חנה ארנדט

עמוד:53

המטרה הזאת . אחרי הקמת מדינת ישראל הדגיש במכתב שכתב בשנת 1955 לצבי לוריא , מראשי ההנהלה הציונית , כי "המרכיב החשוב ביותר של המדיניות שלנו צריך להיות נכונות מתמדת וברורה להעניק זכויות שוות לאזרחים הערבים החיים בתוכנו . היחס שלנו למיעוט הערבי יהווה מבחן לאמות המידה המוסריות שלנו כעם . " עם הצטרפותו של איינשטיין לפעילות הציונית הוא התגייס לקידום הקמתה של האוניברסיטה העברית והיה לבעל בריתו של חיים וייצמן בתוכנית להקנות עדיפות גבוהה ביותר להקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים . שניהם ראו באוניברסיטה מוסד מחקר מן המעלה הראשונה שימשוך לירושלים את החוקרים היהודיים הצעירים הטובים ביותר ויביא ברכה להם ולארץ וכבוד לעולם היהודי . איינשטיין הצטרף ב1921– למשלחת ציונית בראשות וייצמן שיצאה לארה"ב כדי לעזור בגיוס כספים למען האוניברסיטה המתוכננת . כשהגיע לניו יורק אמר לעיתונאים : "אין אירוע פומבי אשר נותן לי יותר הנאה מן היוזמה להקים אוניברסיטה עברית בירושלים . לאור המסורת היהודית של לימוד והרחבת הדעת שנשמרה במשך דורות ובתנאים קשים , מכאיב ומצער לראות כיצד בימינו בנים מוכשרים של העם היהודי מתדפקים לשווא על שערי אוניברסיטאות במרכז אירופה ובמזרחה . " בשנות ה20– פעל בקהילות יהודיות בעולם להקמת האוניברסיטה בירושלים ובכל מקום התקבל כגיבור עטור תהילה . איינשטיין היה חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית ויו"ר המועצה האקדמית שלה בשנותיה המעצבות . הוא התפטר מהתפקידים האלה בעקבות חילוקי דעות חריפים עם נגיד האוניברסיטה , יהודה מאגנס . איינשטיין לא היה יכול להשלים עם השליטה הריכוזית של מאגנס בכל ענייניה של האוניברסיטה , כולל העניינים האקדמיים . אבל חרף התפטרותו הוא המשיך להתעניין בנעשה באוניברסיטה עד יומו האחרון . לפני מותו ציווה את הארכיון הפרטי שלו לאוניברסיטה ועשה אותה לבית הנצחי של מורשתו האינטלקטואלית . בשנת , 1979 בכינוס בירושלים לציון יום הולדת המאה של איינשטיין , דיבר הוגה הדעות ישעיהו ברלין על משמעות התמיכה של איינשטיין בתנועה הציונית ובמדינת ישראל : " העובדה שאיינשטיין , אשר לא התיר שום חריגה מהוגנות אנושית , ושהיתה לו ביקורת קשה כלפי אישים מסוימים וכלפי מרכיבי מדיניות מסוימים , האמין בכל זאת בתנועה הזאת ובמדינה הזאת ועמד לצדן ללא תנאי עד יומו האחרון , עובדה זו היא אולי בין העדויות המוסריות הנעלות ביותר שמדינה כלשהי או תנועה כלשהי במאה הזאת יכולות להתגאות בה . בדבר זה כשלעצמו אין די להצדקת תורה או מדיניות מסוימת , אך אי אפשר להתעלם מזה . יש לדברים אלה משמעות , אפילו משמעות רבה . " לקריאה נוספת : מאמרים , כתבות והרצאות של איינשטיין על הנושאים הנדונים לעיל כלולים ב : Albert Einstein , Ideas and Opinions , Wings Books , New Soncino Press , London , 1930 . About Zionism : Speeches and Letters , ed . Leon Simon , York , 1954 . תרגום עברי של ספר זה : אלברט איינשטיין , רעיונות ודעות , הוצאת מאגנס , . 2005 and Thought of Albert Einstein" , in : Albert Einstein , Uriel Tal , "Jewish and Universal Social Ethics in the Life Theology , Princeton University Press , 1999 . Max Jammer , Einstein and Religion : Physics and and Y . Elkana , Princeton University Press , 1982 . Historical and Cultural Perspectives , ed . G . Holton יש כמה ביוגרפיות טובות על איינשטיין . מומלצת : Publishing Co ., New York , 1971 . Ronald W . Clark , Einstein : The Life and Times , World חנה ארנדט עדית זרטל מעטים הוגי המאה ה20– שהשפעתם היתה רבה יותר מזו של חנה ארנדט ( האנובר – 1906 ניו יורק , ( 1975 ושכתביהם ואישיותם עוררו הערצה ומחלוקות כמותה . כבר עם הופעת ספרה הגדול הראשון על יסודות הטוטליטריות , ( of Totalitarianism The Origins ) בשנת , 1951 היא הוכרה כפילוסופית פוליטית חשובה , בשדה דעת והגות שבו לא היתה לנשים דריסת רגל . תחילה אמנם נטו לראות בו חיבור של עידן "המלחמה הקרה , " אך בעשורים האחרונים של המאה , ובייחוד לאחר קריסת הקומוניזם , הכיר דור חדש של פילוסופים מדיניים בחדשנות ובחריפות ניתוחה של ארנדט את המבנה הפנימי ואת הדינמיקה של האידיאולוגיה , של הטרור ושל פרקטיקות השליטה של המשטרים הטוטליטריים . פרקי הספר האחרונים ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא