מבוא כללי: מודרניזציה וחילון בתרבות היהודית

עמוד:כב

כל יחיד רקום לעתים קרובות מתרכובת נבדלת של רכיבים אישיים . קשת הצורות הכלליות של היהודיות כוללת , בימינו , בין היתר : יהודיות מסורתית , פולחנית , ניאו–אורתודוקסית , חרדית , משפחתית–ביולוגית , רפורמית , חילונית , לאומית , חברתית ואקזיסטנציאלית , וכן יהודיות ללא תואר נוסף שמעבר להחלטת הרצון והתודעה העצמית של היהודי . משום כך התהייה על מה שעושה אדם ליהודי ועל מה שקושר בין היהודים גם היא חלק של המצב היהודי המודרני , והיא נובעת מן הבקע שבין הקיום היהודי לדת ; עד שניתן לומר ( כפי שהוזכר לעיל ) כי יהודי הוא מי שיש לו עניין אישי בשאלה : "מה עושה אותי ליהודי , " בין שיש לו תשובה עיונית לכך ובין שלא . השכלה וביטול הקהילה המודרניזציה איחרה לבוא לרחוב היהודי , אך משהגיעה , חוללה בו שינויים מהירים יחסית . תנועת "ההשכלה , " שנולדה בגרמניה במחצית השנייה של המאה ה18– והתפשטה למזרח אירופה , החדירה לקהילות היהודים המסורתיות רעיונות ולימודים חילוניים , ורוח של לימוד וחקירה המזכירה , בשינוי הזמן והאופי , את הרנסאנס וראשית "הנאורות" באירופה ; ואלה קראו תיגר על סמכות המסורת הדתית–הרבנית . ייתכן שהיו לתנועת ההשכלה גם גורמים שנבעו מתוך הניסיון היהודי הפנימי , כגון הפילוסופיה הרציונליסטית של ימי הביניים ( רמב"ם ) ומשבר השבתאות והפראנקיזם , וגם תופעת האנוסים ( שחזרו ליהדות לא שגרתית , לעתים הטרודוקסית , אחרי שהיו נוצרים ;( אך בעיקר פעלה כאן השראת העולם האירופי הסובב . בד בבד נחלש כוחה של האוטונומיה הקהילתית היהודית , שהיתה בעבר הגורם העיקרי שאפשר ליהודים לשרוד מתוך השתלבות בסדר העולם הישן . בימי הביניים היו היהודים מאוגדים במסגרת הקורפורטיבית של ה"קהל" או "הקהילה הקדושה" – ישות דתית–פולחנית , פוליטית–משפטית , עדתית–משפחתית וכעין–מוניציפלית , שכל ממדיה שזורים זה בזה . היחיד היהודי חויב בצו המלך או השליט המקומי להשתייך לקהילה קורפורטיבית זו ולציית לחוקיה – ואלה היו בעיקר חוקי ההלכה והממסד הרבני . סדר זה התחיל להשתנות עוד לפני בוא ה"השכלה , " עם התהוות מדינת המנהל הריכוזית . המדינה המודרנית הכירה פחות ופחות בסמכותן של קהילות ביניים המתווכות בינה לבין האזרח או הנתין היחיד , ועל ידי כך ערערה גם את מעמדה של הקהילה היהודית המסורתית , עד לביטולו במאה ה . 19– את קו פרשת המים בתחום הזה מסמנת המהפכה הצרפתית . המהפכה נתנה תפוצה אדירה לרעיונות החופש והשוויון ולעצמאות היחיד מול המסורת , ואלה חדרו גם לרחוב היהודי ; ובעיקר , המהפכה התחילה את תהליך ה"אמנסיפציה" של יהודי מערב אירופה ומרכזה . צרפת הקנתה ליהודים שוויון משפטי מלא כאזרחים ( ולא רק כנתינים , ( כלומר , כשותפים בכינון הריבונות הלאומית , ויחד עם זאת ביטלה בהינף קולמוס את מעמד היהודים כעדה או "אומה" נפרדת . היהודים נחשבו מעתה לבני הלאום הצרפתי , הנבדלים רק באמונתם הדתית . דגם זה השפיע אחר כך על מעמד היהודים גם בארצות אחרות – בגרמניה , בקיסרות האוסטרו–הונגרית , ובשוני מסוים , גם בארצות הברית . מרכיב הדת הופרד ממרכיבי העם , העדה והמעמד האזרחי–המשפטי . היהדות נתפסה כאמונה דתית גרידא , בדומה לקתוליות או לפרוטסטנטיות . דבר זה , וספיגת רעיונות מן הסביבה הנוצרית , הביאו יהודים מודרניים בגרמניה לבצע רפורמה בדת היהודית בנוסח ששאב השראה מן הפרוטסטנטיות , או להתרחק מכל דת , או להתנצר , לא פעם לשם קידום חברתי גרידא . בינתיים התערערה מסגרת ה"קהל" או הקהילה גם בארצות שבהן לא היתה אמנסיפציה , בעיקר במזרח אירופה , ששם ישבו רוב היהודים . באמצע המאה ה19– בוטלה מסגרת הקהל בידי האימפריה הרוסית , בלי שהיהודים זכו לזכויות אזרח כמו במערב . רובם נאלצו להצטופף באזורים מיוחדים שכונו "תחום המושב" והוגבלו באפשרויות הפרנסה , החינוך והקידום החברתי והאזרחי ; ובעשורים שלאחר מכן סבלו אי ביטחון פיזי ופוגרומים , שהביאו להגירה גדולה החוצה , בעיקר לאמריקה . עם זה רבים מן הנשארים במזרח אירופה יצאו מן ה"גטו" של העיירה אל הערים הגדולות , רכשו השכלה , שינו את לבושם וסגנון חייהם , והשתלבו בחיי הכלכלה והתרבות של העיר הגדולה , במקצועות החופשיים , בתנועות חברתיות ופוליטיות . מקצתם נעשו פעילים בחוגים ספרותיים ומשכיליים , ובארגונים יהודיים ספציפיים שנוצרו למטרה חילונית . ברוסיה התקיים מצב מיוחד , כיוון שהחברה הרוסית עצמה עברה מסוף המאה ה– 18 תהליך מאוחר ומואץ של אירופיזציה , שכלל חילון . היהודים ברוסיה לא נכנסו למודרניות מן המוכן , אלא השתלבו בתהליך של עצם חדירתה והתפשטותה בארץ מושבם . בדרך זו , אפשר לומר כי גם במערב אירופה וגם במזרחה , עם כל ההבדלים בתנאי המקום , התרחשה כעין "הפרטה" במעמד היהודי . מבחינה פוליטית , היהודי עמד עכשיו בזיקה ישירה למדינתו ולממשלתו ; ומבחינת החיים האישיים , עברו רבים לחיות ביחידות משפחתיות אינדיווידואליות , בדומה למרבית תושבי הערים המודרניות . לא היה עוד קשר מחייב בין היחיד לבין קולקטיב יהודי כלשהו . יהודים השתלבו בחברה הכללית השתלבות חלקית או גורפת . החלה התרחקות מן הדת , אבל גם קליטה של יסודות ורעיונות מן התרבות הסובבת , שהותאמו לצרכים יהודיים ספציפיים . יהודי שרצה להוסיף ולהשתייך למסגרת יהודית היה עכשיו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא