המקרא באור הארכיאולוגיה

עמוד:158

בציר יריחו-העי-גבעון היא חסרת יסוד , שהרי האזור כולו היה ריק מיישוב ושום גורם לא מנע חדירה בנתיב הלא–מיושב הזה . אותה מסקנה עולה מניתוח התעודות ההיסטוריות . מחקר היסטורי וארכיאולוגי מלמד שבאמצע המאה ה12– לפסה"נ בקירוב חרבה התרבות העירונית בכל רחבי הארץ ושחורבן זה קשור עם בואן של קבוצות מהגרים שמוצאן מן העולם האגיאי וממערב אנטוליה , קבוצות המכונות במחקר בכינוי "גויי הים" ועמם נמנים גם הפלשתים . גל הגירה גדול סחף אז חלקים ניכרים של המזרח הקדום , ובתהליך הדרגתי , שנמשך כמה עשרות שנים , חרבו האימפריה החתית וכן מערך הממלכות שישב בסוריה ובארץ כנען . חורבן מערך הממלכות הכנעניות הוא אפוא חלק מתהליך רחב היקף , שהתרחש במרחב גדול מאוד , והגורמים העיקריים לחורבן הגיעו מהצפון ומהמערב , ולא ממזרח . המהלך ההיסטורי שהביא לחורבן זה , וכן שלבי החורבן , היו אפוא שונים לחלוטין ממה שמסופר במקרא על פרשת כיבוש הארץ . ה'מה נשתנה' העיקרי בחקר תקופת הממלכה המאוחדת הוא היעלמותם של המקורות החיצוניים , וכשבאים לדון בתקופה הזאת ( המאה ה10– לפסה"נ בקירוב ) עומדים לרשותנו – נוסף על התיאור המקראי – רק הנתונים הארכיאולוגיים מחפירות שנערכו בארץ וכן ההשוואה לשלבי צמיחתן וכינונן של ממלכות אחרות ששכנו בתקופה הזאת במרחב הסוריארצישראלי . מחזור סיפורי שאול ודוד כמעט אינו ניתן לבדיקה באמצעות מקורות חוץ–מקראיים , זאת מכיוון שקרבות בין צבאות אינם משאירים שרידים שניתן לבודקם בכלים ארכיאולוגיים . ואילו על פעולות מצור ועל חורבן ערים , וכן על בניית ערים , ממעט ספר שמואל לספר . היישובים הנזכרים במחזור סיפורי שאול ודוד היו קיימים רובם כל ימי הבית הראשון , עד לחורבן , וכך קשה לקבוע איזו מציאות משתקפת בסיפורים – האם זו של המאה ה10– או זו של תקופה מאוחרת יותר . מכל מקום , אין ספק שתיאור המפקד שערך יואב ברחבי ממלכת ישראל ( שמואל ב כד ) אינו הולם את מצב הדברים במאה ה , 10– שהרי כתיבה בהיקף רחב , כפי שנדרש לשם עריכת מפקד מקיף , התפתחה רק מאות שנים לאחר מכן . הדברים המסופרים על שלמה , לעומת זאת , דהיינו על פעולות בנייה מסועפות , כינון מרכזי שלטון , סחר בינלאומי בהיקף רחב ופריחה כלכלית , אלה ניתנים לבדיקה בכלים ארכיאולוגיים . בחינת התיאור המקראי של תקופת הממלכה המאוחדת מתמקדת אפוא בדברי ימי שלמה . במוקד תיאור ממלכת שלמה עומד כינון עיר הבירה , ירושלים , אשר בוצרה ונבנו בה מקדש מפואר וארמון רחב ממדים , ואף נעשו בה פעולות של יישור ופילוס בהיקף לא מבוטל . לרוע המזל לא ניתנים הארמון והמקדש לבדיקה , זאת משום שהם נמצאים מתחת להר הבית . אבל מחקר ארכיאולוגי הוכיח שירושלים לא בוצרה לפני המאה ה8– לפסה"נ ( או לכל המוקדם במחצית השנייה של המאה ה . ( 9– יתר על כן , בחפירות שנערכו בירושלים נמצאו חרסים מעטים שניתן לתארכם למאה ה , 10– דבר המלמד על כך שלכל היותר היתה מיושבת אז בדלילות רבה . ניתן לקבוע כי במאה ה10– היתה ירושלים מעוז הררי קטן , שבו ישבו השליט ומקורביו ומשם ניהלו את ענייני הממלכה . מסתבר בהחלט ששלמה אכן בנה מקדש קטן על הר הבית , ומבנה זה הורחב במרוצת הזמן בידי יורשיו והפך למקדש הראשי של ממלכת יהודה , ומכאן מקור הזיכרון ההיסטורי של שלמה כמייסד המקדש . אבל מקדש זה , וכן המבנה ששימש מושב לשליט ולמשפחתו , היו רחוקים מרחק רב מן המקדש והארמון המפוארים שבנייתם מיוחסת לשלמה . תיאורי המקדש והארמון משקפים בוודאי את המציאות בזמנו של מחבר ההיסטוריה , אשר ראה לנגד עיניו את המבנים שנתקיימו בזמנו וייחס את הקמתם לשלמה , שליט שאותו הציג בחיבורו כזה שבימיו הגיעה ממלכת ישראל לשיא תפארתה . אותה מסקנה עולה בנוגע לתמונת העושר והשגשוג , הבנייה והפיתוח המיוחסים לימי שלמה . החפירות הארכיאולוגיות והסקרים שנערכו בתחום ממלכות ישראל ויהודה הראו כי שתי הממלכות לא נבדלו משכנותיהן במרחב הסורי–ארצישראלי , וכי בכולן חלפו שנים רבות עד שצמחו מרכזים עירוניים ופעילות שלטונית ומנהלית רחבת היקף , ועד שהתפתחה מערכת יישובית בעלת הייררכיה פוליטית וכלכלית . המעבר מחברה כפרית–פסטורלית לחברה עירונית מפותחת כרוך בתמורות פנימיות מעמיקות , ובכל הממלכות שצמחו באלף הראשון לפסה"נ היתה התפתחות אטית והדרגתית של העיור ושל המסגרות הממלכתיות . ההתפתחות ההדרגתית הזאת של הממלכה ושל מוסדותיה בכל המרחב עומדת בניגוד מוחלט לתיאור המקראי של ימי דוד ושלמה , תיאור שלפיו צמח והתבסס מוסד המלוכה כבר בימיו של שלמה , שני דורות לאחר ייסוד הממלכה , והתגבשה כבר אז ממלכת ישראל למה שמכונה במחקר "מדינה בוגרת . " המסקנה העולה מן הדיון היא שקיים פער שאין לגשר עליו בין ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל כפי שהיא מתוארת במקרא לבין ההשתלשלות ההיסטורית שהובילה לכינונן של ממלכות ישראל ויהודה במאה ה9– לפסה"נ . יש לראות בתקופת הממלכה המאוחדת שלב מעבר מחברה שבטית בעלת הנהגה עצמית לממלכה שבטית לא ממוסדת , שבעקבותיו צמחו והתבססו בהדרגה ממלכות ישראל ויהודה , כל אחת עם מערכת גבולות , מוסדות , מנהל , פולחן ומסורת תרבותית משלה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא