תהליכי חילון במטבח היהודי

עמוד:329

השולחן המרכזי , ( The Center Table ) מכיל מתכונים למאכלים יהודיים מהתקופה ההיא , שמתגלה בהם דמיון רב למאכלים שהכירו יהודי מזרח אירופה , אבל לאמיתו של דבר היו אלה מאכלים שרובם לא זכו לטעום במזרח אירופה . מבין המתכונים בספר : מרק כרוב חמוץ–מתוק , מרק סלק חמוץמתוק , מרק בשר וגריסים , מרק זנב שור , דג מקרל חמוץ–מתוק , כבד קצוץ , כרוב ממולא בבשר , פלפלים ממולאים ולשון ברוטב חמוץ–מתוק . המאכלים האלה לא היו רחוקים הרבה מאלה שהיו רגילים בעלי בתים אמידים לאכול באירופה . מכיוון שחלק לא מבוטל מן המהגרים המשיכו לשמור על דיני הכשרות , צמחה בארצות היעד תעשיית מזון "אתנית" יהודית , שכ A ונה בתחילה אך ורק אל הצרכנים היהודיים . החיבור בין שוק קפיטליסטי ומורשת אתנית הוליד גלגולים מודרניים של מזונות מסורתיים . מה שהוכן במולדת הישנה בבית או נאפה בתנור השכונתי , נקנה מוכן בקופסאות ובבקבוקים ( דג ממולא נמכר היום בצנצנות זכוכית . ( מפעלי הבשר ומוצריו החליפו את הייצור העצמי באטליזים הכשרים ומפעלי היינות הכשרים דחו לשוליים את ייצור יין הצימוקים המסורתי . בחנויות הכולבו נוסף גם המזון היהודי למדפי המוצרים האתניים . עיתונות המהגרים היתה גדושה מודעות על מצרכי מזון ששיבחו והיללו את הניחוח האותנטי ובה בעת הבליטו את אופיו המודרני המתאים לדרישות הזמן והמקום . מה שהיה בלתי נמנע הוא שלא מעט מן המאכלים היהודיים ה"אותנטיים" לא היו מוכרים בארצות המוצא של המהגרים . מסורת קולינארית חדשה הומצאה , מתוך שימוש במרכיבים ישנים וחדשים . הסופר שלום עליכם , שחווה את התמורות התרבותיות והקולינאריות שעברו המהגרים מן האימפריה הרוסית לכרך של ניו יורק , מספר באירוניה בספרו מוטל בן פייסי החזן על אופה יהודי מן העיירה , יונה שמו , שהחל לייצר במולדת החדשה : "קנישעס , קנישעס ביתיים , חלביים עם גבינה , או פארווע עם כרוב [ ... ] הקנישעס שלו ידועים בכל האיסט–סייד . אם תלכו ברחוב אסקס , תראו על אחד החלונות כתובת ביידיש באותיות גדולות : 'כאן מוכרים קנישעס ביתיים . "' במידה מסוימת היה תהליך ההתבוללות דו–כיווני , בייחוד בכור ההיתוך האמריקני , והוא הביא לכך שמאכלים מסוימים מהמסורת היהודית היו לחלק מהתרבות האמריקנית . חנויות בייגל , לדוגמה , אפשר למצוא כיום בכל רחבי המדינה ולא רק בשכונות יהודיות . ההצלחה לא פסחה גם על שוק המזון הכשר . מכירות המזון הכשר עלו מ45– מיליארד דולר ב1996– ל165– מיליארד דולר בשנת . 2002 במאמר "חידת הכשרות" , ( "Conundrum The Kosher ") שפורסם בגיליון יולי 2000 של המגזין חלוקת מזון , ( Food Distribution Magazine ) צוין כי "מרבית הצרכנים הם פשוט אנשים שצורכים מזון כשר מפני שהוא נתפס בעיניהם כמזון איכותי . " לפי מאמר שפורסם לאחרונה בניו יורק טיימס , "הצלחתו הגדולה ביותר של הענף נובעת מצריכת מזון כשר מסיבות בריאותיות : אנשים אלרגיים לחלב שקונים מוצרי פרווה ... וטבעונים , צמחונים ובעלי אלרגיות למזון שמעדיפים מזונות כשרים , בשל ההקפדה היתרה הכרוכה במתן חותמת ההכשר . " מניעים טכנולוגיים אף שלגורמים תרבותיים היתה השפעה עמוקה על הבישול היהודי , אין להתעלם מהתפקיד שמילאה הטכנולוגיה , בעיקר במודרניזציה של התקנת המזון הכשר . מודעה משנת 1848 של בית המסחר של ברמן בניו-יורק המפרסמת מוצרים כשרים לפסח . כיוון שחלק גדול מהמהגרים היהודים המשיכו לשמור על דיני הכשרות התפתחה באמריקה תעשיית מזון "אתנית" יהודית

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר