ברנאר לזאר

עמוד:82

ברנאר לזאר עדית זרטל ברנאר לזאר , שם העט של לזאר מריוס ברנאר , נולד ב1865– בעיר נים שבדרום צרפת למשפחה יהודית ספרדית מתבוללת , וכשהיה בן 21 עבר לפריז ללמוד היסטוריה של הדתות . עד מהרה עשה לו שם בעולם הספרות ובחוגים אינטלקטואליים בבירה הצרפתית , שעמדה בשנות ה80– וה90– של המאה ה19– בסימן עלייתן וגיאותן של שלוש אידיאולוגיות רבות עוצמה – הלאומיות , האנטישמיות והסוציאליזם – שעיצבו לימים את המאה ה . 20– לשלוש אידיאולוגיות אלו ולייצוגיהן הפוליטיים והחברתיים היתה גם השפעה מכרעת על חייו הקצרים ועל דרכו של לזאר . לזאר היה כותב ביקורות ספרותיות ומאמרים פוליטיים בכתבי עת שונים של האוונגרד הפוליטי והאמנותי בפריז , ובאותה העת הוא גם הצטרף לחוג של אינטלקטואלים סוציאליסטים פורשים , שייצגו עירוב ייחודי של נטיות סימבוליסטיות בתחום האמנות ומגמות אנרכיסטיות בפוליטיקה . האנטישמיות , שהעמיקה את אחיזתה בכל שדרות החברה הצרפתית , לרבות החוגים הסוציאליסטיים , והחלה לקבל בשנת 1884 מעמד של תנועה פוליטית לכל דבר , ובייחוד פרשת דרייפוס , היו בתי הספר הפוליטיים , וגם בתי האולפנה ללימוד הבעיה היהודית , של ברנאר לזאר . השאלה המרכזית שעליה ניסה להשיב במחקר על האנטישמיות , שפרסם ב1894– ( בשני כרכים mitisme , son histoire et ses causes , ( י L'Antis ( האנטישמיות , תולדותיה וסיבותיה , ( עסקה במקורות העוינות העצומה שיהודים נתקלו בה בכל הזמנים ובכל המקומות בשנות הגלות . התשובה שניסח לזאר לשאלה הזאת לא הסירה את האחריות לשנאת היהודים מחברות הגויים המארחות , אך היא גם לא ניקתה לגמרי את היהודים עצמם משותפות באחריות למצבם ההיסטורי . האקסקלוסיביות של היהודים עצמם , טען לזאר , התבדלותם , השמירה על ייחודם ש " מעבר ללאומיות " עם ניסיונם לשרוד בכל מחיר כ " אומה בין האומות " היו , לדעת לזאר , בין הגורמים שעוררו את שנאת ישראל . ומשום שלזאר האמין שהשאלה היהודית היא קודם כול שאלה לאומית , הוא היה משוכנע שהיא תבוא על פתרונה ממילא בתהליך הכללי של ה ? ה–לאומיות של האומות . עם התפתחותה של אנושות אוניברסלית יחדלו היהודים להיות יהודים , כשם שהצרפתים יחדלו להיות צרפתים , טען לזאר . פרשת דרייפוס הפגישה , קונקרטית ומטפורית , שלושה יהודים שונים שוני קיצוני זה מזה – אלפרד דרייפוס , תיאודור הרצל וברנאר לזאר – והיתה מאורע מכונן בחייהם ובתודעותיהם . גם היהודי הווינאי וגם היהודי הצרפתי , המתבוללים לחלוטין , " גילו " באמצעות הפרשה את יהודיותם ונעשו ציונים . לעומת הרצל , שהחל לפעול בעקבות הפרשה להקמת תנועה לאומית פוליטית לפתרון השאלה היהודית , מצא לזאר את עצמו מעורב עד צוואר בפרשה עצמה . הסוציאליסט האנרכיסט והבוהמיין המרדן לזאר , שראה בהאשמות נגד דרייפוס ובמשפט הצבאי שנערך לו מהלך כפול המכ 8 ון , מצד אחד , נגד הרפובליקה הצרפתית עצמה ומן הצד האחר מבקש להפוך את האנטישמיות לתנועה פוליטית לגיטימית , נעשה יועצם המשפטי של משפחת דרייפוס הבורגנית לעילא , וזאת בשעה שאיש עדיין לא עמד לצדם במערכה לזיכוי בנם . כך היה לזאר לראשון הדרייפוסארים ( חוג תומכי דרייפוס , ( ו " הטהור והצדיק " שבהם , כפי שכתבו שארל פגי וליאון בלום . ב1895– החל ברנאר לזאר לפרסם מאמרים רבים נגד מערכת הכזבים והדיבה של הצבא הצרפתי ושל החוגים האנטישמיים , ובמאי 1896 אף ניהל דו–קרב עם ראש המסיתים האנטישמיים של התקופה , אדואר דרימון . לזאר גם היה הראשון שגינה את " הטעות השיפוטית " שבבסיס הפרשה ואת השלכותיה הפוליטיות . חיבורו , sur י rit י l'affaire Dreyfus Une erreur judiciaire ; la v ( טעות משפטית , האמת על פרשת דרייפוס , ( ברנאר לזאר ( במרכז ) בזמן משפטו החוזר של דרייפוס . לשלוש אידיאולוגיות רבות עוצמה – הלאומיות , האנטישמיות והסוציאליזם – היתה השפעה מכרעת על חייו ועל דרכו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא