היהדות ההלניסטית באור אחר

עמוד:191

מקבים ב , שנתחבר במאה ה2– לפסה"נ , המתאר בהתלהבות את מאבקם של יהודה המכבי ואנשיו , המוגדרים " U נשארים ביהדות , " למען ה"יהדות" ונגד הניסיון לכפות עליהם "יוונות" או "נוכריות . " כלומר , הספר ההוא , כמו המדרש של חז"ל , מניח שאנשים עשויים לבחור בזהות זו או אחרת , וכמו חז"ל אף הוא רואה בבחירה זו , ולא במקריות של הלידה , את היסוד החשוב בבואנו לקבוע את השתייכותו של אדם לקבוצה זו או אחרת . העובדה שאנו זקוקים לספר יהודי "הלניסטי" כדי להשלים ולבטא את המחשבה הגלומה במדרש התנאי , והעובדה שהספר היהודי ההלניסטי משבח בהתלהבות את אלה שדבקו עד מוות ב"יהדות , " כמרטירים או בשדה הקרב , והתנגדו ליוונות , מציבות סימן שאלה רציני לצד המשוואה "משומד" = " מתייוון . " ומצד שני , אם נחפש מקבילות למדרש הנ"ל , נמצא את אחד הקטעים הקרובים ביותר דווקא בדברי המלומד האתונאי איסוקראטס , איש המאה ה4– לפסה"נ , שהיה בין מוריו של פיליפוס השני , אביו של אלכסנדר מוקדון . בנאום המשבח את העיר אתונה על מעלותיה והישגיה מונה איסוקראטס , בין השאר , את הצלחתה לבטל את היסוד הייחוסי של המונח "הלני" " ) יווני : ( " " וכה רחוק השאירה העיר שלנו מאחור את שאר בני האדם , בכל הקשור לחשיבה ולדיבור , שתלמידיה נהיו המורים של האחרים , ( והם ) הביאו לידי כך , ששמם של היוונים ( הלנים ) כבר אינו מתייחס למוצא , ( genos ) כי אם לחשיבה , ובשם "יוונים" מכונים ( אפוא ) יותר אלה שהם בני החינוך / התרבות ( paideusis ) שלנו מאשר אלה שיש להם גוף ( physis ) כמו גופנו . " אם אנו זקוקים לספר יהודי הלניסטי כדי לבטא רעיון המובע במדרש V נאי , ואם למדרש ולספר כאחד משותפת ההנחה – שהיא הנחה יוונית – כי מה שמגדיר אדם באופן שיש לו משמעות אינה לידתו , אלא בחירתו – הרי ברור שאין להניח בפשטות ש"יהדות" ו"יוונות" הפוכות זו מזו . לשון אחרת , אין זה נכון ש"יהדות הלניסטית" היא סתירה מניה וביה שאין לה טעם או תוחלת , המותירה לנו רק אפשרות בחירה מצומצמת : לבחור ביוונות היפה במקום ביהדות האפלה , או לדחות את היוונות האלילית , תרבותה של "מלכות יוון הרשעה . " סקירה יותר אופטימית נפנה אפוא לסקירה יותר אופטימית של תופעה תרבותית זו ומורשתה . תחילה נעיר , גם זאת בעקבות המדרש שבו פתחנו , שאין לזהות את " היהדות ההלניסטית " כיהדות התפוצות . בדומה ל V נאים , שיצרו את המדרש הנזכר תוך כדי ישיבה בארץ–ישראל , יש גם עדויות רבות אחרות המלמדות על קיומה של יוונות בארץישראל עצמה . די אם נפנה את תשומת הלב לעובדה שבין שליטי בית חשמונאי , נכדיו וניניו של מתתיהו שהרים את נס המרד נגד אלה שבאו לכפות יוונות על היהודים , אנו מוצאים שמות כגון הורקנוס , אריסטובולוס , אנטיגונוס ואלכסנדר . ברור ששמות השליטים החשמונאים הללו מבטאים גם אוריינטציה תרבותית , שבאה לביטוי בחינוך , באורחות השלטון , באמנות ועוד . לכן , לדוגמה , המהדורה האנגלית החדשה ( 1987-1973 ) של ספר היסוד על תולדות הבית השני , שכתב אמיל שירר במאה ה , 19– מבטלת את חלוקתו המקורית בין " ספרות יהודית הלניסטית " לבין " ספרות יהודית ארצישראלית , " ומסתפקת בחלוקה טכנית של היצירות לפי השפות שבהן נתחברו . בכך ניתן ביטוי להכרה , שהתגבשה במהלך המאה ה20– ( בעקבות המחקר , ולמרות הוויכוחים ביחס לקצב ולהיקף , ( שגם יהודי ארץ–ישראל היו חלק מן העולם ההלניסטי , ושהיוונות עשויה להתבטא גם בספרות הכתובה עברית וארמית . חקר התנ"ך הישראלי פנה לאמצעים מדעיים שמחוץ לטקסט , כולל הארכיאולוגיה , שנעשתה לאחת השלוחות המובהקות של חילון הזיכרון היהודי . בתמונה : גלגל המזלות בבית כנסת מהמאה ה3- לספה"נ בטבריה . במרכז הגלגל – דיוקנו של האל הליוס

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא