המודרניזציה והחילון של המחשבה היהודית – מבוא

עמוד:2

המודרניזציה והחילון של המחשבה היהודית – מבוא מנחם ברינקר המושג "מחשבה יהודית" בגדר המחשבה היהודית יש לכנס טקסטים עיוניים , לפחות חלקית , אשר ( א ) נכתבו בידי יהודים , ( ב ) נכתבו בעיקר בשביל קוראים יהודיים , ( ג ) דנים בעניינים הנוגעים במישרין למי שרואים עצמם יהודים . זוהי הגדרה רחבה ביותר המקיפה ריבוי עצום של טקסטים תיאולוגיים , פילוסופיים , סוציולוגיים , היסטוריוסופיים , מדיניים וספרותיים , מהם פרשניים ומהם מקוריים . כל אחת משלוש ההגבלות שנמנו לעיל היא תנאי הכרחי לראייתו של חיבור כלשהו כחלק מן המחשבה היהודית , ושלושתן יחד הן תנאי מספיק . לעומת ההגבלות האלה , אין כל הגבלה לשונית או טריטוריאלית , שכן מצד אחד , טקסטים של מחשבה יהודית נכתבו בעברית , בערבית , בגרמנית , באנגלית , ברוסית , בצרפתית , ביידיש ועוד בעשרות לשונות אחרות , בארצות וביבשות שונות , ומצד אחר , קיימות יצירות רבות שנכתבו בשפות שרק יהודים ( או כמעט רק יהודים ) דיברו בהן , עברית , יידיש , לאדינו ועוד שלושים שפות ז'רגון יהודיות אחרות , אבל אינן בגדר מחשבה יהודית כי אם בגדר ספרים כלליים , כגון ספרי לימוד במתמטיקה או באסטרונומיה , מדריכים בלוגיקה או בגיאוגרפיה , ספרי רפואה או ביולוגיה וכיו"ב , וכמובן קיימים טקסטים פיוטיים בכל הלשונות האלה שהם בגדר ספרות יהודית אך אינם ספרי מחשבה . לעומת זאת , אין די בכך שחיבור מסוים ימלא רק שניים מן התנאים שלעיל כדי שיתקבל כחיבור במחשבה יהודית . כל טקסט עיוני , פרשני , מחקרי או מקורי שנכתב בידי מחבר ישראלי בעברית ולא תורגם ללשון אחרת מקיים מניה וביה את התנאים א' וב , ' אך אם עניינו לוגיקה או אסתטיקה או אפילו תולדות הפילוסופיה ( הכללית ) אין הוא בגדר מחשבה יהודית . גם טקסט המקיים את התנאים ב' וג' אך מחברו אינו יהודי אינו בגדר מחשבה יהודית . ישנם חיבורים – אף שאינם מרובים – שנכתבו בראש ובראשונה למען קוראים יהודיים , בעניינים המעסיקים בראש ובראשונה יהודים , בידי לא–יהודים . כאלה הם רבים מן המחקרים בנושאים יהודיים שנכתבו בידי לא–יהודים ובייחוד כתבי הגנה על היהודים מפני האנטישמיות . הרהורים בשאלה היהודית מאת ז'אן פול סארטר , למשל , דן בעניינים המעסיקים בעיקר יהודים ונכתב – על פי עדות המחבר – בראש ובראשונה בשביל קוראים יהודיים , ואף על פי כן בהיותו כתוב בידי צרפתי הוא חלק מן המחשבה הצרפתית ולא מן המחשבה היהודית . לעתים קרובות גם כתבי הגנה ופולמוס , שכתבו היהודים עצמם כנגד אויביהם ותוקפיהם בזמנים קדומים או מודרניים , אינם חלק ממחשבה יהודית שכן אינם ממלאים את התנאי השני , בהיותם מיועדים בעיקרם לקהל של לא–יהודים . כך הוא , למשל , בתקופה הפגאנית חיבורו של יוסף בן–מתתיהו ( יוספוס פלאוויוס ) נגד א יון , שנכתב ביוונית , ובתקופה המודרנית , בזמן האמנסיפציה , כתבי הפולמוס שכתב גרץ בגרמנית כנגד ההיסטוריון האנטישמי טרייצ'קה . את הראשון יש לראות כחלק מן הספרות והמחשבה היווניות והשני שייך לספרות העיון הגרמנית , ואף על פי שהם דנים בעניינים המעניינים בעיקר יהודים , ואף שנכתבו בידי יהודים , הם כוונו ספציפית לקהל קוראים של לא–יהודים המקיף ידידי יהודים ושונאי יהודים . הבהרה אחרונה מתחייבת למונח "מחשבה" ( או "הגות . ( " המונח הזה מקיף הרבה יותר מן המונח המצמצם "פילוסופיה . " לדעת מרבית החוקרים , "פילוסופיה יהודית , " במובן המוגדר של המילה "פילוסופיה , " אינה קיימת ביהדות לפני חיבור מן המאה ה9– מאת סעדיה גאון , והיא נכנסה לתרבות היהודית בהשפעת הפילוסופיה המוסלמית . לדעת רבים אחרים , אין עוד למעשה היום "פילוסופיה יהודית" מאחר שכל היצירות הפילוסופיות המקוריות הנכתבות כיום בידי יהודים אינן שונות במתודות ובנושאי החקירה שלהן מן היצירות הפילוסופיות שנכתבות בידי לא–יהודים . המונח "פילוסופיה" מייצג כאן סוג של מחשבה או כתיבה עיונית המתייחס בדרך זו או אחרת לשאלות , נושאים , טיעונים ומתודות של בירור עיוני שאפיינו את הפילוסופים באתונה הקלאסית , במאה ה4– לפסה"נ , ימי אפלטון ואריסטו . ואולם אם זוהי , באמת , הפילוסופיה , אין היא חופפת את המחשבה בגילוייה הרבים והשונים . מחשבה קיימת גם במיתוס ובשירה , בהיסטוריוגרפיה ובעבודת המחוקק . ישנה מחשבה דתית בספרי הנבואה ובספרי החוכמה המקראיים ובוודאי ישנה מחשבה מופשטת – אם גם לא פילוסופית – במאמר של חז"ל כגון "הכול צפוי והרשות נתונה" ( בין אם מבינים מאמר זה כפרדוקס תיאולוגי ובין אם מתירים את הפרדוקס על פי תפיסתו של אורבך , אחד מחוקרי התלמוד המודרניים , שלפיה מובנה של האמרה הוא "כל הנעשה על ידי הבריות מתוך חופש הבחירה נצפה על ידי האלוהים . " בשני המקרים לפנינו מחשבה דתית שאינה פילוסופיה . ( ומה שנכון לגבי ספרות המחשבה הישראלית שלפני המאה ה , 9– ודאי שהוא נכון לגבי ספרות המחשבה היהודית במאתיים השנים האחרונות . זו קיימת בספרות היפה ובביקורת הספרותית , בספרי היסטוריה

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר