זווית חדשה על פרקים בתולדות היהודים

עמוד:185

כה רבה שהיא מכונה "המגילה החיצונית לבראשית , " "יחזקאל השני" או "אפוקריפון יהושע , " אך היא שונה ממנה בכמה נקודות מכריעות המקנות לה צביון ייחודי . שרידי הספרות הזאת המרחיבים את נוסח הסיפור המקראי הנמצא בספר בראשית , שהגיעו לידינו מן המאות האחרונות לפסה"נ , כונו " ספרים חיצונים" בידי מחברים ששנו וכתבו במאות הראשונות לספירה . הספרייה שנמצאה במדבר יהודה מעידה על עצמה בלשון מפורשת שהיא מתייחסת להנהגתם של "הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם" ודנה בהרבה נושאים שנויים במחלוקת . היא רואה את ראשיתה הכתובה בחנוך בן ירד , המוזכר בספר בראשית ( פרק ה , ( מייסד מורשת הכהונה הקשורה בזמן מקודש , במקום מקודש , בעדות שמימית מקודשת , בברית מקודשת , בכתבים ובלוחות מקודשים ובפולחן מקודש הנודע מימי הדור השביעי לבריאה . ואולם ייחודה של הספרות הכוהנית שנמצאה במדבר יהודה , מלבד הגניאלוגיה העתיקה והמפורטת שלה , הוא בלוח השנה שלה , הלוח השמשי המקודש , שלדברי הכותבים נגלה לחנוך , מייסד מיתוס הכהונה , בשעה שנלקח לשמים , כמסופר בבראשית ( ה , כא-כד , ( ולמד את פרטיו המקודשים מן המלאכים ( ספר חנוך א ; ספר חנוך ב ; היובלים ד . ( הלוח השמשי הזה שבו 364 ימים והוא מחולק ל52– שבתות ול52– שבועות , מבוסס על חלוקה רבעונית לארבע עונות שוות של 91 יום החופפות זו לזו בראשיתן ובסיומן , ומחולקות גם לחלוקה שביעונית מחזורית של 13 שבתות . הלוח , שמקורו מקודש בתודעת שומריו הכוהנים , כעולה מ"מגילת המשמרות , " המתארת את חילופי עשרים וארבע משמרות הכהונה בסדר מחזורי רציף וקבוע מראש בכל שבעה ימים בשנה של 364 ימים , במחזורים של שש שנים בין שמיטה לשמיטה , מושתת על חישוב קבוע שבו לכל יום מימי השנה תאריך קבוע , ולכל שבת ומועד תאריך ויום קבועים וידועים מראש . על פי לוח זה , מתחילה השנה תמיד ביום ד , ' יום בריאת המאורות , והוא א' בחודש הראשון ( ניסן , ( וכל אחד מן החודשים המכונים השני והשלישי וכו' מתחיל אחרי 30 יום בסדר רצוף של הימים : החודש הראשון ביום ד , ' החודש השני ביום ו' והשלישי ביום א . ' לכל מועד יש יום קבוע , ושום מועד אינו חל אף פעם בשבת . בכל שלושה חודשים נוסף יום אחד , הוא היום ה31– בחודש השלישי , השישי , התשיעי והשנים–עשר , החל תמיד ביום ג . ' כל אחד מראשי הרבעונים , הנקראים גם ימי זיכרון , חל בראשית החודש הראשון , הרביעי , השביעי והעשירי , ביום ד , ' והחודש הראשון בכל רבעון יש בו 30 יום , החודש השני אף בו יש 30 יום , והחודש השלישי יש בו 31 יום . הלוח הסכמטי השביעוני–הרבעוני הזה , המחושב וידוע מראש , שעל פיו התחלף סדר המשמרות במקדש בכל יום ראשון בשבוע , 52 פעמים בשנה , הוחזק כלוח מקודש המבטא את הטענה שהזמן מקורו אלוהי , נצחי ועל–זמני , וביטויו הארצי קבוע ואין לשנותו , והוא חורג מהכרעה אנושית ותלוי בסדרים אלוהיים נצחיים המשמשים תשתית לעבודת הקודש . כוהני בית צדוק , שהיו , על פי ההיסטוריוגרפיה המקראית , משפחת הכהונה הגדולה , העוברת בירושה מאב לבן מימי אהרן בן עמרם , נאבקו על קדושתו של הלוח הסכמטי–ההרמוני המחושב הזה של 364 הימים . בשנת השמיטה , אחרי מעמד הקהל , בכל שבע שנים , הוסיפו הכוהנים ככל הנראה שבוע אחרי החודש השביעי , כדי להשלים את הימים החסרים בין שנת השמש הריאלית לשנת השמש המקדשית . "לוח חירות" מקודש זה , שחלוקתו השביעונית תלויה בשבוע הבריאה וכל מרכיביו קשורים בשבע ושבועה , בשבת , בשמיטה וביובל , אחת ממערות קומראן במדבר יהודה . במערות נמצאו שרידי 760 חיבורים , שיוחסו לכת האיסיים , אך נראה שהספרייה מעידה על עצמה שהיא מתייחסת להנהגתם של "הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם , " כלומר לאליטה הכוהנית הישנה שהודחה על ידי הכוהנים החשמונאים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא