דוד בן–גוריון – הגותו היהודית

דוד בן–גוריון – הגותו היהודית יוסף גורני באישיותו של דוד בן–גוריון כמנהיג לאומי ניכרות ארבע תכונות : הוא היה ריאליסט אוטופי , פוליטיקאי תכססן , מדינאי גמיש והוגה אקלקטי . תכונות אלו ליוו אותו בכל דרכו הציבורית בארץ–ישראל , מאז היה , בזמן העלייה השנייה , אחד המנהיגים במפלגה הקטנה "פועלי ציון , " עד ששימש מזכיר הסתדרות העובדים בשנות ה , 20– ויו"ר הנהלת ההסתדרות הציונית בשנות ה , 30– ועד שהיה ראש הממשלה של המדינה היהודית החדשה . בכל אחד מפרקי חייו האלה , השלבים בעלייתו אל פסגת המנהיגות הלאומית , היתה הגותו מעין "נשמה יתרה , " בת לוויה לכל מעשיו המדיניים והכרעותיו הלאומיות , ובכך היתה חלק בלתי נפרד מפועלו ההיסטורי . הגותו הלאומית של בן–גוריון היתה בנויה רבדים–רבדים , אשר נתגלו זה אחרי זה בתקופות השונות בתולדות היישוב היהודי בארץ–ישראל ובשלבים השונים בחייו הציבוריים . כך , בתקופת העלייה השנייה עד מלחמת העולם הראשונה ובשנות  אל הספר