כנעניות

עמוד:40

כל ההשפעות האלה נקלטו בתוך ראייה מקורית מיוחדת של " המצב היהודי , " שצמחה אצל ראשוני תנועת הפועלים בארץ–ישראל בימי העלייה השנייה והשלישית . תקוותיה של הציונות המדינית לעליית המונים ולרכישת צ ' ארטר , זיכיון , על הארץ נכזבו . מעט האלפים של עולים אידיאליסטים שניסו לעבור לחיי עבודה עמדו בפני ייאוש . על רקע זה נאחזו כמה מבעלי ההשפעה הרוחנית בעלייה השנייה ( א " ד גורדון , י " ח ברנר , ברל כצנלסון , דוד בן–גוריון ויצחק טבנקין ) בכמה מן הניתוחים של ההוגים ה " קלאסיים " של הציונות הסוציאליסטית , שהיו למעשה בני זמנם , ובהם בורוכוב וסירקין , כדי לבאר מדוע מפגר בואה של העלייה ההמונית שלה ציפו הכול . כדי לרומם את ערך המעשה המועט הנוצר בארץ בידי המעטים החיים בה , הועלה האידיאל של " החלוץ העובר לפני המחנה . " ערכם של העשייה והעושים נתפס כהכנת הארץ והיישוב לעליית המונים שסופה להגיע בתוקף נסיבות הגורל היהודי , הרדיפות , האפליה וההתרוששות . החלוצים הם בעלי הכרה מעטים היוצרים מרצון , ועל פי בחירה מוסרית , ומתוך נכונות לקבל עליהם את החיים הקשים , את התנאים לקליטתם של מאות אלפים שיבואו אחריהם לארץ מתוך אונס והכרח . הדגש בתפיסה זו של החלוץ הועבר מן הנושא החברתי ( הסוציאליזם ) אל הנושא הלאומי ( הגשמת הציונות , ( אך החלוץ הוכר כיצירתה המהפכנית של הציונות הסוציאליסטית מפני שהוא שימש אידיאל נגדי הן לאידיאל היהודי–המסורתי של " עילוי " ו " תלמיד חכם " והן לאידיאל הרווח יותר במציאות הקפיטליסטית של המתעשר והמצליחן . בספרות שהעלתה על נס את אידיאל החלוץ הובלטו המעבר לעבודת כפיים , והערכים של פיתוח הגוף , הקשר לאדמה ולטבע והיכולת להגנה עצמית מפני רודפים ואויבים . החלוץ הוא אדם יהודי חדש שעבר מהפכה פנימית , אך העיקר הוא בכך שטיפוס יהודי חדש זה סולידרי עם נסיבות הגורל של העם כולו ומכין ביצירתו החדשנית בסיס לחיים חדשים של העם היהודי כולו . ראייה זו של החלוץ , שעל יסודה הוקם מפעל אדיר של חינוך נוער יהודי לעלייה ארצה , מפעל שאבד בשואה , זכתה לאישור מסוים מן ההיסטוריה , שאכן עשתה אלפים אחדים של עולים בעליות "החלוציות , " ואחר כך אלפים אחדים של בני נוער חניכי תנועות הנוער החלוציות , למעצבי עמוד השדרה של הפלמ"ח וצבא ההגנה לישראל , לפעילים בהתיישבות שהכתיבה במידת–מה את גבולות המדינה , ולמובילי העלייה הבלתי לגלית לארץ לפני הקמת המדינה . אך לאחר קום המדינה שקע האידיאל הזה . בן–גוריון ניסה להחיותו ולזהותו עם ההתגייסות לבניית חיים ממלכתיים "נורמליים , " אף על פי שדווקא ימי המתח הקולקטיבי ה"לא נורמלי" של "המדינה שבדרך" הם שאפשרו את האידיאל הזה . כמובן , גם בימי המדינה יש חלוצי תעופה וחלוצי תעשייה , חלוצי קולנוע ישראלי , חלוצות פמיניזם וכיוצא באלה . אך בתוך כל האליטות הפעילות במדינת ישראל קשה לזהות את "החלוץ" במובן המסורתי והמלא של המילה , אדם יהודי העובר מהפכה בנפשו ובאורח חייו כדי להנחיל עתיד חדש לאומה כולה . כנעניות בועז עברון כנעניות ( או כנענות ) היא כינוי שהודבק ( כנראה מידי המשורר אברהם שלונסקי ) לקבוצת "הוועד לגיבוש הנוער העברי" ( או " העברים הצעירים , ( " שהקים המשורר יונתן רטוש ( אוריאל שלח ) בהשראת הבלשן והחוקר עדיה ג' חורון בראשית שנות ה40– של המאה ה , 20– ושקעה מבחינה ארגונית במהלך שנות ה , 50– אך השפעותיה האידיאולוגיות מתגלגלות בצורות שונות עד היום . עיקרה של התנועה היה דחייתה את האידיאולוגיה הציונית ותפיסת בני היישוב העברי כתחילתו של עם חדש , בן הארץ , המנותק מן היהדות וקשור עם יתר עמי האזור . בקבוצה עצמה היו , בכל גלגוליה , לא יותר מחמישיםשישים איש ואישה , ואמצעיה לא אפשרו לה לפרסם יותר מ 9 מפלטים יחידים לעת מצוא , ומגיליונות אחדים , שיצאו במידה משתנה של סדירות , של ביטאונה אלף – בעיקר הודות לתמיכתו ולהשתתפותו של המו"ל , המשורר והמתרגם אהרן אמיר . השפעתה האינטלקטואלית , לעומת זאת , היתה כה חריגה בעוצמתה ביחס לגודלה עד שהמוסדות הציוניים והממלכתיים החלו לדבר על "סכנת הכנעניות ; " יש הסוברים שהחלטת משרד החינוך שבהנהגת השר החילוני חבר מפא"י זלמן ארן , בשנות ה , 50– לכונן במערכת החינוך שיעורי חובה של "תודעה יהודית , " הונעה בעיקר מהחשש מפני ה"סכנה" שבהשפעתה . עצם הדבר שהשיעורים האלה כללו בעיקר הוראה של מנהגים דתיים , דינים ומסורות , חגים יהודיים וידע כללי ביותר על ההיסטוריה והתיאולוגיה היהודיות היה , לדעת אנשי התנועה הכנענית , הוכחה לטענה המרכזית שלהם , שהיהדות היא בעיקרו של דבר ציוויליזציה ועדה דתיות , ולא "אומה , " כטענה הציונית . וחרדה זו של הממסד הישראלי הציוני הושתתה על ההכרה בכוחה המפתה של אידיאולוגיה זו בקרב בני הארץ ועל ההרגשה כי היא קרובה ומובנת להם יותר מהעולם היהודי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא