ארץ–ישראל בתודעה ובהגות היהודית

עמוד:21

רגל , יחידים וקבוצות מכל קצווי הגולה , מתיישבים בארץ . ליישוב היהודי הקטן הזה מערכת מסועפת של קשרים עם פזורת הגולה . ידע על כל מה שמתרחש בארץ מתפשט בפזורה , ולהפך , כל המתרחש ברחבי הגולה נודע בארץ ועובר דרכה . הקהילה בארץ סובלת אסונות פוליטיים ופיזיים , מלחמות ורעידות אדמה , אך הגולה מוסיפה לראות בה אתר של חלום וקדושה . הארץ מקודשת לא רק ליהודים . צליינים נוצריים מעבירים מדור לדור את אותות הגאולה הקשורים בה , והסיפור הנוצרי ארוג בתחייתם הלאומית של היהודים ובהמרת דתם לנצרות . הרוח הנוצרית מפעמת בקולוניאליזם המערבי כולו , והנוצרים עוקבים אחר יחסם של היהודים לארץ–ישראל ולעתים תכופות הם מעודדים את היהודים החיים בה אם בשל האינטרסים המיסיונריים ואם בשל האמונה ששיבת היהודים לארץ מזרזת את שיבת המשיח . ויתור על המרכיב הלאומי מפנה ביחס אל הארץ מתרחש עם תנועת ההשכלה , המהפכה הצרפתית , התעוררות תקוות היהודים לאמנסיפציה ( שוויון זכויות ) והתגשמותן ההדרגתית של התקוות האלה בארצות המערב . השלטונות הליברליים אינם גורסים הסדרים מיוחדים עם היהודים ומסתכלים בעיניים חשדניות בכל תביעה לזהות כפולה . הם מצפים מן היהודים שיראו בעצמם עדה דתית ולא לאום : תמורת שוויון זכויות במדינת הלאום החדשה יהיה עליהם לוותר על חלום השיבה לארץ–ישראל . נפוליון הראשון , שהציע זאת ליהודים , מגיע לארץ הקודש ומעלה אותה בצורה חדשה לתודעה הפוליטית והתרבותית של אירופה . יהודים רבים נענים לציפיות הסביבה הלא יהודית ומבקשים להתאים עצמם אליהן . כך מוותרת תנועת הרפורמה בגרמניה , ובעקבותיה גם בצרפת , על המרכיב הלאומי בזהות היהודית ומשדלת יהודים לראות בעצמם גרמנים או צרפתים "בני דת משה . " הזיקה לארץישראל נעשית נושא מרכזי בכל הפולמוס של ההתאזרחות וראשית החילון של יהודי אירופה . מול המתבוללים ניצבים גם השמרנים , הרואים בזיכרון הארץ וחורבנה מחסום בפני התבוללות , וגם אותם משכילים הסבורים שהתקווה לבניין מחודש של הארץ והחייאת האדם העברי בתוכה כאיש קרוב לטבע , לעבודה ולחיים מדיניים , דווקא היא – ולא ההתבוללות הלאומית – מממשת את האידיאלים של ההשכלה . אלה ואלה רואים בחילונו החלקי או המלא של חזון השיבה לציון ובהפיכתו לתוכנית חברתית–מדינית ריאלית דרך לשמור על הקהילה היהודית האוטונומית מהשלכותיה המבוללות של המודרנה . בינתיים עולה האנטישמיות החדשה : אנטישמים מסורתיים התנגדו עקרונית להתאזרחותו של היהודי במדינת הלאום החדשה והתגעגעו לסדר הטוב של העולם הישן שבו היה היהודי כלוא בגטו . אחרים רצו במדינה החדשה של שוויון זכויות אך ראו במסורת היהודית ובקהילה היהודית האוטונומית מכשול . האנטישמיות רמזה ליהודי – ולעתים גם אמרה לו בקול רם – כי מקומו בפלשתינה , בארץ–ישראל . יהודים רבים חשו בקיומו של מסך שקוף אך בלתי חדיר המפריד אותם מן החברה הכללית . במקצתם עלתה ההכרה ששיבה לחיי עבודה בארץ , שיבה לעברית , לנוף ולחיים מדיניים היא המוצא . במהלך המאה ה19– מתחוללת מהפכה דמוגרפית בעם היהודי , ובסוף אותה מאה היהודים הם קרוב לעשרה מיליונים נפש . כשלושה רבעים מהם חיים במזרח אירופה , ובעיקר ברחבי האימפריה הרוסית . האנטישמיות היא שם חלק מהאידיאולוגיה של השלטונות , והאמנסיפציה – משאת נפש לימים רחוקים . נוער יהודי נוטש בהמוניו את החינוך המסורתי , נעשה חילוני , וזורם לתנועה המהפכנית . ארץ–ישראל נעשית מוקד חשוב לאותו חלק מקרב הנוער והאינטליגנציה השולל את ההתבוללות אל תוך התנועה המהפכנית . יש הרואים בה משיחיות שקר , ואילו אחרים מצדדים בהסבת הדחפים המשיחיים של תיקון–עולם מאידיאלים קוסמופוליטיים למסגרת לאומית–יהודית פנימית . אך באותה העת ארץ–ישראל הריאלית אינה אלא טריטוריה שולית באימפריה העותמאנית המתפוררת , טרף למעצמות האירופיות . יש בה רבבות אחדות של יהודים נתמכי הפילנתרופיה היהודית . מעורבותה של זו בארץ מתקבלת בעין יפה במעצמות . צרפת , וגם גרמניה ואנגליה , רואות בעזרת היהודים בארצותיהם ליהודי ארץישראל אמצעי לחדור לחבל ארץ זה , אך אינן רוצות להכיר בכך כפוליטיקה יהודית עצמאית . הפילנתרופיה , המסייעת למעצמות בפיתוח שירותים בנקאיים , רפואיים ותחבורתיים , מסייעת גם בערעור ההשקפה המסורתית האוסרת "עלייה בחומה" – כלומר , יישוב הארץ באמצעים חילוניים ומתוך פרספקטיבה מדינית . בעקבות מאורעות דמים נגד יהודי דמשק , שפרצו אחרי עלילת הדם של שנת , 1840 עולה חומה של הסולידריות הפילנתרופית היהודית וזו יורשת בהדרגה את מקומן של התקוות המשיחיות המסורתיות . בעיני יהודים ליברלים , המעורבות בהיסטוריה הממשית מתוך מגמה לשנות את מהלכה אינה נתפסת עוד כחטא אלא , להפך , כמצווה . אחדים שואפים לייסד בארץ קהילה יהודית לדוגמה , מופת להתחדשות חברתית שתהיה הוכחה שהטענות על היותו של היהודי איש כספים תלוש מן האדמה וחסר חוש מולדת יסודן במציאות הגלותית שאליה דחפוהו שונאיו על כורחו . הרוח החדשה מגיעה גם אל חלק מן הרבנים המתירים לעסוק בעבודת האדמה בארץ–ישראל

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא