|
|
עמוד:182
זווית חדשה על פרקים בתולדות היהודים הזרמים והמחלוקות בתקופת הבית השני רחל אליאור העולם היהודי בשלהי העת העתיקה היה עולם רבגוני וסוער . התקיימו בו זה לצד זה זרמים שונים בעלי השקפות עולם חברתיות , דתיות ותרבותיות מובחנות , שרישומן הכתוב , המפורש והמרומז , הגיע לידינו . מהות המעבר המורכב מהעולם המקראי , שהתרקם בהוויה היסטורית ובביטוי כתוב במשך כל האלף הראשון לפסה"נ , לעולמם של חכמים , שהיה עולם של תורה שבעל פה , ב150– השנים האחרונות לפסה"נ ובמאות הראשונות לספירה , אינה נהירה בדרך כלל לרבים . יתר על כן , ביתה , משפחתה , אמונתה ותרבותה כדי ללוות את נעמי אל ארץ זרה ואל תחום תרבותי לא מוכר . רחב עלולה להיחשף כבוגדת בעיר מולדתה . סיסרא , חייל ותיק , היה עלול להתגבר על יעל . אבל למרות הסכנות ארבעתן מצליחות לבצע את משימותיהן . אין פלא שאופיין ותרומתן לחברה היהודאיתהישראלית נחשבים למופת : כאשר אישה נוכרייה בוחרת לאמץ את עקרונות החברה הישראלית–היהודאית – והתנהגותה מעידה עליה שיש לה מחויבות רגשית ואקטיבית כלפי קהילתה החדשה – קבלתה אל אותה קהילה מובטחת . קווי מתאר משותפים גם בטיפוס האישה הנוכרייה השלילית קיימים קווי מתאר משותפים לכל בנות הסוג , או לרובן . כולן נשים נשואות שאינן נאמנות לאישיהן – אם מתאוות בשרים לאיש אחר ( אשת פוטיפר , ( ואם בגלל פולחנות פריון שהן עסוקות בהם ( הזרה בספר משלי ) או נאמנות לקהילת מוצאן ( הנשים הפלשתיות של שמשון . ( חוסר הנאמנות לבעל החוקי הוא המגרעת העיקרית והפטאלית של האישה הנוכרייה המסווגת כטיפוס חברתי שלילי . כאשר אישה נישאת מצפים ממנה כי תעזוב את חברת המוצא שלה ותצטרף לקהילת בעלה , כמו רות . עליה לוותר על נאמנויות קודמות לטובת הנאמנות החדשה שקיבלה על עצמה , שאם לא כן ייהפכו החוק והמשפט המשמרים את החברה לאנרכיה והקהילה לא תוכל לתפקד כיחידה המגינה על הפרטים החברים בה . ואולם , במקום לפעול כמצופה , נשארות נשים נוכריות אלו נאמנות בראש ובראשונה לאינטרסים הפרטיים שלהן או של בית אביהן ומולדתן . במקרה של קונפליקט בין שתי מערכות העקרונות , הבעל אינו יכול לסמוך עליהן , ועליו לדעת שהן עלולות לבגוד בו . לכן , מוזהר הקורא , אין לקבל ואין לקלוט אותן ואת שכמותן . התרועעות איתן ועם בנות סוגן עלולה להביא אסון כבד על כל המעורבים . יוסף מושלך אל בית האסורים – אירוע אירוני המקדם את עלייתו לדרגה חשובה יותר שממנה נהנה בבית פוטיפר – עקב העלילה של האישה המדיחה והשקרנית . שמשון מאבד את כוחו ואת מאור עיניו בגלל בגידת דלילה ; וכשכוחו חוזר אליו , הוא מתאבד והורג עמו פלשתים רבים . והאישה הזרה בספר משלי – למרות תכססנותה , קסמיה המיניים וכושרה הרטורי – היא מלכודת מוות לנופלים ברשתה . ניתן לומר אפוא שנשים נוכריות נקלטו בקהילה היהודאיתהישראלית בתקופה השבטית ובתקופת המלוכה , כאשר היו מוכנות לוותר על הקשרים האתניים , התרבותיים והדתיים הראשוניים שלהן , ולאמץ תמורתם את מערכת האמונות והערכים המקובלים בחברתן החדשה . במקרה זה היה יחס החברה כלפיהן , וכלפי הנישואים האקסוגמיים שלהן , סובלני או אדיש . ואולם , אם נראה כי האישה ממשיכה לאחוז במנהגים " זרים " גם לאחר נישואיה , היא היתה מועמדת לגירוש או חיסול . הדוגמאות החיוביות של רות , תמר ורחב מורות שכאשר אישה נוכרייה מוכיחה כי בעיניה טובת הכלל היהודאי–הישראלי נעלה על טובתה הפרטית , היא מתקבלת בקהילה כחברה שוות זכויות , ואפילו מיוחסת , ויכולה להיעשות לאם של גיבור או שושלת . נראה כי אפשר לזהות יחס דו–ערכי כזה לנשים "זרות , " ממקום אחר וממוצא אתני אחר , גם בחברה היהודית בישראל של היום . את "זר Q ת" האישה הנוכרייה ואת הגדרת יהדותם של ילדיה ניתן לשנות על ידי גיור . הגיור נתפס כהוכחה לנכונות האישה לעזוב סופית את מורשתה האתנית והדתית לטובת הקהילה שאליה באה . ראוי בהקשר הזה לזכור כי רות – האישה המואבייה , הזרה , הבאה מרצון ומאהבה – לא התגיירה , והמקרא הסתפק בכך שהיא אמרה מרצונה לנעמי : " אל אשר תלכי אלך ... עמך עמי ואלהיך אלהי . " ברור מן המקרא כי אקט של הבעת רצון נחשב לראוי ולמספיק כדי להצטרף לעם ישראל .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|