הבית היהודי

עמוד:324

אורחות החיים של האצולה הלא–יהודית , נבעה מהחופש שזה עתה זכתה בו , שהצטרף לרווחה הכלכלית . ראוי להוסיף כי מצב דברים זה התנהל במקביל להטמעות באורח החיים הלאיהודי , והוא לא היה מוגבל רק לצורת המגורים . שעה שהגטאות שנכפו על היהודים באירופה נעלמו בהדרגה עם האמנסיפציה – חוץ מאשר בתקופה הנאצית – נאלצו יהודי ארצות המזרח לחיות ברבעים נפרדים עוד זמן רב אחרי ראשית המאה ה . 20– דוגמאות לכך אפשר לראות במרוקו , שבה התקיימו רבעים נפרדים ליהודים , שנקראו בשם "מלאח , " מאז שנת . 1280 בתימן , שבה חיו יהודים , עד לעלייה ההמונית לישראל ב , 1950-1949– ברבעים נפרדים , לעתים קרובות אפילו מחוץ לחומות הערים או הכפרים , שאליהם , כמו בעבר באירופה , היו חייבים לחזור עם רדת הלילה . הרובע היהודי בצנעא ( הקע אל–יהוד ) נמצא מחוץ לחומות העיר ולא היה מוגן מפני התקפות שבטים פולשים . עד שנת 1932 יכלו היהודים להגיע לעיר המוסלמית רק מבעד לשער מיוחד בחומות העיר , שהיה ננעל בלילה . מכיוון ששטח המגורים היה מוגבל , מאחר שהחוק המוסלמי לא התיר ליהודים ( כמו לכל הלא–מוסלמים ) לבנות בתים שגובהם יותר מתשעה מטרים , התפתחה בתימן ארכיטקטורה "יהודית" מיוחדת . מרתפים וקומות ביניים יצרו מרחב מגורים נוסף . חצר פנימית , שאינה מקורה , שנמצאה בבתי היהודים , מילאה את תפקיד הגן , שלא היה לו מקום . החזיתות הצנועות מאוד של בתי היהודים שיקפו את מאמציהם שלא לעורר את קנאת שכניהם המוסלמים . דרכים תת–קרקעיות , שהקלו על הבריחה בשעת מצוקה , ומלאי גדול של מים בתוך הבתים היו אופייניים לסביבת המגורים של המיעוט היהודי שנמצא תחת חסות המוסלמים . קווי אופי חיצוניים לבתי היהודים מן הצד האחר , יש גם קווים אופייניים לבתי היהודים , שנבעו מאורח החיים היהודי . שני תנאים מוקדמים חשובים היו לבחירת מקומות המגורים של היהודים : ה 4 רבה הן לבית כנסת והן למקווה טהרה , שאפשרו קיום חיי משפחה על פי ההלכה . על כן ניתן למצוא בכל פריבילגיום , שקבע את זכויות המתיישבים היהודים בעיר מזרח אירופית עד סוף המאה ה , 18– ציון מפורש של מוסדות אלה , כחלק מן המרקם העירוני המקובל . ליהודי חילוני מודרני , המבקר בבית כנסת רק בימים הנוראים ועשוי להיות זקוק למקווה רק לפני הנישואין ( אם שעה שהגטאות שנכפו על היהודים באירופה נעלמו בהדרגה עם האמנסיפציה – נאלצו יהודי המזרח לחיות ברבעים נפרדים גם זמן רב אחרי ראשית המאה ה . 20- "אל-מלאח , " הרובע היהודי בתטואן , מרוקו , בשנת 1920 בקירוב

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא