפת ואנגליה . בגרמניה הגיעה ההתפתחות הפילוסופית לשיא בהעמדת האדם במרכז ההוויה ובהכרה העקרונית שהוא הקובע ויוצר את עולמו , אבל החיים החברתיים בה מפגרים אחרי ה 9 דמה הרוחנית . צרפת הוכיחה יותר מכל אומה אחרת כי היא מוכנה למאבקים ולמהפכה הדרושים כדי להשתית את המדינה על רעיון החירות . ובאנגליה שלטת רוח מעשית , אך בה נמצא גם מעמד הפועלים המפותח ביותר , והתיעוש המהיר שהיא עוברת יוצר אפשרות למהפכה חברתית . שיתוף פעולה בין שלוש המדינות ושלושת העמים האלה – הכוחות המתקדמים ביותר של אירופה – יקדם גם את היהודים להשגת יתר שוויון כחלק מההתקדמות הכללית לקראת יתר רציונליות ויתר צדק . בניגוד לספרו הראשון , שלא זכה לתשומת לב רבה , הוציא הספר השני למחברו מוניטין . בהשפעת אוגוסט צ'יזקובסקי העמיד הס במרכזו פנייה אל המשכילים הגרמניים להעביר עצמם מתחום המחשבה הביקורתית אל תחום העשייה הפוליטית ולפעול מתוך פרספקטיבה סוציאליסטית להגשמת חברה אורגנית והרמונית . אחרי שנת 1841 הגיע הס למסקנה שאת החברה הטובה שהוא מבקש להקים יוכלו להקים רק " המעמדות חסרי הקניין . " הוא ייסד את הירחון ראי החברה והועיד אותו להיות " ביטאון המעמדות חסרי הקניין המאיר את ההווה החברתי . " כמו כן הרבה לכתוב בריינישה צייטונג , ששם כתבו מרבית ההגליאנים השמאליים , ההוגים הרדיקליים של תקופתם . הס היה שנים אחדות עורך העיתון . רעיונותיו באותה תקופה הביאוהו לקיים זיקה קרובה עם מארקס ואנגלס . רבים ממאמריו , כגון " על טבע הממון " ( 1845 ) ועל הניכור , השפיעו על מארקס הצעיר . כפוירבאך , ראה הס בדת , ובעיקר בדת הנוצרית , תופעה מנוכרת לטבעו האמיתי של האדם , אך בניגוד אליו לא הסתפק בקביעה מופשטת זו . הוא טען גם שהפילוסופיה הנוצרית , המטיפה לבוז לחיים העלובים בעולם הזה , מצד אחד , והווי החיים הקפיטליסטי המלא רדיפת בצע , עושק ומרמה , מן הצד האחר , משלימים זה את זה ויוצרים יחד את המכלול שאותו אמורה המחשבה ( והפעולה ) הרדיקלית לפרוץ . כאן , בדיבור על ניכור העבודה והפיכתה למרחב ניצול קפיטליסטי , מצויים הרעיונות המוכרים מכתבי מארקס שהס היה , למעשה , מנסחם הראשון . לעומת זאת , מאמרים אחרים משלו באותה תקופה , ובעיקר הסתמכותו על החוש המוסרי של האדם כבסיס להשקפתו הסוציאליסטית , זיכו אותו בביקורת חריפה מצד מארקס ואנגלס וזו בוטאה גם בהמניפסט הקומוניסטי שפרסמו שני אלה בשנים 1847 ו . 1848– בנפרד מהם , אך לעתים גם בשיתוף איתם ועם " ברית הקומוניסטים , " המשיך הס בפעילותו המהפכנית בשנות ה50– וה60– של המאה ה19– בשווייץ , בבלגיה ובגרמניה , נשא אישה ( סיביליה פש , ( ולבסוף השתקע בפריז . את מרבית זמנו הקדיש שם ללימוד מדעי הטבע כי היה משוכנע , בעקבות שפינוזה , שיש צורך במדע אחד לטבע ולחברה . בשנת 1863 הצטרף הס ללאסאל ולהקמת " ברית הפועלים הגרמנית הכללית . " גישתו היתה רדיקלית מזו של לאסאל , שכן זה השתית את מדיניותו על הבטחת זכות הבחירה הכללית ועל השתתפות הפועלים ומפלגתם במוסדות השלטון , ואילו הס לא הסתפק בכך , דיבר על מהפכה וייצג את " הברית " באינטרנציונל הראשון . ( 1867 ) משה הס , מראשוני ההוגים של הסוציאליזם האירופי בכלל , נעשה לאחד מחלוצי הציונות ולמורה דרכה של הציונות הסוציאליסטית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא