ציונות וארכיאולוגיה

עמוד:134

ציונות וארכיאולוגיה מגן ברושי כרבות מן התנועות הלאומיות , גם הציונות נזדקקה לארכיאולוגיה , אך שלא כבתנועות אחרות , שימשו שרידי העבר המוחשיים בארץ–ישראל לא רק ראיות לזכויותיו של העם היהודי אלא גם אמצעי להכרת המולדת . קיים כאן מקרה יחיד במינו של עולים הבאים לארצם ונופה זר להם . קיים כאן גם דבר שאיננו מצוי בתנועות לאומיות אחרות : הארכיאולוגיה מגויסת לא רק לצורכי פולמוס חיצוני אלא גם לצורכי פנים , להצדקת ההיאחזות בארץ . המחקר הארכיאולוגי המדעי בארץ–ישראל ראשיתו בשנת , 1838 שאז סייר בה המלומד האמריקני אדוארד רובינסון . בשלושה חודשים הצליח לזהות זיהוי סביר יותר ממאה אתרים היסטוריים , ושמונה מהם ביום אחד בהר חברון ( מעון , כרמל , זיף , יתיר , יוטה , שוכה , ענב ואשתמוע , ( ואיתר שרידים ארכיאולוגיים חשובים ( כגון החומה השלישית והקשת הקרויה על שמו , ששתיהן בירושלים . ( יפה נאמר עליו "בהערות של ספריו קבורות טעויות של הרבה דורות . " בשליש האחרון של המאה ה19– נוסדו כמה חברות לחקירת הארץ : בריטית , גרמנית , אמריקנית וצרפתית ( של המסדר הדומיניקני . ( בזכותן נעשו מפעלי מחקר חשובים בסופה של המאה ההיא ובמאה ה20– וראשיתם במפעליה של הקרן הבריטית : חפירות מדעיות ראשונות ( צ'רלס וורן בשנים 1870-1867 בירושלים ) וסקר מפורט ומפה מעולה של הארץ . ( 1877-1871 ) חפירה ראשונה של תל בשיטות חדשות , מתוך שימוש בחרסים לתאר 3 ך והבחנה של שכבות , נעשתה בידי ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי בתל אל–חסי שמדרום–מערב לקרית–גת . החפירה הזאת פתחה פרק חדש בארכיאולוגיה של המזרח התיכון . עד למלחמת העולם הראשונה נערכו רק מעט חפירות בקנה מידה גדול והחשובות שבהן בגזר , מגידו ושומרון . בשנות ה20– וה30– של המאה ה , 20– בעידודם של שלטונות המנדט הבריטי , נעשתה בארץ פעילות ארכיאולוגית רחבת היקף ונחפרו עשרות תלים מתקופת הברונזה והברזל ובהם אתרים מקראיים , כגון ביתשאן , לכיש ומגידו . ארכיאולוגים יהודיים בני 'היישוב' התרכזו בעיקר בארכיאולוגיה יהודית : אליעזר ליפא סוקניק בחפירות החומה השלישית ובחקר מערות קבורה ובתי כנסת ובנימין מייזלר ( מזר ) בחשיפת מערכות הקברים בבית–שערים . את התייחסותה של התנועה הציונית לארכיאולוגיה ניתן לחלק לארבעה פרקי זמן – עד מלחמת העולם הראשונה ; בין שתי המלחמות ; מהקמת המדינה עד למלחמת לבנון " ) שלום הגליל ;( " והפרק שמאז . בתקופה הראשונה ( 1914-1882 ) היה היישוב בארץ , מעוגנת ב'היסטוריה' ולא ב'ספר' ובעבר מדומיין . ואולם קבלת המקרא כחיבור אמין – יחיד במינו – שבו משתקפים חיי העבר של עם ישראל בתקופת המקרא אין פירושה קבלה של סיפר היסטורי אחד : קבלה כזאת אינה מונעת לא קריאות אחרות של הסיפור ההיסטורי ולא פרשנויות שונות – ואף סותרות – של האופי של תולדות ישראל בתקופת המקרא ושל הלקח האקטואלי שאפשר ללמוד מהן . לקריאה נוספת : בית מקרא : שנה , 48 א ( קעו , ( תשרי–כסלו תשס"ד : ראשית ישראל במקרא ובמחקר ( ערכה נילי שופק . ( על אתר : ביטאון לענייני ארץ ישראל במקורות , גיליון ז ( אלול תש"ס : ( ספר הספרים , סופר וחופר : תנ"ך , ארכיאולוגיה , ספרות והיסטוריה . מחשבות על בעיות ועל פתרונות . מכללת הרצוג להכשרת מורים ליד ישיבת הר עציון . ישראל ל' לוין ועמיחי מזר ( עורכים , ( הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא , ירושלים , . 2001 ישראל פינקלשטיין וניל אשר סילברמן , ראשית ישראל : ארכיאולוגיה , מקרא וזיכרון היסטורי , מאנגלית : עדי גינצבורג–הירש , תל–אביב , . 2001 יעקב שביט , "אמת מארץ תצמח : " קווים להתפתחות העניין הציבורי היהודי בארכיאולוגיה ( עד שנות ה , ( 30– קתדרה , , 44 יוני , 1987 עמ' . 54-27 יעקב שביט ומרדכי ערן , מלחמת הלוחות : ההגנה על המקרא במאה ה19– ופולמוס בבל והתנ"ך , תל–אביב , . 2003 up-to-date archeological commentary on the Bible , Editor , Archeology of the Bible Book by Book : An Gaalyah Cornfeld \ David Noel Freedman , Consulting Peter R . Schmidt and Thomas C . Patterson ( eds . ) , London and New York , 2000 . John C . H . Laughlin , Archaeology and the Bible , San Francisco , 1976 . Archeology and History in Non-Western Societies , Making Alternative Histories : The Practice of Houston , Texas , 1995 .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא