עמנואל לוינס

עמנואל לוינס סטפן מוזס הגותו של עמנואל לוינס נובעת משני מקורות נבדלים : האסכולה הפנומנולוגית מצד אחד , התנ"ך והמקורות היהודיים – מן הצד האחר . לוינס , יליד ליטא , ( 1905 ) למד פילוסופיה בצרפת ולאחר מכן גם באוניברסיטת פרייבורג שבגרמניה , שבה ביקר בשנים 1927 ו1928– בשיעוריהם של אדמונד הוסרל ומרטין היידגר . ספרו הראשון , תיאוריית האינטואיציה בפנומנולוגיה של הוסרל , מציין את כניסתה של הפנומנולוגיה לצרפת . מאז הופעת ספרו כוליות ואינסוף החלה הגותו של לוינס להתגלות במלואה . כמו כוכב הגאולה לפרנץ רוזנצווייג , המצוטט בידי לוינס במבוא לספרו כאחד ממקורות השראתו החשובים ביותר , פותח גם כוליות ואינסוף בהרהורים על המלחמה , הנתפסת כמצבה הנורמלי של אנושות החיה תוך גיוס מתמיד של עמדות הקוראות תיגר אלו על אלו והנתונות  אל הספר