התנ"ך בהוויה הישראלית

עמוד:166

המקראי , והעמיד את הסיפור כולו על הציר של המאבק על השלטון בארץ . בכך החלה מסורת של רומנים היסטוריים , שנכתבו בידי רוויזיוניסטים ואנשי ימין בהשראת ספרו של ז'בוטינסקי . רובם לא הצליחו . אך היו כמה רומנים מקראיים לבני הנעורים , שהשפיעו מאוד על הלך הרוח של בני הדור הזה . אי אפשר למדוד את השפעתן של היצירות האלה , אך אין להמעיט בחשיבותן . המחסומים המצויים במקרא כנגד קונקרטיזציה , כגון נוכחות האלוהים , השפה הגבוהה , צמצום התיאור המקראי , נעלמו ברומן ההיסטורי : העבר נעשה קרוב , בהישג יד , כולו ארצי , ללא ממד טרנסצנדנטלי . המפנה הבן–גוריוני תהליך הקונקרטיזציה של המקרא קיבל חיזוק ניכר לאחר קום המדינה . השגת העצמאות המדינית , מלחמת העצמאות וכיבוש חבלי ארץ נרחבים , העלייה ההמונית – כל אלה נתפרשו כאילו הם התגשמות הלכה למעשה של פרקים במקרא : העבר נעשה מרכיב פעיל בהווה . דוד בן–גוריון החל מיד עם תום המלחמה להתנבא בסגנון חדש המשלב מליצות תנ"כיות . בהמשך העלה את חשיבות המקרא לכדי מוקד אינטלקטואלי של המדינה הצעירה : "לא בנדודים אלו עוצבה דמותנו . בזו ארץ–המכורה נולדה , גדלה ונתגבשה האומה העברית , וכאן העמידה את נכסהנצחים שלה , פ את ספר הספרים . מפעלה וחינוכה של האומה העברית ייכונו בעתיד על שני אלה : הארץ והספר . " ההנגדה בין הארץ לבין הגולה , כביכול בגולה לא נוצר דבר ולא נשתנה דבר בדמותה של האומה , באה בד בבד עם ההעלאה של המקרא למעמד של טקסט קאנוני , אחד ויחיד , היסוד הרוחני של חיי האומה , שווה ערך עם הארץ , שהיא היסוד הפיזי לחייה . ביטוי מובהק לאקטואליזציה ולקונקרטיזציה של המקרא נתן ב"ג , לדוגמה , באמירה הזאת : "אף אחד ממפרשי התנ"ך , יהודים או גויים , בימי הביניים או בימינו , לא יכול היה לפרש את פרקי יהושע כאשר עשו זאת עלילות צבא ההגנה לישראל בשנה שעברה . " בתהליך הקונקרטיזציה נועד תפקיד חשוב גם לארכיאולוגיה . כיבושי ישראל פתחו עתה לפני הארכיאולוגים הישראליים כר נרחב לפעולה . התלים ברחבי הארץ "מחכים למעדר החוקר העברי שיגלה ספונות העבר . " הארכיאולוגיה היהודית נועדה להסביר פרשיות סתומות במקרא , אך עיקר חשיבותה בכך "שכל כיבושיה מעכשווים את עברנו ומממשים את רציפותנו ההיסטורית בארץ . " בשנות ה50– ראו רבים בבן–גוריון "יחיד בדורו , " מקים המדינה והמנצח במלחמת העצמאות . הכיוון שהוא התווה היה בעל השפעה ניכרת . "חוג התנ"ך" שאירח בביתו , שאליו היו באים מיטב חוקרי המקרא בארץ , היה זירה להצגת הרעיונות של בן–גוריון בסוגיות כמו קדמות היהודים בארצם , יציאת מצרים , כיבושי יהושע ועוד . העיתונות אהבה את התופעה המוזרה של ראש ממשלה ושר ביטחון המקדיש מזמנו לעניינים שברוח . אמנם בן–גוריון לא התיימר להיות חוקר ואיש מקצוע , אך הוא לא היסס להביע את דעותיו כאילו היה . מחמת כבודו , התייחסו אליו החוקרים כאילו היה בר סמכא , אך מאחורי גבו הם הביעו פליאה . במסגרת חגיגות העשור למדינה נוסף עוד פריט חשוב למצעד התנ " ך – חידון התנ " ך , שארגנה החברה לחקר המקרא בישראל , שנשיאה היה הפרופ ' יחזקאל קויפמן , מחשובי חוקרי המקרא ומחבר תולדות האמונה הישראלית . עד מהרה התחיל כל גוף שכיבד את עצמו לערוך חידון תנ " ך : חידון תנ " ך בצה " ל , חידון תנ " ך לנוער . ב1963– נערך לראשונה ברוב פאר והדר חידון התנ " ך העולמי לנוער יהודי . החידון נערך ביום העצמאות והתחרה עם מצעד צה " ל על תשומת הלב הציבורית . הד " ר חמ " י גבריהו , יו " ר החברה לחקר המקרא בישראל , גרס שהחידון הגביר את לימוד התנ " ך בין צעירים ומבוגרים והפך את העם בישראל לשוחר תנ " ך . ואולם רבים הטילו ספק בערכו החינוכי של חידון הבנוי כולו על שינון ובקיאות בלבד . פיליטון מפורסם של אריק איינשטיין ואורי זוהר על חידון התנ " ך הבליט את הפומפוזיות של השופטים ואת התעסקותם בפרטי פרטים חסרי משמעות . המקרא בחיי התרבות של המדינה הנוכחות של המקרא בשנות ה50– בזהות הישראלית המתגבשת בתמונה : בן-גוריון במפגש חגיגי של חוג התנ"ך שהיה מתכנס בביתו . אחרי הקמת המדינה התחיל דוד בן-גוריון להתבטא בסגנון חדש המשלב מטבעות לשון ומליצות תנ"כיות , מתוך הנגדה בין הארץ לגולה , והעלה את התנ"ך למעמד של טקסט קאנוני , היסוד הרוחני של חיי האומה החדשה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא