מדינת לאום שתוכל לפתותם להתבוללות לאומית . הם התגוררו במזרח בשתי אימפריות רבות–לאומים , הרוסית והאוסטרו–הונגרית . העם , כיחידה רציפה מבחינה היסטורית , דתית , לשונית ותרבותית , השוכן בצד עמים אחרים באותה מדינה רבת–לאומים , היה להם עובדה מוחשית שאינה ניתנת לעקירה . וכך חוויית הלאומיות שלהם היתה ספונטנית ואינסטינקטיבית , ואילו האופציה של התבוללות – מוזרה , בלתי נוכחת למעשה . נקל היה להם אפוא לרכז את מחשבתם בשאלות העתיד של עם ישראל בכלל , ובשאלות העתיד של היהודים כפרטים , בלא הצורך לבקש הגדרות מהותניות ( אסנציאליסטיות ) היוצרות גדרות סביב הקיום היהודי ומגוננות עליו מפני הטמיעה . לסופר עברי או סופר יידי ברוסיה נראה ייחודו של העם בין העמים האחרים כה בולט והמשכיותו כה ברורה מאליה עד שאלה לא נזקקו להגדרה או לביסוס . מבחינות רבות ירשו ישראל וארצות הברית את הבדלי הגישה שהפרידו את מרבית ההוגים בשאלות היהדות בגרמניה וברוסיה . בארצות הברית נעשו עד לא מכבר ניסיונות להציע סיכומים של היהדות כתרבות אחידה ומחייבת – למשל , אלה של מרדכי קפלן – ואילו בישראל מסרבים כל ההוגים שאינם שומרי מצוות להציע סיכומים ...
אל הספר