|
|
עמוד:159
התנ"ך כמקור לחקר תולדות עם ישראל מנין שאב מחבר ההיסטוריה הקדומה של עם ישראל ( המכונה במחקר 'הדויטרונומיסט , ' זאת משום שבדפוסי לשון , בסגנון ובעיקרי ההשקפה יש קרבה רבה בין חיבורו לבין ספר דברים , ([ Deuteronomium ] שחיבורו הקיף ככל הנראה את הספרים דברים-מלכים ואשר פעל זמן לא רב לפני חורבן הבית הראשון , את ידיעותיו על התקופות שקדמו לו ? דומה שהמקור העיקרי שעמד לרשותו היה ספריית המקדש בירושלים , שבה נצבר במרוצת הדורות קורפוס גדול של תעודות ויצירות . קורפוס זה שימש מקור לידע שימושי ועיוני לסופרים ולשכבת העילית של ממלכת יהודה , וכן חומר הוראה למתמחים צעירים . כמו בכל ממלכה במזרח הקדום התפתחה גם ביהודה במרוצת השנים עילית מקצועית , שעם חבריה נמנו נושאי המשרות הבכירות , הכוהנים והסופרים , ואלה החזיקו בידע שנצבר בתקופת קיומה של הממלכה . ידע זה , שרוכז בספרייה , היה נגיש למחבר ההיסטוריה , שאף הוא נמנה עם העילית הזאת . מאליו יובן שעצם השימוש בחומר שמקורו בספרייה אינו ערובה לערכו ההיסטורי . חלק ניכר מחומר זה נתחבר ודאי במועד מאוחר , שנים רבות לאחר תום האירועים המסופרים , ונסמך רק על מסורת בעל פה . יצירות רבות נתחברו בז ' אנרים שהשימוש בהם לשחזור היסטורי כרוך בקשיים רבים , ואולי אף אינו אפשרי . חלק מן היצירות הועתק במרוצת הדורות , ומסתבר שבמהלך ההעתקה עובדו היצירות ונוספו להן פרטים חדשים רבים . במקומות שבהם חסר חומר כתוב השלים מחבר ההיסטוריה פערים בהסתמך על מסורות בעל פה ועל דמיונו היוצר . אין ספק כי ההיסטוריה של תקופת קדם–המלוכה נשענת על מסורות בעל פה ועל יצירות שאולי נמצאו למחבר בספרייה בירושלים , ואשר אף הן נכתבו בהסתמך על מסורת בעל פה . על אלה הוסיף המחבר תוספות רבות בהתאם למגמות שהנחו את חיבורו . על מגבלותיו של חיבור הנשען על סיפורים שהועברו במסירה בעל פה במשך מאות שנים אין צורך להרחיב את הדיבור , ויש בכך כדי להסביר את תרומתו המצומצמת של המקרא לשחזור המציאות ההיסטורית בשלבי הבראשית של עם ישראל . חלקים לא מבוטלים מההיסטוריה של תקופת הממלכה המאוחדת נכתבו אולי בהסתמך על מחזורי סיפורים שנמצאו למחבר בספריית המקדש . דומה שדמויותיהם של המלכים תצלום אוויר של חפירות מגידו . האם בביקורת המדעית יש כדי לבטל את המיתוס כמרכיב של זיכרון קיבוצי או לאומי ? עד כמה היא רלוונטית לגבי מיתוסים מרכזיים שחדרו לעיצוב הזיכרון הקובע זהות ?
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|