|
|
עמוד:135
כתנועה הציונית בכללה , אדיש למדי לנעשה בארכיאולוגיה . לא רק מיעוט הפעילות גרם לכך , אלא בעיקר חוסר הרלוונטיות של המחקר לנושאים שהעסיקו את הציונות . יוצא מן הכלל הוא השימוש שעשה דוד בן–גוריון בשנת 1917 בתוצאות הסקר הבריטי . הוא ציין בעקבותיו , שמתוך 850 יישובים בני זמננו , 210 משמרים שמות מקראיים ותלמודיים . היה כאן שימוש מובהק לצורכי מערכת ההסברה הפנימית והחיצונית המבקשת להצדיק את זכותנו על הארץ , בשנת 1913 נוסדה בירושלים ' החברה העברית לחקירת ארץ–ישראל ועתיקותיה' אך מחמת פרוץ המלחמה נמנע ממנה לבצע פעילות כלשהי . כבר בראשית התקופה השנייה ( 1948-1920 ) נוסדה מחדש החברה לחקירת ארץ–ישראל ועתיקותיה ובין תוכניותיה היה גם "ייסוד מכון עברי לחקירת א"י [ שהוא ] דבר נחוץ לא רק מנקודת מבט תרבותית עברית כי אם גם מפני טעמים לאומייםמדיניים , " כדברי ישעיהו פרס , ממייסדי החברה . החפירה הראשונה שנוהלה בידי בן היישוב , נחום סלושץ , היתה חפירת חמת טבריה בשנת 1921 והיא נעשתה מטעם החברה . גילויו של תבליט מנורת אבן גדולה מבית כנסת עורר התרגשות גדולה בקרב חלוצי העלייה השלישית . להד רב זכו גם חפירות "החומה השלישית" בירושלים ( א"ל סוקניק וליאו אריה מאיר , ( 1927 -1925 וחשיפת בית הכנסת בבית–אלפא ( א"ל סוקניק , . ( 1929 מראה החומה האיתנה , שבבנייתה החל השליט היהודי האחרון של ירושלים , ומראה רצפת הפסיפס המרהיבה ובה גלגל המזלות , תיאור עקדת יצחק וכתובות בעברית , היו ליישוב היהודי המתחדש מעין לחיצת יד של אחים רחוקים . בשלושת העשורים של התקופה הזאת עסקו בארכיאולוגיה של ארץ–ישראל רק כתריסר יהודים ורוב עיסוקם היה בעתיקות היהודים : בתי כנסת , קברות , כתובות ומטבעות . עם זאת נעשתה פעילות מחקר לא מבוטלת גם בנושאים לא יהודיים , כגון פרהיסטוריה ( משה שטקליס ) וארכיאולוגיה מוסלמית ( ל"א מאיר . ( על אף הפעילות הענפה והפורייה של מוסדות המחקר הזרים ושל מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט היה הציבור הישראלי אדיש למדי לעבודתם . אופייני הדבר שדוד בן–גוריון , אדם סקרן בעל חוש היסטורי מפותח , איננו מציין בזיכרונותיו ובאיגרותיו מאותה תקופה כל ביקור אף לא באחת מהחפירות האלה . התקופה השלישית : ( 1982-1949 ) עם ייסודה של מדינת ישראל מתחילה פעילות ארכיאולוגית אינטנסיבית , רובה בידי ישראלים ומיעוטה בידי מוסדות זרים . בתקופה הזאת נערכו אלפי חפירות שהנרחבות , הספקטקולריות והמתוקשרות שבהן היו חפירות בעלות משמעות לאומית , היינו , ציונית . ניתן לציין ארבע חפירות כאלה : חצור ( הקשורה לסיפור התנ"כי על כיבוש הארץ בידי יהושע , ( מצדה ( הקשורה לאתר מימי המרד הראשון נגד רומא , ( מערות מדבר יהודה ( שבהן נמצאו מכתבים ותעודות מימי בר כוכבא ) וירושלים . את שלוש החפירות הראשונות יזם , ניהל ופרסם הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין , שהיה במשך קריירה קצרה של עשרים וחמש שנים הארכיאולוג הנודע ביותר של ישראל וארץ–ישראל . לימים יסתבר כי חצור איננה מסוגלת לתרום תרומה בעלת משמעות לפתרון שאלות הנוגעות להתנחלות בני ישראל בכנען . גם קרנה של מצדה ירדה משקמו עוררים על 'מיתוס' מצדה , ולדעת רבים , מגיניה היו הוזים מנותקים מן המציאות . מכל מקום , החפירות האלה העשירו מאוד את הארכיאולוגיה של ארץ–ישראל . למכתבי בר כוכבא ' נשיא ישראל' ( שעל מציאתם הוכרז במשכן נשיא ישראל ) היה מלבד ערכם המדעי גם ערך רגשי עצום . גם לארכיון של בבתא בת שמעון , האישה היהודייה היחידה מן העת העתיקה שניתן לצייר בפירוט את תולדותיה , היה ערך מוסף סנטימנטלי . בירושלים חפרו הרבה משלחות ישראליות והגדולות שבהן היו החפירות ליד הר הבית ( בהנהלת בנימין מזר ) וחפירות צילום אווירי של מצדה – חפירות אינטנסיביות בעלות משמעות לאומית וציונית , להצדקת ההיאחזות בארץ , הרחיבו מאוד את הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|