גניזות קהיר – הממצא והתוצאה

עמוד:230

אחים לכל דבר . ברשימות הצדקה של הקהילות מתרבות העדויות על נזקקים מארצות המערב , והללו זוכים בחלקם לפי צורכיהם , כעניי העיר . משתגבר הנוכחות של יהודים אירופיים במזרח , במאה ה , 12– ולמרות שהמתחים הנלווים לשינויי מנהג ונוסחי תפילה , הנובעים ממסורות שונות , אינם שוככים , נוטלים בני המערב חלק אפילו בהנהגת הקהילות . ובערים המרכזיות של מצרים וארץ–ישראל , יש כלי קודש , מלמדים ואפילו דיינים בני המערב הנוצרי . ו . הגדרת הזהות הרחבה ביותר – בן אדם , חלק מן החברה האנושית : שייכות זו למין האדם באה לידי ביטוי בחיבורים הגותיים ופרשניים , בדרשות או בסיפורים עממיים , אך לכאורה הסיוג מפני נוכרים , המתבטא בסיסמאות דוגמת "סתם גוי אלם הוא , " מונע הכרה בייחודו של האדם הבודד . "לכאורה , " שכן ביטויים אלה הינם בדרך כלל סיסמה המצוטטת ממקורות קדומים בעת דיון הלכתי . חיי היומיום הביאו יהודים ונוכרים לשותפויות עסקיות ואף לאמון הדדי . הדבר זוכה לביטוי מרשים בצוואות רבות , שבהן מוציאים האדונים עבדים ושפחות לחופש , ולעתים רבות גם אם לא יקבלו עליהם את מנהגי ישראל , כפי שמתחייב לפי ההלכה היהודית . הכרת הפרט בחשיבותו והלקחים הנובעים מהכרה זו על תפקודי היומיום שלו באים לידי ביטוי דווקא בעתות מצוקה . חרף אמונתם בדרכי הנהגת הבורא את עולמו , נאבקים בני שכבות חלשות בפגעי טבע ובלחצי המציאות . התגובה למחלה , לאסון , לעוני מתמשך , לרעב ולחוסר–כול אינה תגובה של השלמה גם בקרב מי שחיו מנדבת יום ג' לחלוקת הלחם של יום ו . ' על אחת כמה וכמה בחוגים של הבורגנות המסחרית או של העילית של בתי המדרש . הדיון בחברה היהודית במאות ה7– עד ה14– בארצות האיסלאם הינו אפוא דיון ברוב מניינו של עם ישראל , שאפשר לשחזר את קורותיו באמצעות מצע תיעודי רחב ; זה ציבור שהיו קשרים טובים בין נפוצותיו ; ציבור הנתון במצב משפטי וביטחוני דומה ; ציבור שנטל חלק בעשייה התרבותית של ארצות האיסלאם ודיבר לפחות שפה אחת משותפת , השפה הערבית . תקופת הפריחה של קהילות ישראל בארצות האיסלאם הסתיימה במאות ה12– וה , 13– עם עליית שושלות קנאיות לשלטון : במערב – בצפון–אפריקה וספרד עלתה השושלת המ Q וחדית , שלא התירה למיעוטים שאינם מוסלמים להתקיים באזורי השלטון שלה ; במזרח הים התיכון – עלו הממלוכים לשלטון וארגנו את המדינה במבנה ריכוזי , שפקידיו היו חניכי בתי–ספר דתיים ( מדרסות . ( החקיקה הדתית הוחמרה , הועמקו מגמות של השפלת בני המיעוטים , הלחץ הכלכלי גבר , האווירה הדתית והחברתית נעשתה עוינת . לקריאה נוספת : מ' בן–ששון , צמיחת הקהילה היהודית בארצות האיסלאם , ירושלים תשמ"ז . ש"ד גויטיין , חברה ים–תיכונית , תל–אביב . 2005 מ' גיל , ארץ–ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה , ירושלים תשמ"ג . מ' גיל , במלכות ישמעאל בתקופת הגאונים , ירושלים . 1997 ר' דרורי , ראשית המגעים של הספרות היהודית עם הספרות הערבית במאה העשירית , תל–אביב . 1988 מ' כהן , בצל הסהר והצלב – היהודים בימי הביניים , חיפה ולוד תשס"א . ב' לואיס , היהודים בעולם האיסלאם , ירושלים תשנ"ו . ח' שירמן , לתולדות השירה והדרמה העברית , א , ירושלים תשל"ט . גניזות קהיר – הממצא והתוצאה מנחם בן–ששון גילויין של גניזות קהיר נעשה בשני שלבים עיקריים : בשנות ה60– של המאה ה , 19– בידי יהודי–קראי מרוסיה , אברהם פירקוביץ ; ' ובשנות ה90– של אותה מאה – על–ידי פרופסור ש"ז שכטר מאוניברסיטת קיימברידג . ' הגילוי השני הוציא את שמען של הגניזות ברבים ומשך חוקרים ואספנים לעסוק בהן . העושר הכמותי והנושאי שהעמידו הממצאים החדשים בפני החוקרים פתח עידן חדש של מחקר תרבות עם ישראל ותולדותיו . חשיבות הממצאים שעלו מן הגניזה נובעת מן הנתונים הגיאו–פוליטיים של מצרים בשנים שמהן באו מסמכים רבים של הגניזות : המאה ה10– עד אמצע המאה ה . 13– באותה עת עמדה קהיר בצומת דרכי המסחר וההגירה והיתה המוקד האדמיניסטרטיבי של אזור ארץ–ישראל , סוריה , לבנון ותימן . חשיבותה של קהיר אינה בטלה גם כאשר מוקמים מרכזי מנהל ושלטון חלופיים בדמשק , והיא עדיין נהנית ממעמד של עיר בכירה באזור . מעמד זה משתקף באלפי מכתבים , תעודות וחיבורים ספרותיים , שנשתקעו בגניזות קהיר במהלך השנים . ממצאי הגניזה משקפים את רשתות המסחר הבינלאומי ואת עולמם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא