ברוך שפינוזה

עמוד:98

האמריקנית . ( אין כל הבדל בין פילוסופים ללא–פילוסופים . כדי לבטל את הפער יש להפיץ השכלה בין ההמונים . כל בני האדם הם בכוח אוטונומיים , בעלי 'רצון טוב' ( קאנט , ( ופירוש הדבר שהם יכולים לכלכל את מעשיהם באופן רציונלי ולהיות אנשים מוסריים . המסקנה היא שאין עוד צורך בדת ובתפקיד הפוליטי–הציבורי שהיא מילאה עד עתה , ויש להופכה לעניין פרטי לחלוטין כדי שלא תגרום למחלוקות מיותרות ולא תגביל את חירות ההתפתחות של האדם . האמונה בקדמה , שנשענה על גילוי ההיסטוריה מצד אחד ועל התפתחות המדע והטכנולוגיה מן הצד האחר , ירשה את מקומה של האמונה הדתית , וכך , לכאורה , נפתרה 'הבעיה התיאולוגית–פוליטית . ' ואולם שטראוס טען שהיתה זו אשליה בלבד . אי אפשר לכונן קהילה פוליטית על בסיס יציב ולאורך זמן בלא אמונות משותפות המקודשות על ידי המסורת הדתית . בפילוסופיה המודרנית טמונים זרעים של ניהיליזם הרסני , שניטשה והיידגר הם המבטאים הרדיקליים ביותר שלו . האמונה הבלתי מסויגת בקדמה הולידה את המשטרים העריצים ביותר בזמננו – הנאציזם והקומוניזם . מכאן נבעה ביקורתו החריפה על הפילוסופיה הפוליטית המודרנית , שראשיתה בהובס ובלוק , ועל המשטר שנולד מתוכה – הדמוקרטיה הליברלית . אף ששטראוס הכיר במעלותיו של המשטר הזה מבחינת הקידום של זכויות האדם וחירותו , הוא טען שכישלונו הגדול ביותר הוא בתחום החינוך . ההדגשה היתרה של רעיון הזכויות הביאה להזנחה כמעט מוחלטת של טיפוח המידות האנושיות הראויות לאדם . כך הולכת ומשתלטת הבינוניות על החברה בכללותה . הליברליזם המודרני מביא באופן אימננטי לאינדיווידואליזם קיצוני יותר ויותר ולטשטוש של אמות מידה מוסריות – תופעה שמתעצמת בשל השפעתו של ההיסטוריציזם המודרני והרלטיביזם הכרוך בו . שטראוס סבר שיש אפוא צורך לשוב אל לימוד המקורות הראשוניים של תרבות המערב – הפילוסופיה הקלאסית והמסורת המקראית – כדי שנוכל להעריך הערכה אובייקטיבית את ההישגים והכישלונות של המודרניות . ומכיוון שסבר שהיריבות בין שני השורשים הללו היא סוד חיוניותה של תרבות המערב , הוא הכיר בצורך הדחוף לחדש את המתח הפורה שביניהן . התרומה של שטראוס לפילוסופיה היהודית היתה בעיקר באמצעות מחקריו על הרמב"ם , שהיה בעיניו מופת של רציונליזם . מחקריו האלה , שהביאו לגילוי האקזוטריזם , חוללו מהפכה בגישה לחקר הרמב"ם ולחקר הפילוסופיה היהודית בימי הביניים . שטראוס גם הראה שהרמב"ם ור' יהודה הלוי לא ראו בעצמם פילוסופים יהודיים כי לדידם 'פילוסוף יהודי' הוא תרתי דסתרי . התיאולוגיה יכולה להסתייע בפילוסופיה , אבל אין זה אקט פילוסופי . ואילו על הפילוסוף להישאר תמיד פתוח לאתגר של התיאולוגיה ולהכיר בעובדה שהפילוסופיה לבדה אין בכוחה להעמיד בסיס מוסרי מספק לחברה . מכאן אפשר להבין את החשיבות העצומה שייחס שטראוס ליהדות , כדת שבסיסה הוא חוק שניתן בהתגלות , במסגרת משנתו הפילוסופית הכללית . על יסוד ביקורת המחשבה המודרנית העלה שטראוס מחדש את אפשרות ההתגלות כחלופה החיונית והאפקטיבית היחידה לפילוסופיה . תלמידי שטראוס בארצות הברית , שלא כולם ירדו לסוף דעתו וחלקם עשו פופולריזציה שלה שלא לטובתה , נודעו כזרם שמרני בחברה ובפוליטיקה האמריקנית ( ויש מהם שמייחסים להם השפעה על ממשלו של הנשיא בוש השני . ( שטראוס תמך בציונות ובמדינת ישראל , אבל הוא ביקר את יומרתה של הציונות להיות פתרון מוחלט של 'הבעיה היהודית . ' לקריאה נוספת : שטראוס , ליאו , ירושלים ואתונה : מבחר כתבים , ערך והקדים מבוא : אהוד לוז , ירושלים , . 2001 University of New York Press , 1993 . Kenneth Hart Green , Jew and Philosopher , Albany : State ברוך שפינוזה ירמיהו יובל ברוך ( בנדיקט דה ) שפינוזה נולד בשנת 1632 להורים יהודיים שהיו לפני כן נוצרים חדשים ( המכונים גם קונברסוס , או מראנים ) באיבריה , כפי שהיו בזמנם רוב חברי קהילת אמסטרדם . היהודים האלה באו להולנד מספרד ופורטוגל לאחר דורות אחדים שבהם חיו באיבריה כאנוסים שהומרו לנצרות , ונתערבבו בהם מושגים ודפוסים מנטליים משל היהדות והנצרות גם יחד . למרות רדיפות ואינקוויזיציה היו קבוצות של אנוסים שחזרו והמירו את דתם בסתר ליהדות , או נשארו נאמנים ל"חוקת משה , " שעליה ידעו רק מעט מאוד , בעיקר מפי השמועה ומתוך מקורות נוצריים . אלפים אחדים היגרו או נמלטו מאיבריה , ויצרו תפוצה מראנית ( אנוסית ) ברחבי העולם , שאמסטרדם נעשתה לה עיר ראשית ומרכז משגשג .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא