הבית היהודי אסתר מוצ'בסקי–שנפר אחד השינויים הגדולים ביותר שהביא העידן המודרני לחיי היהודים התחולל בבית היהודי . מאז ראשיתה של האמנסיפציה , לפני מאתיים שנה , החל תהליך של ליברליזציה שאפשר ליהודים להשתלב גם טופוגרפית בחברה הלא–יהודית . גילוי מוחשי מובהק של תמורה מן הסוג הזה התרחש , למשל , באיטליה בתקופת מלחמות נפוליון . הצבא הצרפתי הרפובליקני הרס את חומות ה"גטו , " השכונה היהודית שבה חויבו היהודים לגור במשך מאות שנים . בארצות אחרות היה תהליך ביטול המחיצות הפיזיות אטי יותר . לעתים הותר רק ליהודים בעלי מעמד מיוחד לקבוע את דירתם בשכונות אחרות , שעה שכל השאר נאלצו לצאת בכל ערב מן האזורים האסורים . בפולין , שבה נאסרו מגורי יהודים בערים שנהנו מן הזכות "שלא לסבול" ( De-non tolerandis ) יהודים , הוסרו הגבלות אלה בהדרגה . כך , למשל , נפתחה הדרך למגורים להמוני יהודים בוורשה . לתמורה זו במרחב המחיה היהודי היתה השפעה מכרעת לא רק על מגעיהם של היהודים עם הקבוצות האתניות והשכבות החברתיות שבתוכן שכנו , אלא גם על מקומו של הבית היהודי במרחב , על עיצובו ותפקודיו .
אל הספר