בין יהודי גרמניה ליהודי מזרח אירופה

עמוד:297

ראו , כדבריו של חבר תנועת הנוער היהודית–גרמנית "בלאווייס" בשנת , 1921 את תרומתם של העולים הגרמניים למפעל הציוני בכך שיספקו מומחים , מנהלים ומהנדסים להמוני העולים הבלתי מקצועיים שיבואו "מן המזרח . " ואולם בה בעת הביאו עמם כמה מן הצעירים האלה מגרמניה את הדמות האידיאלית של יהודי פולין נושאי התרבות האותנטית האבודה ברוח מרטין בובר , והתרפקו על העדה החסידית כעל קהילת מופת . בין משיכה ודחייה , הערצה ורתיעה , קרבה לשונית וריחוק מנטלי , התקיימה כל העת בחברה האשכנזית על שני אגפיה רב–מערכת תרבותית אחת . לא היה כאן מפגש של זרים ושונים , אלא מגע של תגובה והחלפת דעות בין שני ענפים של תרבות אחת , שכל רוחות ה 4 דמה וכוחות המודרנה לא הביאו לנתק מוחלט ביניהם . פילנתרופים "מערביים" ביקשו לתקן את אורחות חייהם של ה"מזרחיים . " אלה , מצדם , התגוננו מפני ההגמוניה התרבותית של יהודי גרמניה ופילסו נתיבים חלופיים של מודרניזציה . בקהילות החדשות שיצרו מהגרים משני אגפיה של הפזורה האשכנזית באירופה התמזגו מחדש שני הענפים , בתוך שהמשיכו להתמודד עשרות שנים על מנהג , הווי , אמונות והשקפות . "האסכולה הירושלמית" בחקר תולדות היהודים היא דוגמה אחת מרבות למיזוג שכזה : בן ציון דינור , יליד אוקראינה , ויצחק בער , יליד גרמניה , קבעו במשותף את יסודות התודעה ההיסטורית הציונית בארץ–ישראל , מתוך מיזוג של מסורות והשפעות משני האגפים . לקריאה נוספת : ח' שמרוק , "בחורים מאשכנז בישיבות פולין , " ש' אטינגר , ש' בארון , ב"צ דינור , י' היילפרין ( עורכים , ( בתוך ספר יובל ליצחק בער , מפגשם של חיילים יהודים ששירתו בצבאות גרמניה ואוסטריה במלחמת העולם הראשונה עם יהודי העיירות של מזרח אירופה הוליד חוויות של גילוי תרבות יהודית שורשית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא