נשים זרות בתנ"ך

השירים מתירה לאהובה – ולו בחלומה – לצאת מביתה ולבקש אחר אהוב , 8 בספר משלי ( פרק ז ) האישה הזרה , הפרוצה , היא היוצאת בלילה לשחר לטרף , לבקש אחר צעיר חסר ניסיון , לפתותו לבוא עמה אל ביתה , אל משכבה , וכך לגרום למותו . כסיפורת המקראית , שבה פתחנו , גם החוק המקראי שבו נסיים אינו מעיד על שוויון בין המינים . בחוק על נגיפת אישה הרה במריבה המובא בספר שמות , הדאגה היא לפיצוי הבעל על הנזק הנגרם לו . בספר דברים נקבע כי התערבות לא יאה של אישה במריבת גברים , אחיזתה במבושי יריבה של אישה , תביא לקיצוץ כפה . המפתה בתולה לא מאורסה ( שמות ) ייקחה לאישה , אך זכותו של האב למנוע את הנישואים . במקרה שכזה יזכה האב לפיצוי כספי , "כמוהר הבתולות , " וכך לא יהא ניזוק על ירידת ערכה הכספי של בתו . במקרה של אינוס בתולה לא מאורסה , נאמר בספר דברים , מפצה האנס בכסף את אבי הנערה ונושאה לאישה , מבלי יכולת לגרשה . אין כל התחשבות בנערה וברצונה . גם המוציא שם רע לאישה וטוען שלא מצאה בתולה יחויב לנישואי נצח ולפיצוי כספי של האב . בחוק המציב מגבלות על החזרת גרושה ( דברים כד ) האישה היא ככלי משחק : בעלה הראשון משלחה , וכמוה...  אל הספר