היסטוריוגרפיה ציונית ומבקריה

היסטוריוגרפיה ציונית ומבקריה דרק יונתן פנסלר ההיסטוריוגרפיה הציונית נולדה יחד עם הרעיון הציוני . כמו בתנועות לאומיות רבות , שאפו הציונים להצדיק את אמונותיהם בטיעונים היסטוריים ותיעדו בקנאות את פעולותיהם לטובתם של הדורות הבאים . אף שחיבורים היסטוריים מפורטים על הציונות חוברו זמן קצר אחרי מלחמת העולם הראשונה ( כגון ספריהם של נחום סוקולוב ואדולף בהם , ( הופיעו חיבורים ביקורתיים , אקדמיים על הציונות רק אחרי הקמתה של מדינת ישראל . בתפוצות התמקדו העבודות החלוציות החשובות ביותר על הציונות בהיסטוריה האינטלקטואלית , כגון ספריהם של ארתור הרצברג ( 1959 ) The Zionist Idea ושל בן הלפרין . ( 1969 ) The Idea of the Jewish State בישראל הודגשו יותר המדיניות הציונית בזירה הבינלאומית וההיסטוריה הפוליטית של היישוב . בשנות ה60– וה70– טופחה ההיסטוריוגרפיה הציונית עם גידולן של האוניברסיטאות ועקב התחושה הכללית שעם היעלמותו ההדרגתית של דור המייסדים כבר ניתן לכתוב היסטוריה ציונית שלא תהיה עמוסה בזיכרונות אישיים . כך נולדו המחקרים האקדמיים הראשונים של ההיסטוריה הדיפלומטית הציונית ( של אביתר פריזל ושל דוד  אל הספר