פתח דבר

עמוד:יא

פתח דבר לידתה של יוזמה ספרותית–מחקרית היא פעמים רבות פרי של זיווגים אקראיים , אם כי בדרך כלל יש לה , ליוזמה כזאת , רקע כלל לא מקרי . ואכן , לידתה של היוזמה להוצאתו לאור של זמן יהודי חדש לא היתה לידת–אקראי . שלושה סיפורים אישיים ימחישו זאת . בזיכרונם של בני דורי נחרת הסיפור על פגישתו של בן–גוריון עם הרב ישעיה קרליץ ' ) החזוןאיש . ( ' באותה פגישה , שהתקיימה בשלהי , 1952 המשיל 'החזון–איש' את הציונות החילונית לעגלה ריקה , שצריכה לפנות דרך במעלה ההר לעגלתה המלאה של היהדות האורתודוקסית ( משל שנלקח בשינוי צורה ממקור תלמודי . ( נקל לשער מה היתה תגובתם של רבים למשמע מנהיגה של היהדות החרדית האנטי–ציונית המתאר אותם ככלי ריק . לא הייתי שלם עם תשובתו של בן–גוריון . תמהתי מדוע קיבל את הנחתו של איש–שיחו , כאילו יש 'עגלה דתית' אחת ומאוחדת וכאילו מולה ניצבת ' עגלה חילונית' אחת ומאוחדת . וקשה מאלה : בהציגו , לשיטתו , את תכולתה של 'העגלה המלאה החילונית , ' מנה בן–גוריון עניינים כגון ההגנה על המדינה ועל חיי אזרחיה , יישוב הארץ , בניינה ופיתוחה ; ואני שאלתי את עצמי : האם לא נכשל בן–גוריון בכך שלא הדגיש דווקא את הישגיה של התרבות היהודית החדשה , ובמיוחד את התרבות העברית , על ריבוי פניהן ? חלפו כשלושים שנים וב1985– נשלם מפעלה של האנציקלופדיה העברית והופיע כרך המפתח שלה . באחד הימים חיפשתי במפתח את הערך 'חילון' או 'חילוניות . ' לשווא : איננו , לא כעיול ראשי ולא כעיול משני . נדהמתי . בשנים 2006-1996 כיהנתי כיושב–ראש מית"ר ( מכללה ליהדות כתרבות , ( שפעילותה הוקדשה בעיקרה לקירובם של צעירים ועולים חדשים ללימוד התרבות היהודית , על רבדיה המגוונים . פעילות זאת נבעה , בין השאר , מהדאגה נוכח תהליך הקיטוב בחברתנו : מכאן – קנאות דתית ולאומנית , פונדמנטליזם ו"החזרה בתשובה ; " ומכאן – ניכור מתרבותנו בכללותה וניתוק ממורשתנו העתיקה במיוחד . סברתי כי יש להנחיל את התפיסה שלפיה "ארון הספרים" של אדם יהודי בן–זמננו ראוי שישכנו בו יצירות של תרבותנו העתיקה , והתנ"ך במרכזן ; יצירות של התרבות היהודית החדשה ; ויצירות ממיטב פירותיה של התרבות האנושית הכללית . כמו כן , סברתי כי ראוי שהציבור המגדיר עצמו כחילוני , ילמד מהי משמעותה של החילוניות וכיצד פעלו תהליכי המודרניזציה והחילון בקרב עמנו ובעמים אחרים . על רקע כל אלה נולד הרעיון להוציא לאור אנציקלופדיה של התרבות היהודית בעידן המודרניזציה והחילון . שותף לרעיון הזה מראשיתו , ומי שתרם לגיבושו ולעיצובו בגלגוליו השונים תרומה מכרעת , היה פרופ' ירמיהו יובל . פניתי אליו כאל מי ששמו הולך לפניו , בארץ ובעולם , כפילוסוף , כחוקר וכמחברם של ספרי הגות שחידת הזהות היהודית בטלטולי המודרניות שזורה בהם , והצעתי לו להיות שותף ליוזמה וליטול על עצמו את תפקיד העורך הראשי . שמחתי מאוד כשנענה לפנייתי . סיכמנו כי "מכון שפינוזה , " שפרופ' יובל עומד בראשו , יהיה שותף למפעלנו . בשיחה שהיתה לנו בשלהי 1999 עם מר פליקס פוזן , העומד בראש "קרן פוזן , " פרשנו בפניו את יוזמתנו , להפקת אנציקלופדיה שתספר את סיפורה של התרבות היהודית במאתיים השנים האחרונות , בדרך ביקורתית–פלורליסטית , שתשקף את היצירה היהודית החילונית לגווניה ותיתן ביטוי גם להתפתחותם של הזרמים היהודיים הדתיים בעת החדשה . זכינו לעידוד רב מצדו ולהבטחה כי הקרן תסייע לממש את הרעיון , אם נצליח לכנס צוות חוקרים והוגים ראוי לשמו שיתגייס למלאכת היצירה הזו . סיכמנו כי נקים יחד עמותה לתרבות יהודית מודרנית – "למדא" – ובמסגרתה תתנהל העבודה . בהמשך פנינו גם לסופר והעורך דוד שחם , שצבר ניסיון רב בעריכה בכלל ובעריכת אנציקלופדיות במיוחד ( הוא ערך את שלושת הכרכים האחרונים של האנציקלופדיה העברית ואת הבריטניקה לנוער )

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא