מאפיינים של הזמן היהודי החדש

עמוד:239

ביסודו , גם אם לא ביודעין , ממקורות של חזון מוסרי יהודי , שאותם יהודים מודרניים הושפעו מהם והיו רואים בהם תיקון גם ליהדות עצמה ל Q חשבו על כך ועסקו בכך . אלא שהם כבר אינם נותנים את דעתם בעיקר על בני עמם ודתם הישנה . התכוונותם פונה עכשיו לעולם הכללי , ואף ל"אנושות" בהיקפה הרחב ; ובכך תיקון העולם המעסיק אותם יש בו שלושה דברים : גם חריגה מודעת ורצונית אל מחוץ למעגל היהודי ; גם מקור יהודי חבוי ; וגם אוניברסליזציה של המקור הזה , יציקתו לדפוסי רעיון ותרבות של הסביבה שאליה נכנסים , ושאותה רוצים , בו בזמן , להפוך . טוהר הדם : האנטישמיות האקזיסטנציאלית והיהודיות האקזיסטנציאלית הבקע בין הדת לבין הקיום היהודי מתבטא גם בחיל Q נה של " בעיית היהודים , " ובשנאת היהודים החדשה שצמחה במאה ה , 19– "האנטישמיות האקזיסטנציאלית . " שנאת יהודים התקיימה לאורך הדורות מאז העידן היווני–רומי . אבל האנטישמיות החדשה , כפי שצמחה בעקבות האמנסיפציה , הנאורות , ההתבוללות , הרומנטיקה והלאומנות , היא תופעה חילונית ומודרנית ביסודה . האנטישמיות החדשה מעתיקה את שנאת היהודים הקלאסית ואת הפחד המיתולוגי מפניהם ממישור דתי למישור קיומי שאינו תלוי בדת . בדיוקו של הדבר , השימוש במילה "אנטישמיות" לציון שנאת היהודים בכל הדורות אינו מדויק . הביטוי "שמיות" קשור בתורת הגזע , וככזה הוא ביטוי לחילון שנאת היהודים הקלאסית . לכן , במובן המדויק אנטישמיות מציינת את שנאת היהודים המודרנית . אך כיוון שהביטוי התקבל בהוראה כוללת , עלינו לדבר כאן על " אנטישמיות חדשה . " היהודים הם מושא לפחד ולתיעוב לא מפני שדחו את המושיע או נאשמו במותו , ולא בגלל אמונה או מעשה הקשורים בדתם או בפולחניהם , אלא בגלל עצם ישותם ; ולכך אין תרופה בהמרת הדת או בהתבוללות . גם יהודים שהתבוללו לגמרי בחברה האירופית ואפילו קיבלו עליהם את הנצרות המשיכו להיחשב יהודים לכל דבר בעיני האנטישמיות החילונית , וזו , כיוון שהיתה זקוקה לאיזה הסבר או כיסוי לשלילת היהודים הנמשכת , אימצה את מושג הגזע כתחליף . כפי שאומר יועץ מלכותי ספרדי , בניסוחו הקולע של מחבר הכרוניקה שבט יהודה ( המתייחס לאנוסי ספרד , שבהם התקיים לראשונה הדפוס של אנטישמיות–דם מחולנת : ( "תדע אדוני , שהיהדות היא מן החוליים אשר אין להם תרופה . " תורת הגזע המודרנית מתפקדת כביטוי נוח ופופולרי להסטת חודה של שנאת ישראל מן המישור הדתי למישור הקיומי . לכן רבים נוהגים לדבר על "אנטישמיות גזענית . " אך נראה לי שהמושג של אנטישמיות אקזיסטנציאלית מיטיב לבטא את מבנה העומק של התופעה , שביטויה הפופולרי למחצה ניתן בתורה הביולוגית המבולבלת בדבר ה"גזע" היהודי . לשימוש בביולוגיה יש שתי מטרות : להדגיש שיש כאן עובדתיות כעין אונטולוגית שאינה ניתנת לשינוי , ולהעטות על השנאה היצרית והדעה הקדומה מראית עין של מדע . כמו שהאנטישמיות זכתה לכינוי "הסוציאליזם של השוטים , " כך ניתן לכנות את הגזענות "המדע של השוטים . " עם זאת היא ביטאה בפועל מצב היסטורי חדש בתכלית , ואופן חדש של שייכות יהודית עובדתית , ששום יהודי לא היה מסוגל לבטל על ידי בחירה או שינוי תודעתי ; ולא רק מפני שהשיוך היהודי שלא דרך הדת נכפה עליו מבחוץ , אלא מפני שהוא עצמו לא יכול לדחות שיוך זה כרלוונטי לקיומו ללא הונאה עצמית . האנטישמיות האקזיסטנציאלית יוצרת בכך בסיס ליהודיות אקזיסטנציאלית , שאינה דתית ואינה בהכרח גם לאומית , ובכל זאת היא נתון קיומי והיסטורי שאי אפשר להכחישו ללא הונאה או הכחשה עצמית . אין זה מקרה שיהודים שנאו את עצמם כיהודים : שנאה עצמית כזו מאשרת שאין מנוס מן היהודיות , שהרי מי שהיה מצליח לנוס ממנה לא היה שונא אותה . פרדיננד לאסאל , הלוחם בקפיטליזם – כניסתם של יהודים בתנאי שוויון פורמלי לחברות לא יהודיות . מספר לא מבוטל שלהם נעשים מתקני-עולם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא