יהודים ורפואה

עמוד:319

מודרניזציה של אורח החיים פירושה היה לא רק שינוי המבנה התעסוקתי של היהודים או רפורמה של החינוך המסורתי , אלא גם 'עיצוב מחדש' של גופם : הלבוש , הרגלי הרחצה , ההליכות ועוד . בדיוני האמנסיפציה בסוף המאה ה18– הוצגו היהודים כקבוצה מנוונת מבחינה גופנית , מוסרית ופוליטית , אשר חבריה צריכים לעבור 'תחייה' כדי שיוכלו להיעשות ל"אזרחים מועילים" במדינה המודרנית . המשכילים קיבלו את הטענה בדבר הצורך של היהודים ב'תחייה , ' וראו בעצמם מי שעליהם מוטל התפקיד 'לחנכם מחדש , ' כדי להוכיח שהם ראויים לזכויות . אמנם תהליכי אקולטורציה בקרב קבוצות שונות של יהודים התרחשו כבר קודם לכן , או באפיקים שונים מאלה של תנועת ההשכלה ; אך המשכילים היהודיים הם שניסחו את הקריאה לשינוי של אורח החיים המסורתי , בד בבד עם אימוץ גרסה מתוקנת של היהדות . לפיכך ניתן לראות בהם את מתווי הכיוון שבו יתפתח תהליך החילון של היהודים במאה ה : 19– לא כתהליך שבו הם מאבדים כל זיקה לדת היהודית , אלא כתהליך שבו היהדות עצמה נהפכת מדת ל'תרבות לאומית . ' לרפואה היה מקום חשוב בשני האספקטים של הפרויקט של המשכילים – מודרניזציה של אורח החיים וביסוס תפיסה מחודשת של הדת היהודית . כדי לעמוד על חלקם של רופאים ומדע הרפואה בתהליכים האלה יש לבחון תחילה את מקומם בחברות היהודיות . כשהחלו יהודים במאה ה18– לגדוש את הפקולטות לרפואה , בעיקר באוניברסיטאות שבמרחב הדובר גרמנית , הזיהוי של יהודים עם רפואה בתרבויות האירופיות כבר היה מבוסס . מימי הביניים ואילך נמשכו יהודים ללימודי הרפואה ; היא היתה אחד המקצועות שהותר ליהודים לעסוק בהם , ושעלו בקנה אחד עם הערך הדתי של הצלת החיים והדיון ההלכתי בסוגיות גופניות ובריאותיות . על פי הגישה הרבנית המסורתית , חיים ומוות הם אמנם בידי האל , אך הוא העניק לרופאים את היכולת לרפא . ומאחר שטיפול בחולים הוא מצווה , טיפול רפואי אף היה חלק מהשירותים הסוציאליים שארגנה הקהילה היהודית . העובדה שהרפואה היתה מקצוע נגיש בארצות רבות היה שיעור הרופאים היהודים בין הרופאים גבוה משיעורם של היהודים באוכלוסייה . בתמונה : אמבולנס של בית החולים היהודי "הר סיני" בפילדלפיה בשנת 1900 בקירוב

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר