היחיד והקהילה – מבוא

עמוד:247

על התבדלות היהודים וקנאותם והתנכרותם לרוסיות , ומכל הצדדים הבטיחו לנו שבחדול ההתבדלות יוטב מצב אחינו ברוסיה וכולנו נהיה אזרחים שווי–זכויות במדינה , לפיכך נתעוררנו לייסד אגודת אנשים משכילים כדי לשרש את המגרעות הנזכרות על ידי הפצת כתב רוסיה ולשונה ושאר לימודים מועילים בין היהודים . " ההתלכדות החברתית סביב רעיונות רפורמיסטיים , אף שהיו בה גילויים ברורים של התנכרות והתרחקות מן הקבוצה האתנית , שימרה את זיקתם של חברי הארגונים החדשים לציבור שאותו ביקשו לתקן , וגם חיזקה את זיהוים כיהודים בעיני הסביבה הלא–יהודית . מוקד התלכדות בלתי–מסורתי מובהק היה העיתונות היהודית החדשה בלשונות הלא–יהודיות . העיתונות היהודית ברוסית ובפולנית , שהחלה להופיע בראשית שנות ה60– של המאה ה , 19– הרחיבה את תחומי ההתלכדות החדשה אל מעבר לארגון הממוסד ויצרה 'קהילה מדומיינת' ( בלשונו של חוקר התנועות הלאומיות בנדיקט אנדרסון , ( שהמירה את הזיקה המסורתית בין היהודים בקהילות השונות בקשר חדש . אין זה מקרה כי רבים מפעילי הארגונים הללו התגלגלו כעבור זמן לאגודות הלאומיות שקמו בעשורים האחרונים של המאה ה . 19– בולט מקרהו של ליאון פינסקר : משכיל יהודי–רוסי , שפעל בשנות ה60– וה70– למען שילובם החברתי והתרבותי של היהודים , הצטיין כרופא במלחמת רוסיה-תורכיה ( 1877 -1876 ) והיה אחד מפעיליה הבולטים של 'חברת מפיצי השכלה . ' בשנת 1882 כתב פינסקר את אחד מחיבורי היסוד של תנועת ' חיבת ציון , ' ושנה לאחר מכן נעשה אחד ממנהיגיה של התנועה החדשה . המעבר מפעילות באגודה פילנתרופית , שחבריה היו אנשי האליטה הכלכלית הרוסיפיקטורית , לתנועה לאומית בעלת עשרות סניפים ברחבי 'תחום המושב , ' היה לא רק מפנה אידיאולוגי . הוא ביטא גם תמורה חברתית . בשנים הסמוכות תיוולד במרכז אירופה ובמזרחה התנועה הפוליטית היהודית המודרנית , אמה–הורתה של המפלגה היהודית . שלב נוסף בתמורה החברתית שעברו מיליוני יהודים היה התגבשותם של ארגונים וולונטאריים פוליטיים שפנו אל שכבות האוכלוסייה הרחבות : המפלגות . המפלגה הפוליטית היהודית היא תופעה חדשה לחלוטין בהיסטוריה החברתית של עם ישראל . בעשור האחרון של המאה ה19– ובראשית המאה ה20– נוסדו עשרות רבות של מפלגות פוליטיות , שתפסו תוך זמן קצר מקום מרכזי בחיי היחיד והחברה . שלא כקהילה המסורתית , שההשתייכות אליה היתה מכוח החוק , ואי אפשר היה לו ליחיד לפרוש ממנה אלא אם המיר את דתו , היתה ההצטרפות למפלגה , או נטישתה של זו , תלויה ברצון היחיד ובבחירתו החופשית . המצע הרעיוני והאינטרס הפוליטי , ולא הקשר המיסטי והשיוך הקורפורטיבי , הם שקבעו את היחסים החברתיים בתוך המפלגה ובין המפלגות השונות . כך היתה המפלגה הפוליטית החדשה לגורם חילון מובהק במובן הסוציולוגי . אולם , למרות האופי החדשני של הארגון החברתי הזה , שלא היה לו כל תקדים בתולדות היהודים , מילאה המפלגה , במידה לא מבוטלת , את תפקיד המוסדות המסורתיים שבוטלו או נעלמו . אף שלכאורה היתה ארגון בעל אופי וולונטארי מובהק , קיבלו המצטרפים על עצמם , מרצונם החופשי , מרות של תקנונים ומצעים ששללו לעתים קרובות ( בעיקר במפלגות הרדיקליות יותר ) את חירות הפרט . יתרה מזאת , בהעדר ביטוי סוציולוגי אחר לזהות היהודית , נעשו המפלגות היהודיות מוקדי זהות חלופיים ל"קהל" הישן . כמה מן המפלגות היהודיות היו חלק ממפלגות רב–אתניות , וההשתייכות אליהן הבליטה את השוני והייחוד של החברים היהודים . המפלגה היהודית , במיוחד המזרח–אירופית , דמתה בהשפעתה על החיים החברתיים להשפעת התנועה החסידית במאה ה : 19– היא הרחיקה את היחיד מן התא המשפחתי והעתיקה את מוקדי מחויבותו אל ארגון וולונטארי על–מקומי . מבחינות רבות דמתה ההזדהות החילונית החדשה עם המפלגה הפוליטית לזיקה הקיימת בין היחיד לבין הקהילה הטרום–מודרנית . היחיד ביטל את עצמו בפני הכלל , חש מחויבות קולקטיבית והעדיף את הקשר המפלגתי על פני התא המשפחתי . יתר על כן , השפעתה של המפלגה על חיי היחיד התרחבה לתחומים רבים , מעבר למצע האידיאולוגי ולמטרות הפוליטיות המשותפות לחבריה . כך , למשל , התערבה המפלגה בחינוך הדור הבא , שלטה במידע שהגיע אל החברים באמצעות העיתון התנועתי והוצאת הספרים המפלגתית , העניקה אשראי והלוותה כספים , הגישה סיוע רפואי וסיעודי באמצעות "קופת החולים" שלה , ואפילו טיפלה לעתים בקבורת חבריה ( כך במפלגת "פועלי ציון . ( " בכל התחומים הללו טיפלו במסגרות הקהילה המסורתית ה"חברות . " המעבר מן ה"חברה קדישא" למפלגה הפוליטית היה , אפוא , עוד גילוי מובהק של חילון המסגרות החברתיות . נוצר חיבור חדש של רעיונות חילוניים מובהקים , בין שהיו לקוחים ממאגר הלאומיות המודרנית , בין שהיו לקוחים ממגוון התורות הסוציאליסטיות , עם ארגון שהחל לתפקד בריק הסוציולוגי שנוצר עם ביטול המשטר הקורפורטיבי . חיבור זה היה אחד מיסודות הזהות הלאומית החדשה , שהתגבשה באירופה המרכזית והמזרחית לקראת סוף המאה ה . 19– אופייה העל–מקומי של המפלגה הפוליטית החדשה , יחד עם המערך התקשורתי החדש שהפעילה ממרכזיה בכרכים הגדולים , זימנו ליחיד היהודי ( שאיבד את תחושת השייכות המסורתית אל הקהילה הדתית ) שייכות חלופית . המפלגה גם הציעה תחליף ( לעתים שלא במודע ושלא במתכוון ) לקשרים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא