הכתובה, נוסחיה ועיטוריה

עמוד:312

נמצאה באוסטריה כתובה נאה משנת 1392 המעוטרת בדמויות חתן וכלה בסגנון גותי , הרי מנהג עיטור הכתובה לא נפוץ בקרב האשכנזים . הספרדים , לעומת זאת , טיפחו את הכתובה המצוירת כבר בימי הביניים , ובעיקר לאחר גירוש ספרד , בארצות אגן הים התיכון שאליהן עברו . הארץ שבה הגיעה הכתובה לשיא פריחתה האמנותית היא איטליה של המאות ה17– וה . 18– כמו כן שגשג המנהג הזה כמעט בכל ארצות האיסלאם . כתובות נאות נוצרו גם בהודו ובארץ–ישראל של התקופה העותמאנית . הזרם הראשון ביהדות שניסה לערער על תוקפה וחשיבותה של הכתובה היה הזרם הרפורמי . בעיני הרבנים הרפורמיים בארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה19– היתה הכתובה סתם "פורמליות חסרת תועלת . " במקום הכתובה המסורתית הנהיגה התנועה הרפורמית תעודת נישואים כתובה בשפה האנגלית בלבד , שלתוכנה אין קשר לכתובה המסורתית . בין השאר היא הכילה גם הצהרת נאמנות לחוקי המדינה . התנועה המסורתית בארצות הברית , לעומת זאת , ניסתה לעדכן את הנוסח המסורתי באמצעות הכנסת סעיף חדש , שבו מקבלים על עצמם שני בני הזוג את הסמכות של בית הדין הרבני של התנועה ( Theological Seminary of America Rabbinical Assembly and the Jewish ) ומתחייבים להסכים לפסיקתו גם אם יהא צורך לכפות על אחד מהם לתת גט לבן הזוג . סעיף זה , שהיום נשתנה מעט נוסחו , הוצע בידי פרופ' שאול ליברמן ( ועל כן הוא ידוע בשם , ( Lieberman Clause ונכנס לכתובות של התנועה משנת , 1954 אף כי עורר התנגדות בחוגים האורתודוקסיים , הממשיכים גם בארצות הברית להשתמש בכתובה הרבנית המקובלת . בשנות ה , 70– עם התגברות עניינם של צעירים יהודיים באמריקה במסורת היהודית , החלו להיווצר נוסחים חדשים ויצירתיים של הכתובה המסורתית . שותפים ליצירה זו היו צעירים מבני כל הזרמים , חוץ מהאורתודוקסיים . הכתובות החדשות נוסחו מנקודת מבט שוויונית , ברוח הערכים החדשים של התקופה . בראש ובראשונה , אין הכתובה כוללת רק את דברי החתן וחובותיו כלפי רעייתו כמו הכתובה המסורתית , אלא גם את התחייבויותיה כלפיו . היא מנוסחת ברוח הכתובה המסורתית , אך בעברית ( או באנגלית ) ולא בארמית ( למשל : " ואמרה הכלה ... הבה נכרות ברית נישואים ותהיה לי לבעל כדת משה וישראל ואני אוהב ואוקיר אותך ואתרום בעבודתי לפרנסתנו . ( " בגרסאות מתקדמות יותר ההתחייבויות הן של בני הזוג במשותף , וכוללות גם התחייבויות כלפי החברה הסובבת וכלפי הילדים שייוולדו להם . בשנות ה70– נמצא בכתובות השוויוניות הללו משפטים כמו : "אנחנו רואים מסביבנו יחסי אהבה ונלמד מהם . במיוחד בכוונתנו להיות שותפים לשמחה ולעמל , להיות אחראים זה לזה ולזולת . " בשנות ה90– נאמר באחד הנוסחים המקובלים : "אנו מבטיחים לקיים בית חם רווי בתרבות ומסורת עם ישראל , בית בו נארוג לתפארה אהבה , שמחה , רוח ומורשת יהודית , בית בו נחגוג באורה ובשירה את מועדי ישראל וסמליו . " ... תופעה מעניינת אחרת בשנים האחרונות בארצות הברית היא כתובה בין–דתית – כאשר רק אחד מבני הזוג הוא יהודי . בנוסחים האלה לא נמצא כל התייחסות לדת משה וישראל , אלא הצהרות כלליות היכולות להתאים לשתי הדתות : "אנו ניצבים היום לפניכם , קרובים יקרים , ומבקשים להצהיר על אהבתנו כששנינו מאוחדים ברצוננו ובנכונותנו לקבל איש את רעותו ... אנחנו מחזקים ומאשרים את מחויבותנו לתמיכה הדדית בעומדנו יחד מול אתגרי החיים , בוגרים ומנוסים נצעד אל העתיד ... ובטבעות אלו נקדש את אהבתנו ברוח מורשת אבותינו . " בישראל היה כיוון ההתפתחות שונה לחלוטין . חרף כמה הצעות מנומקות היטב של מומחים למשפט העברי להנהיג רפורמות בכמה מן הסעיפים היותר בעייתיים בכתובה המסורתית , לא חל שום שינוי . בשנת 1983 הציע זאב פלק כתובה קיבוצית . המילה "כתובה" מופיעה בה , אף שאינה כתובה ברוח מסורתית . כתובות חדשות נכתבות בעברית ולא בארמית והן מנוסחות ברוח שוויונית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא