מבוא כללי: מודרניזציה וחילון בתרבות היהודית

עמוד:טז

ולא פוליטית , שאינה מטיפה לד ( גמ ( ת אי–רציונליות ואינה מתערבת בעסקי המדינה , אלא מעודדת ומשלימה את החינוך למוסר אישי וציבורי . מאז סוף המאה ה18– החלה המודרניות לחדור לרחוב היהודי ולסביבתו . יהודים רבים "יצאו מן הגטו" ( כלומר , מן הקהילה המסורתית ) והחלו להשתלב בחברות האם שלהם ולאמץ את דרכי חייהן וחשיבתן ( כלומר , "להתבולל" בדרגה מסוימת , ( בלי שהמירו את דתם . עקב כך , בלי שתמיד ידעו להגדיר את מצבם החדש , הם ייצרו מכלל מג # ון של יצירות , מוסדות , דפוסים מנטליים וסגנונות חיים , שלכולם זיקה יהודית זו או אחרת , אך שלא היו תלויים באדיקות דתית או בקיום המצוות , ולא פעם דחו במפורש את הדת הרשמית ודרך חייה . וכאשר נוסדו היישוב היהודי בארץ ומדינת ישראל , קיבלה היצירה התרבותית החילונית תנופה מיוחדת . גילויי התרבות החילונית של יהודים משתרעים מן ה"איגוד לתרבות ולמדע היהדות" בראשית המאה ה19– בגרמניה עד לאוניברסיטת בן–גוריון בנגב ; מארגון "בני ברית" היהודי ( העשוי במתכונת הבונים החופשיים ) לסיפורי יצחק בשביסזינגר ולסרטיו של וודי אלן ; מתיאטרון "הבימה" במוסקבה ובתל–אביב לכתבי אחד העם וז'בוטינסקי , לציורי שאגאל וחיים סוטין בפריז , לאינטלקטואלים היהודים בעיראק ובמצרים , ועד לתזמורת הפילהרמונית הישראלית , לתנועה הקיבוצית , לגלריות ולבתי הקפה של תל–אביב היום ובמאה הקודמת , ולתרגומים לעברית של כתבי זיגמונד פרויד , היהודי "חסר האל" ( כהגדרתו . ( יהודים חילוניים אחרים השקיעו את הלהט והמקורות היהודיים שלהם במטרות פוליטיות וחברתיות ( ובמגמות אסתטיות ופילוסופיות ) של חברות האם שלהם , ואף בחזונות כעין–משיחיים של אירופה והעולם כולו , כשהם מצוידים במניעים ובאופני ראייה שאת אופיים היהודי קל לזהות יותר מאשר להגדיר . רבים מאלה התפרסמו בזמנם או מעבר לו – משה הס וליאון טרוצקי , ארנולד שנברג ואלברט איינשטיין , פרנץ קפקא , קארל קראוס , ליאון בלום , ואלטר רתנאו , ואלטר בנימין , נלי זק"ש , השופט לואי ברנדייס , חנה ארנדט ואירווינג האו ( אם להזכיר באופן אקראי רק אחדים ) – ואילו ליגיונות של אחרים נותרו אלמונים . להדגמה נוספת , נתבונן בשנה אחת של המאה שעברה – נאמר , . 1925 בשנה זו נפתחו הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים , וממש באותו הזמן , בווילנה , הוקם מוסד ייוו"א לחקר היידיש ולטיפוחה , בכוונה לעשותה , ברוח דובנוב , ללשון התרבות החילונית של היהודים . בחיפה נפתח הטכניון בבניינו החדש , לאחר שהמאבק על לשון הוראת המדעים הוכרע לטובת העברית . בתל–אביב נפתח התיאטרון הארצישראלי בהצגת " בלשצאר" ( את נאום הפתיחה נשא ביאליק ;( האופרה של גולינקין העלתה שש אופרות ; נוסד העיתון דבר ; הונחה אבן הפינה לבניין העיתון הארץ ; ומשה הלוי ייסד את הסטודיה הדרמתית "אוהל , " שנעשתה בהמשך לתיאטרון . במוסקבה העלה תיאטרון "הבימה" את המחזה הגולם בהצגת בכורה . במגדל דוד בירושלים נערכה תערוכה של 19 "ציירים מודרניים" בהנהגת זריצקי , ועוררה התקפה מצד "שמרני בצלאל . " מספר היהודים בארץ היה אז 130 , 000-120 , 000 נפש : באותה שנה נמכרו בארץ כ 150 , 000– ספרים , התקיימו 162 מופעים מוזיקליים , נפתחו ספריות רבות , ויצאו לאור כ30– כתבי עת בעברית ( שרובם החזיקו מעמד לא לתקופה ארוכה . ( בפוליטיקה היהודית המודרנית הוקמו בשנת 1925 שתי מסגרות בינלאומיות מנוגדות – הימין בראשות ז'בוטינסקי ערך בפריז את ועידת היסוד של "ברית הציונים הרוויזיוניסטים , " שפרשה לימים מן ההסתדרות הציונית , ובשמאל , בעקבות הפילוג ב"פועלי ציון" בין האגף השמאלי לימני , התאחד זה עם גוף ושמו "ציונים סוציאליסטים" והוקמה תנועה מאוחדת . אספת הנבחרים הראשונה של היישוב החליטה באותה שנה , למרות מחאת הצירים הדתיים שעזבו את הישיבה , לתת זכות הצבעה לנשים – במדינות רבות במערב עדיין לא היתה זכות כזו – ונבחרו לאספה 24 נשים . ( 12 % ) בקיבוץ עין–חרוד , שהתיישב אותה שנה במקום הקבע שלו , היתה התארגנות נגד ההחלטה להפקיד את רישום הנישואים , הלידות והפטירות בידי הממסד הרבני ( מאבק הנמשך עד היום , ( ובקיבוצי עמק יזרעאל נחוג לראשונה חג השבועות בדגש של חג הביכורים ולא של מתן תורה דווקא . באותו זמן בפולין , בעיירה פולאבי , למד הנער משה קליינבוים בן ה16– ( שנודע לימים כמשה סנה ) בגימנסיה פולנית , ופרסם מאמר בעיתון של האינטלקטואלים האתיאיסטים על רעיון הלאומיות ; בפרק הזמן הזה הוא התגורר בבית סבו החסיד האדוק ( אך הסובלן , ( שהבין בכאב את הצורך של נכדו לצאת ללימודים בשבת . ואילו בעיירה ירוסלב בגליציה נפרד הנער זישע פרייפלד בן ה17– ( אביו של הח"מ ) מהוריו שומרי המסורת , ונסע לפלשתינה במסגרת תנועת " החלוץ , " שאליה הצטרף בגיל 13 לאחר שחתך את פאותיו ; הוא היה אחד מ 23 , 000– עולים שהגיעו לארץ באותה שנה . אין צורך למנות את כל הגילויים והמוצרים של התרבות המודרנית היהודית כדי להיווכח שברקעה עומדת חוויה או התנסות חדשה – חוויית החילון של החיים היהודיים במגוון צורות והיבטים , ושל הקונפליקטים והתהייה העצמית הכלולים בהם . בימינו ממשותה של התרבות החילונית אינה נתונה לשאלה ; היא נוכחת בכל מקום , ופיזורה חופף את פיזורו של העולם היהודי החילוני שהוליד אותה . אבל איך נבין מה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא