ישעיהו ברלין

עמוד:66

למעמד הר–סיני , ליהושע ולא למשה , לימי ראשית ההתנחלות בכנען ולא לימי הנדודים במדבר . לדעתו , היתה מסורת זו מהימנה יותר מבחינה היסטורית שכן גם עמים נודדים אחרים קיבלו על עצמם בטקסי עריכת ברית עם אלוהיהם חוקים מפורטים אך ורק עם הגיעם לארץ המובטחת ולא לפני כן . גם השכל הישר , גם תוצאות ביקורת–המקרא וגם מקומות שונים בכתבים יהודיים ושומרוניים שלאחר חתימת המקרא מורים לדעתו בכיוון זה . עורכי המקרא המאוחרים , ובעיקר עזרא , הכניסו לתוכו את הפסקאות המייחסות למשה את ההוראה בדבר ברית–גריזים , בנסותם להציג את יהושע אך ורק כתלמידו ועושה דברו של משה ולא יותר מכך . הם גם שהפכו את מעמד סיני , שהיה במקורו תחנה אחת מני רבות שבה ניתנו חוקים לעם , למעמד המייסד של עם ישראל . כך חתרו לנתק את הקשר העמוק שבין הלאומיות הישראלית לארץ–ישראל ולארציות בכלל ולהעמיד לאומיות זו על הזיקה לתורה . מחקר היסטורי זה שלא הושלם צריך היה לשמש סימוכין לדעתו הכללית שהעם כיחידה אתנית–היסטורית קדום יותר מן התורה ויכול להתקיים גם בלעדיה ( ר' המבוא למדור זה . ( ישעיהו ברלין יולי תמיר סר ישעיהו ( איזאיה ) ברלין , ( 1997-1909 ) אחד ההוגים המרכזיים של הליברליזם המודרני , היה בן למשפחת סוחרים יהודים . הוא נולד בריגה והיגר עם הוריו לאנגליה בצעירותו . ברלין סיים את לימודיו באוניברסיטת אוקספורד והיה לאחד מחברי הסגל היהודים הראשונים שלה . בזכות כישרונותיו הרבים וקסמו האישי הצליח לנוע בחופשיות בין העולמות בלי לטשטש את זהותו או לוותר על עקרונותיו : הוא היה יהודי ב"אול–סולס , " הקולג' היוקרתי ביותר באוקספורד , ציוני בחברה שביקרה , ולעתים גם בזה ללאומיות , מבקר הנאורות במעוז הנאורות , רומנטיקן בעולם אמפיריציסטי , איש אשכולות חובב שיחה ודעת . ברלין נטל מכל אחד ממרכיבי זהותו עולם של ידע וערכים שהיו לאבני היסוד של הגותו . מההוגים הרוסים נטל את הרגישות לחשיבה הרומנטית ולכוחם של רעיונות להניע פעולה אנושית . מהאקדמיה הבריטית נטל את האמפיריציזם כמו גם את המחויבות לחירות , לסובלנות ולליברליזם . מן היהדות נטל את ההכרה בחשיבותה של הזהות האישית והקולקטיבית ושל הצורך להשתייך . באחד החיבורים החשובים ביותר שלו , "שני מושגים של חירות , " התווה ברלין את ההבחנה הבסיסית בין החירות השלילית – חירות כהעדר מכשול , לבין החירות החיובית – חירותי להיות אדון לעצמי , לשלוט במעשי ובמרחב פעולותי , להיות מכשיר של פעולותי הרצוניות ולא של זולתי , להיות סובייקט ולא אובייקט . הבחנה זו הרחיבה את הדיון בחירות האנושית מעבר למרחב פעולתו של הפרט הבודד אל המרחב הפוליטי . האדם החופשי , קבע ברלין בארבע מסות על החירות , הוא זה השותף לממשל עצמי , השתתפות שהיא "צורך אנושי בסיסי , מטרה בפני עצמה . " הרצון להיות אובייקט חופשי הוא הכוח המניע של הפרט בעולם החשיבה הליברלי . זו הנעה פנימית , רציונלית , הנובעת מיכולתו של הפרט להיות המכוון והמחוקק של חייו . אצל ברלין היה הפרט האוטונומי מוגבל בקשריו ההיסטוריים . תפיסה זו , כתב ברלין בארבע מסות על ישעיהו ברלין – בזכות כשרונותיו וקסמו האישי הצליח לנוע בחופשיות בין העולמות בלי לטשטש את זהותו או לוותר על עקרונותיו

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר