מחבר:

שנת ההוצאה: 2007

מילות מפתח: ציונות; תרבות ישראל; חילוניות; שפה עברית; תנועות לאומיות; תנועות חברתיות; תרבויות; יהדות חילונית הומניסטית; יהדות הומניסטית חילונית; עברית; שפות; ידיעת הלשון העברית; לשון עברית; לשונות; היווצרות הלאומיות

זמן יהודי חדש הוא מפעל חלוצי חסר תקדים. בארבעה כרכים סוקרים מאות כותבים מן השורה הראשונה את תהליכי המודרניזציה והחילון שפקדו את התרבות היהודית במאתיים השנים האחרונות ומדגימים את העושר והגיוון שהולידו בה תהליכים אלה.
הידע שזמן יהודי חדש מבקש להקנות לקוראיו גישה אליו הוא הידע על אודות תהליכי השינוי, ההתחדשות והמודרניזציה שעברו על התרבות היהודית במאתיים וחמישים השנים האחרונות, כחלק מתהליכי החילון וההתחדשות של התרבות הכללית. מערכת זמן יהודי חדש שמה לעצמה מטרה להביא לפני הקורא נקודת מבט ייחודית, מבוססת-מידע, על התרבות היהודית בדורות האחרונים - ובמקרים רבים גם מבט חדש על תהליכים שהתרחשו בעם היהודי בעבר רחוק יותר, אך מחקרים חדשים חשפו אותם לנקודת השקפה אחרת מזו שהיתה מקובלת בעבר.
בכרך זה שלושה מדורים:
תנועות לאומיות וחברתיות: המדור עוסק במעורבותם של יהודים בתנועות חברתיות בעולם ובהתהוותה של התנועה הלאומית היהודית.
החברה הדתית מול החילון והמודרנה: המדור דן בהתפתחויות שחלו בחברה הדתית היהודית נוכח תהליכי החילון והמודרניזציה שהתרחשו בחברה היהודית במאתיים וחמישים השנים האחרונות.
העברית ולשונות היהודים: המדור דן בתהליכים העוברים על השפה העברית מאז התחדשותה והיותה שוב לשפת-דיבור.   אל הספר

נושא/נושאים: , תרבות ישראל, לשון עברית, יהדות פלורליסטית

תוכן הספר:

• זמן יהודי חדש

• תוכן העניינים

• תנועות לאומיות וחברתיות

• תנועות לשינוי חברתי ולהתחדשות לאומית – מבוא

• מעורבות יהודית בתנועות ליברליות

• מעורבות יהודית בפוליטיקה הליברלית בצפון אמריקה עד 1945

• פגישה של חברי "בני ברית" בניו•אורלינס ‭.(1878)‬ יהודים בארצות הברית וקנדה פעלו פעולה פוליטית ליברלית בהקימם ארגוני הגנה, תמיכה ועזרה הדדית לשמירה על האינטרסים ועל הזכויות של יהודים.

• יהודים וליברליזם פוליטי באימפריה הרוסית

• "חברת מפיצי השכלה" (בתמונה: באספה במוסקבה בשנת 1890 בקירוב) הוקמה בתמיכת הברון גינצבורג בסנט פטרבורג בשנת ‭.1863‬ מזכירה הראשון היה י"ל גורדון, ואחת מהצלחותיה הראשונות היתה קידומו וסבסודו של החינוך החילוני הגבוה בקרב יהודי רוסיה

• יהודים בפוליטיקה הליברלית במערב אירופה ובמרכזה

• הדפס של ציור מן הדמיון על פי מואיז ‭(1868)‬ של ישיבת "הסנהדרין" של יהודי צרפת. יהודים בצרפת נטו להתלכד סביב הממשלה ולתמוך במרכיביה היותר ליברליים, אבל לא אימצו את האידיאולוגיה הרפובליקנית הצרפתית ולא את הסוציאליזם

• פילנתרופיה יהודית ומדיניות חברתית באירופה המודרנית

• בארצות מערב אירופה ומרכזה פעלו ארגונים יהודיים שדאגו ליהודים במצוקה. הידועים שבהם הם "אליאנס" בצרפת, "האגודה האנגלית•יהודית" וה"הילפספריין‭,"‬ אגודת העזרה של יהודי גרמניה. בתמונה משנת 1905 בקירוב: בית תמחוי שניהלה ה"הילפספריין" למען מהגרים יהודים ממזרח אירופה שהיו בדרכם לארצות הברית

• פילנתרופיה יהודית ומדיניות סוציאלית באמריקה

• במשרדי ההגירה של הג'וינט בארצות הברית ‭.(1941)‬ הפילנתרופיה היהודית בארצות הברית, בהתגייסותה לטיפול בצורכיהם של המהגרים היהודיים הרבים מאירופה, שימשה דבק מאחד לקהילה היהודית המתרחבת

• מלחמת העולם הראשונה היתה נקודת מפנה לפילנתרופיה היהודית באמריקה, שפנתה לזירה הבינלאומית ונחלצה לסייע ליהודי מזרח אירופה שסבלו במלחמה. בתמונה: משלוח בשר כשר מאמריקה לפולין ‭,(1919)‬ שאפשר לראשונה אחרי שנים רבות ליהודים שומרי כשרות בפולין לטעום טעם בשר

• כי"ח – "כל ישראל חברים"

• מייסדי כי"ח לא הסתפקו במחאות ובעזרה כספית ליהודים שנפגעו בפרעות במזרח אירופה ובארצות האיסלאם, אלא פנו גם לטיפוח החינוך. בתמונה משנת ‭:1870‬ בית הספר החקלאי "מקווה ישראל" שהוקם בארץ על•ידי כי"ח

• מעורבות יהודית בתנועות רדיקליות וסוציאליסטיות

• סוציאליזם יהודי והבונד – ברוסיה ובפולין

• הסוציאליזם היהודי במזרח אירופה ירש את רעיונות ההשכלה, אבל הוביל רעיונות אלה אל גבולותיהם הרדיקליים ביותר. בתמונה משנת ‭:1905‬ הפגנה של ה"בונד" בביילורוסיה בקריאה למלחמה נגד הקפיטליזם והעריצות ולמען ניצחון הפועלים

• הקבוצה המארקסיסטית של ה"בונד" בווילנה אימצה את היידיש במקום הרוסית כשפת הקשר עם הפועלים ובכך הבליטה את ייחודה היהודי של התנועה. בתמונה: מועדון של ה"בונד" בווילנה, שבו בילו החברים את זמנם בקריאת עיתונים ובפעילות חברתית

• מלחמת העולם הראשונה פתחה עידן חדש בהיסטוריה של אירופה ושל העם היהודי, ובתוך כך גם של הסוציאליזם היהודי. בתמונה: הוועידה השמינית של ה"בונד" ברוסיה בשנת 1917

• אחרי מלחמת העולם הראשונה התיר המשטר בפולין לפסיפס של מפלגות לפעול באופן חוקי. בתמונה: הפגנת 1 במאי של ה"בונד" בפולין בשנת ‭.1924‬

• ה"בונד" נעשה בשלהי שנות ה•‭,30‬ מבחינה אלקטורלית, למפלגה המצליחה ביותר ברחוב היהודי. בתמונה: חברי ה"בונד" מדביקים כרזות לקראת הבחירות למועצות עיריית ורשה ‭1930)‬ בקירוב)

• מעורבות יהודים בתנועות פוליטיות רדיקליות במזרח אירופה

• יהודים במספר רב הצטרפו למפלגות סוציאליסטיות. בתמונה משנת ‭:1907‬ רוזה לוקסמבורג, שמילאה תפקיד חשוב בהקמת המפלגה הסוציאל•דמוקרטית של פולין ובהנהגת המפלגה הסוציאל•דמוקרטית הגרמנית, נואמת בקונגרס האינטרנציונל השני בשטוטגרט

• כשהקים בלה קון, מנהיג קומוניסטי ממוצא יהודי, את המשטר הקומוניסטי בן מאה הימים בהונגריה בשנת ‭,1919‬ היו, על פי ההערכה, 20 מ•26 השרים וסגני השרים בממשלתו יהודים. בתמונה: חברי המועצה המהפכנית ההונגרית עם בלה קון (שלישי מימין)

• איגודי פועלים ותנועות פוליטיות רדיקליות של יהודים במערב אירופה

• באנגליה נעשתה הנטייה לרדיקליזם חזקה יותר ושיקפה מיליטנטיות יהודית שנתעוררה מחמת התנאים הקשים שהציבו שם השלטונות לפני זרים. בתמונה: דגל "ארגון חייטי המכנסיים" בלונדון ‭,(1882)‬ אגודה מקצועית שבין חבריה היו יהודים רבים

• השמאל היהודי בקיסרות האוסטרית

• השמאל היהודי, שבמערב אוסטריה לא הגיע לכלל תנועה עממית חזקה, זכה למידה רבה יותר של הצלחה בגליציה ובבוקובינה. בתמונה משנת ‭:1905‬ עובדי מחט יהודים בטרנוב שבגליציה המערבית

• תעודת חבר במפלגת "פועלי•ציון" בקראקוב שבגליציה המערבית ‭– (1906)‬ ניסיון למזג בין הלאומיות היהודית לבין הסוציאליזם היהודי

• ארגוני פועלים וארגונים סוציאליסטיים יהודיים בארצות הברית

• על הדגל שמניף הפועל היהודי באיור זה מימי שביתת פועלי ההלבשה היהודים בניו•יורק, בשנת ‭,1910‬ כתוב ביידיש "יחי האיגוד‭."‬ בתעשיית ההלבשה במזרח ארצות הברית עבדו בין השנים 1900 ל•1925 לא פחות מ•‭400,000‬ יהודים

• תקופת שלהי המאה ה•‭,19‬ שבה התהוו החשובים במוסדות הפועלים היהודים, היתה גם תקופת פריחה לספרות יהודית סוציאליסטית. בתמונה: מוריס רוזנפלד, מן הבולטים במשוררי יידיש הסוציאליסטיים של אותה תקופה, שהכיר מניסיון אישי את תנאי העבודה בסדנאות היזע

• אירוע טראומתי נתן דחיפה אחרונה לארגונם של פועלים יהודים באיגודים היהודיים – שריפה שפרצה בבית חרושת לביגוד בניו• יורק. בשריפה נספו 146 עובדים, רובן נשים, שלא יכלו להיחלץ מהבניין כיוון שבעל המפעל נעל את דלת היציאה כדי למנוע גניבות בידי הפועלות

• יהודים בחיים הפוליטיים ברוסיה הסובייטית

• מבין 21 חברי הוועד המרכזי של המפלגה הבולשביקית ברוסיה היו באוגוסט ‭,1917‬ זמן קצר לפני המהפכה, 6 ממוצא יהודי. בתמונה: ליאון (לב) טרוצקי (ברונשטיין‭,(‬ ממייסדי הצבא האדום והקומיסר הסובייטי הראשון לענייני מלחמה, סוקר מצעד צבאי בכיכר האדומה של מוסקבה בשנת 1921

• יהודים בשמאל הצפון אמריקני

• עמוד השער של ה"פארווערטס" מחודש מאי ‭:1897‬ נושאת הדגל האדום מסתערת באחד במאי על מצודת הקפיטליזם, מקעקעת אותה והחירות פורצת פנימה. הצלחותיו של השמאל היהודי בארצות הברית היו בשנים הראשונות בעלות אופי תרבותי יותר מאשר פוליטי

• אספה של איגוד החייטים התופרים בגדי נשים בשנת ‭,1909‬ שבה נואם סמואל גומפרס. גומפרס היה יהודי ממוצא הולנדי•בריטי שרכש לו מקום מרכזי באיגודים המקצועיים, ה•‭,AFL‬ של ראשית המאה ה•20

• יהודים בתנועות קומוניסטיות במזרח התיכון

• עובדי טבק יהודים בסאלוניקי ‭1920)‬ בקירוב‭.(‬ הארגון הסוציאליסטי הגדול ביותר באימפריה העותמאנית, "פדרציית העובדים הסוציאליסטיים‭,"‬ נוסד בסאלוניקי ב•1909 בידי עובדי טבק יהודים ספרדים ובידי בולגרים

• יהודים שימשו בתפקידים מרכזיים במפלגה הקומוניסטית העיראקית. למעלה: יהודה צידיק, שהיה מזכירה הכללי ממארס 1945 עד אוקטובר ‭,1948‬ נידון למוות ונתלה; למטה: שלמה דלאל, שהיה מזכירה הכללי מדצמבר 1948 עד פברואר ‭,1949‬ נעצר והוצא גם הוא להורג

• נשים יהודיות בגל הראשון של הפמיניזם בעולם

• נשים יהודיות לקחו חלק במאבקים מקצועיים ובמאבקים לזכויות אזרח ולשוויון זכויות לנשים. בתמונה: מעצר נשים מפגינות בשיקגו, 1910

• הפגנת נשים בניו•יורק, ‭,1909‬ למען התארגנות נשים עובדות ונגד עבודת ילדים. שנייה מימין: רוז שניידרמן, ממנהיגות האיגוד של תופרות בגדי•נשים, שבשנות ה•30 צורפה לצוות המוחות של הנשיא רוזוולט והיתה כל שנותיה חברה במפלגת הפועלים האמריקנית

• ברטה פפנהיים, ממייסדות התנועה הפמיניסטית היהודית בגרמניה, נודעה בין השאר במאבקה למען זכות בחירה לנשים. כאן, בתמונתו של הצייר ליאופולד פיליכובסקי, היא מופיעה בדמותה של גליקל מהמלין, יהודייה ואשת עסקים עצמאית בגרמניה של המאה ה•‭,17‬ שאת זיכרונותיה שנכתבו יידיש תרגמה פפנהיים לגרמנית

• היבסקציה

• ב•1927 הכריזה המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות על תוכנית ליישוב יהודים בבירוביג'אן שעל גבול סיביר ומנצ'וריה. בתמונה: חברי קולחוז יהודי בבירוביג'אן, 1930

• ציונות

• מבשרי הציונות

• הרב יהודה חי אלקלעי בבלגראד, בתמונה משנת ‭– 1862‬ ללשון העברית יש לדידו משמעות מכוננת כמרכיב מרכזי בכינון הזהות הלאומית

• הרב צבי הירש קלישר, שלעיניו עמדה מהפכת ‭,1848‬ ראה את התגבשות התנועות הלאומיות כבסיס לארגונו של העולם המודרני, וטען כי גם על היהודים למצוא את מקומם במסגרת חדשה זו

• משה הס, שנולד למשפחה מסורתית בבון, גרמניה, התרחק מן האורתודוקסיה והתקרב לסוציאליסטים המהפכניים, ולתקופה קצרה גם למארקס ולאנגלס, נחשב לאחד ממבשרי הציונות ול"אבי הסוציאליזם הציוני"

• ציונות מדינית

• הרצל בדרכו לארץ•ישראל, ‭.1898‬ אף שהיה חילוני גמור, וגרס כי במדינת•היהודים לא תותר לרבנים מעורבות בענייני המדינה, הקפיד הרצל על מניעת מחלוקת בנושאים הנוגעים לדת והאמין שראוי לרכז את כל המאמצים בהשגת צ'ארטר ליישובה מחדש של ארץ• ישראל בידי יהודים

• גלויה המכילה את נוסח הצהרת בלפור, שנעשתה בידי האמן שמואל בן•דוד והוצאה לאור בהוצאת "בצלאל" בשנת ‭.1918‬ הצהרת בלפור נשאה אופי של צ'ארטר בינלאומי להקמתו של בית לאומי יהודי בארץ•ישראל

• ציונות סוציאליסטית

• המאמץ להקים מדינה יהודית חייב שינוי בתרבות הפוליטית היהודית. ב"ועידת בילטמור" שנערכה בניו•יורק ב•1942 לא דובר עוד כבקונגרס הציוני הראשון על "מקלט בטוח" כי אם על "קהילייה ריבונית יהודית‭."‬ בתמונה: שולחן הנשיאות ב"ועידת בילטמור‭."‬ וייצמן נואם, לידו בן•גוריון

• משתתפי הוועידה השלישית של "הפועל הצעיר" ביפו, ‭.1907‬ שלא כ"פועלי ציון" שתמכה ב"ביצור המעמד" של פרולטריון יהודי, צידדה מפלגת "הפועל הצעיר" ב"כיבוש העבודה" בידי פועלים חקלאים יהודיים

• דוד בן גוריון, במרכז השורה הראשונה, בחברת בני משפחתו וידידיו ערב עלייתו לארץ ‭.(1906)‬ אנשי התנועה הציונית•סוציאליסטית, טען בן•גוריון, הם פטריוטים של האנושות כולה וגם של העם היהודי והם רואים את עצמם כחלק מתנועת עבודה בינלאומית

• ציונות רוחנית

• שמעון דובנוב ומרדכי בן הלל הכהן בחברת אחד העם, בתו דבורה•לאה גינצברג ושתיים מחברותיה, בתמונה שצולמה באודסה, כנראה בשנת 1905

• פעילי אגודת "בני משה" בוורשה ‭.(1891)‬ קבוצה חשאית•למחצה שבראשה עמד אחד העם. היא ביקשה לשלב אינטלקטואלים חילונים בפעילות הלאומית ושקדה בין היתר על סיוע להקמתם של רבים מבתי הספר המוערכים ביותר בארץ•ישראל

• ציונות רוויזיוניסטית

• ז'בוטינסקי נואם, ורשה ‭.1930‬ השקפותיו האישיות של ז'בוטינסקי – שעברו עליהן במהלך השנים תמורות ניכרות – הטביעו חותם עמוק על דמותה הקיצונית של התנועה הרוויזיוניסטית

• שולחן הנשיאות בקונגרס העולמי השלישי של בית"ר, ורשה ‭.1938‬ עם הקמת אצ"ל התערער כוחה של ההנהגה הרוויזיוניסטית הוותיקה, אם כי ז'בוטינסקי המשיך לכהן כראש בית"ר ו"ההסתדרות הציונית החדשה"

• ציונות דתית

• הקמת "תורה ועבודה" בשנת ‭,1925‬ הזרם הרדיקלי ביותר בציונות הדתית, שיקפה מרד בסמכויות הדתיות המקובלות ובהשקפת העולם שעליה הן מושתתות

• בעיניה של הציונות הדתית היה הישגה החשוב ביותר בתקופה שקדמה להקמת המדינה בהוכחה שאפשר להגשים את הציונות ולהשתלב בכל תחומי החיים, ובכלל זה בהתיישבות, בלי לוותר על הדבקות בהלכה. בתמונה משנת ‭:1937‬ הקמת טירת צבי, קיבוץ דתי בעמק בית שאן

• מלחמת ששת הימים והגל המשיחי שגאה בחלקים מן הציבור היהודי לאחריה, שימשו לציונות הדתית מוצא מן המשבר האידיאולוגי שנקלעה אליו כאשר החל האתוס הציוני הקולקטיביסטי לדעוך ואת מקומו כבש אתוס ליברלי• אינדיווידואליסטי. בתמונה: צעדה של אנשי "גוש אמונים" בשומרון בשנת 1975

• "התנועה ליהדות של תורה‭,"‬ שנוסדה בשנת 1966 בהנהגתו של הפרופ' א"א אורבך (בתמונה‭,(‬ היתה בעלת אוריינטציה הלכתית• אורתודוקסית. היא אימצה את עקרון הפרדת הדת מן המדינה ותקפה את ההנהגה הרבנית בשל שימושה במושגים מסולפים שלדעתה אין להם בסיס במסורת ישראל

• אוטונומיזם

• דובנוב פיתח פילוסופיה היסטורית התומכת באוטונומיה פוליטית ליהודים בארצות מושבם, שתהיה מושתתת על ביטול כל ההגבלות על שימוש בלשונות היהודים. בתמונה: דובנוב בחברת הבוגרים והמורים מן המחזור הראשון של הגימנסיה העברית בריגה, 1922

• טריטוריאליזם

• "השאלה היהודית‭,"‬ גלויה מאוירת מאת מנחם בירנבאום, ורשה ‭.1906‬ חיפוש מקומות לקליטת מהגרים יהודים היה מן הגורמים הבולטים לגיבוש הרעיון הטריטוריאליסטי

• ישראל זנגוויל עם רעייתו בזמן הקונגרס הציוני השביעי בבאזל ‭,(1905)‬ שלאחריו טען כי ארץ•ישראל בלבד לא תוכל לשמש בסיס לתחייה לאומית. הוא החל לחפש פתרון בטריטוריות אחרות והביא לייסוד התנועה הטריטוריאליסטית

• אישים

• אוטו באואר

• אוטו באואר היה שר החוץ הראשון של הרפובליקה האוסטרית אחרי מלחמת העולם הראשונה. נחשב לתיאורטיקן סוציאל• דמוקרטי חשוב בשאלה הלאומית

• בר בורוכוב

• בורוכוב בתמונה מבריסל בשנת ‭.1909‬ פרסום "הפלטפורמה שלנו" הקנה לו מוניטין רב ויצר תשתית למושג "בורוכוביזם"

• ליאון בלום

• ליאון בלום השיג הרמוניה בין זיקתו ללאומיות הצרפתית, ולמסורת הצרפתית האוניברסלית של הנאורות והמהפכה, לבין זיקתו החזקה לזהותו היהודית.

• דוד בן–גוריון

• דוד בן%גוריון – אמונה פנימית שהוא הוא האיש שנועד להנהיג את היהודים לעצמאותם. כאן, בתמונה משנת 1960 באתר הארכיאולוגי בעבדת

• למעלה: בן גוריון (עם הרב פישמן) בחתימה על מגילת העצמאות ב‭.1948%‬ באמצע: במדי יחידת הרובאים המלכותית של הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה. למטה: עם יצחק בן%צבי, כתלמידי משפטים באוניברסיטה בתורכיה, 1912

• לואיס ברנדייס

• לואיס ד' ברנדייס, היהודי הראשון שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית, פיתח רציונל שיישב בין ציונות לאמריקניות באמצעות מושג "הפלורליזם התרבותי"

• אמה גולדמן

• אמה גולדמן, האנרכיסטית והפמיניסטית רבת ההשפעה, היתה תוצר של החברה היהודית המזרח אירופית הנתונה בתהליכי חילון. היא עברה בחייה טלטלות רבות

• נחום גולדמן

• הקריירה של נחום גולדמן, ממייסדי הקונגרס היהודי העולמי ‭(1936)‬ ומגדולי המדינאים בעם היהודי ובתנועה הציונית, נסקה במהירות באמריקה, אבל הוא היה ונשאר אירופי בהשקפת עולמו, ובעיני המנהיגות הציונית נחשב לנטע זר

• תיאודור הרצל

• תיאודור הרצל צמח מן האמנסיפציה היהודית במרכז אירופה, ביקש להגשים את ערכיה ודבק בה באמצעות הציונות שלו

• חיים וייצמן

• חיים וייצמן נחשב לאבי "הציונות המעשית‭."‬ יותר מכל מנהיג ציוני אחר, סימל בהישגיו המדיניים את המדיניות היהודית המודרנית והלאומית ועמד בראש מהלך היסטורי שהביא את אומות העולם להכיר בעם היהודי כזכאי להגדרה לאומית

• זאב ז'בוטינסקי

• זאב ז'בוטינסקי היה ליברל, אולם התפיסה הלאומית הרדיקלית שלו, הערך העילאי שייחס להקמת צבא עברי ודפוסי ההתנהלות של תנועת בית"ר שבהנהגתו, כל אלה העמידו לא פעם את הליברליזם שלו במבחן קשה

• יצחק טבנקין

• יצחק טבנקין, מנהיג הקיבוץ%המאוחד – משנה "קטסטרופלית" הנובעת מניתוח ההתרחשויות המדיניות ומתחושת לב בדבר אסון קרב ליהודים וסכנה האורבת ליישוב בארץ

• מאיר יערי

• מאיר יערי, ממייסדי "השומר הצעיר" ומנהיג הקיבוץ הארצי, הציג חלופה חילונית לאורתודוקסיה, כשם שהציג חלופה לאומית להתבוללות. ב"תורת השלבים" שפיתח קודמת הגשמת הציונות למהפכה הסוציאליסטית

• ברל כצנלסון

• השפעתו המכרעת של ברל כצנלסון בקרב הדור הצעיר לא נבעה ממעמד פורמלי, הוא כמעט שלא מילא תפקיד המחייב ניהול יומיומי. כוחו היה בגיוס תמיכה ובהנחיה רעיונית

• פרדיננד לאסאל

• פרדיננד לאסאל טיפח גישה של מעין קומוניזם לאומי העומד בסתירה לסולידריות של אינטרנציונל פרולטרי. יש הרואים בו את אבי הסוציאל%דמוקרטיה הגרמנית

• רוזה לוקסמבורג

• רוזה לוקסמבורג נחשבה תמיד לדמות שנויה במחלוקת, אך מורשת הניתוח התיאורטי שהניחה אחריה חלחלה במחשבה הסוציאליסטית במשך עשרות שנים והיא ממשיכה להעסיק את החוקרים גם היום

• אברהם ליאון

• אברהם ליאון – מכנה משותף לצמיחת האנטישמיות והציונות: שתיהן הן ניסיונות של הזעיר%בורגנות האירופית לפתור את הבעיות שמציב להן משבר הקפיטליזם

• אהרן שמואל ליברמן

• ליברמן, שנחשב ל"אבי הסוציאליזם היהודי‭,"‬ נמנה בצעירותו עם משכילי וילנה, חיבר ספרים אחדים בעברית, ואף שראה את עצמו אינטרנציונליסט, האמין שפועלים יהודים צריכים להתארגן בארגונים מיוחדים להם

• קארל מארקס

• התייחסותו של מארקס ליהודים היא מסכת מורכבת ומלאה סתירות. הוא טען כי זכותם של היהודים לשיווי זכויות זהה לזו של נוצרים, ועם זאת רק מהפכה סוציאליסטית רדיקלית תשחרר בני אדם ממצוקתם ותעשה את הדת – בין נוצרית, בין יהודית – למיותרת

• ולדימיר מדם

• ולדימיר מדם, מן ההוגים החשובים של ה"בונד" טען תחילה שאין צורך להגן על העם היהודי מפני התבוללות שאינה כפויה, אבל בסופו של דבר תמך בהגנה על הזכויות הלאומיות של יהודים

• יולי מרטוב

• יולי מרטוב היה ממנהיגי "המנשביקים‭,"‬ המיעוט במפלגה הסוציאל%דמוקרטית ברוסיה, והתנגד לתביעת ה"בונד" לאוטונומיה יהודית

• אבא הלל סילבר

• סילבר, שרכש לו בארה"ב מוניטין של נואם מוכשר ביידיש, בעברית ובאנגלית, חבר במאבקיו נגד וייצמן לבן%גוריון, אך פתח אחרי הקמת המדינה במאבק פוליטי עמו על השליטה בעניינים ציוניים ויהודיים בתפוצות

• משה סנה

• משה סנה, ממנהיגיו הבכירים של היישוב הנאבק על עצמאותו וממנהיגיה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית, חזר בו בסוף ימיו משלילת הציונות. גם יריבים פוליטיים ביטאו הערכה לאישיותו הייחודית ואך כפסע היה בינו לבין המנהיגות הלאומית הבכירה

• אנרי קוריאל

• קוריאל היה ממנהיגי השמאל במצרים, ואחרי שגורש בידי השלטונות ממצרים, היה מעורב בתנועות לשחרור לאומי בעולם השלישי והקדיש מזמנו לקידום השלום הישראלי%ערבי. נרצח בידי מתנקשים בפריז

• פנחס רוטנברג

• הקריירה של פנחס רוטנברג היתה מרובת תהפוכות: מהפכן רוסי וחבר בארגון הטרוריסטי של המפלגה הסוציאל% רבולוציונרית הרוסית; פעיל הקמת "הגדודים העבריים" במלחמת העולם הראשונה; מייסדה של חברת החשמל לא"י ומקימה של תחנת הכוח בנהריים. בתחילת מלחמת העולם השנייה שימש כנשיא "הוועד הלאומי" של היישוב

• החברה הדתית מול החילון והמודרנה

• החברה הדתית נוכח החילון והמודרניות – מבוא

• האורתודוקסיה נוכח תהליכי המודרניזציה והחילון

• הקהילה הוולונטארית מאפיינת לא רק את מסגרות החיים שמחוץ לאורתודוקסיה, אלא גם את אלו של היהודים הרואים עצמם כאורתודוקסים. בתמונה: פינה ב"מאה שערים" קהילה מתבדלת על בסיס בחירתם האישית של חבריה

• "חברת לומדים" קמה באורתודוקסיה כפתרון להתמודדות עם אתגרי החילון והמודרנה. מסייעת לה העובדה שרק מעטים בין החרדים מתגייסים לצה"ל והרוב המכריע של תלמידי הישיבות פטורים למעשה מגיוס

• צמיחתו של דור חדש של דתיים*מודרניים נסתייעה בישיבות התיכוניות ובאוניברסיטאות הדתיות. בתמונה: הנחת אבן הפינה לקמפוס החדש של "ישיבה יוניברסיטי" בניו*יורק, 1927

• תגובות ההלכה לתהליכי המודרניזציה והחילון

• הופעתם של זרמים דתיים*אידיאולוגיים היא תופעה אירופית שלא התרחשה בארצות האיסלאם. בארצות אלו נפתחו בתי*ספר ששילבו לימודים דתיים עם לימודים כלליים. בתמונה משנת ‭:1887‬ רבנים ומורים בבית ספר של "אליאנס" בתוניס

• טקס נישואין בידי רב. הנישואין נעשו בחברה הקדם*מודרנית בטקס דתי ונישואי תערובת כמעט לא היו אפשריים. בחברות מודרניות, שבהן לא ההורים בוחרים בני זוג לילדיהם, גברה תופעת נישואי תערובת, בעיקר בארצות הברית ובאירופה, אבל אפילו התנועה הרפורמית קבעה שאסור לרבניה להשתתף בביצוע טקסי נישואין שבהם אחד מבני הזוג אינו יהודי

• עד לשנות ה‭70*‬ של המאה ה‭20*‬ לא התירה שום תנועה דתית יהודית לאישה לשרת כ'רבה‭.'‬ מאז הוסמכו נשים בתנועה הרפורמית ולאחריה גם בקונסרבטיבית לשמש כרבה. בתמונה: חזנית בתפילה בבית כנסת רפורמי בארנהם שבהולנד, 1984

• רבנים חרדיים לא התנגדו לשילוב אמצעים טכנולוגיים מודרניים בחיי היומיום ולניצולם למטרותיהם. בתמונה: חדר התקשורת במרכז חב"ד בברוקלין

• תגובת האורתודוקסיה לזמן החדש

• בעיני חרדים: חילוניות וכפירה

• תגובה חרדית מרכזית למודרניות ולחילוניות מתבטאת בתהליך החצנה – העמדת הדגש בחיים הדתיים על לבוש, מנהג, הסתגרות בגטאות. בתמונה: חסידי סאטמר ממתינים בשכונת "מאה שערים" לבואו של הרבי מסאטמר

• המשבר השבתאי והשפעתו על היחס למודרנה

• דף שבו מצוירת דמותו של שבתי צבי כמשיח, מתוך סידור שבתאי שנדפס באמסטרדם בשנת ‭,1666‬ השנה שבה התאסלם שבתי צבי. הפחד מפני השבתאות יצר אווירה של חשדנות וחוסר ביטחון בעולמה של היהדות המסורתית

• בין אורתודוקסיה למודרנה

• הרב אברהם יצחק הכהן קוק – ניתן לדבר בהרחבה על היסודות המודרניים המתגלים במחשבתו, אבל במישור התכנים הספציפיים משנתו לא מספקת לתלמידים דרכים סלולות ומדודות בגלל אופייה הדינמי של המודרנה

• הרב יוסף דב סולובייצ'יק מלמד שיעור בתלמוד ב"ישיבה יוניברסיטי‭."‬ הרב סולובייצ'יק ראה לפניו אדם חילוני גאה וכובש, מאמין בשלטון התבונה, ואילו ההוויה בת זמננו מבטאת גם תגובת נגד וחרדה

• אורתודוקסיה ודמוקרטיה

• ליד הקלפי בבחירות לכנסת ישראל. בעיני אורתודוקסים רבים הדמוקרטיה מזוהה פחות כתרבות פוליטית כוללת ויותר כמסגרת טכנית*ממשלית

• בעיני חרדים רבים ישראל החילונית הדמוקרטית היא ביטוי להתבוללות תרבותית קולקטיבית והם נוטים ככל האפשר להימנע מפנייה למערכת המשפט האזרחית. בתמונה: הפגנת המוני חרדים בירושלים נגד בית המשפט העליון, 1999

• לדידם של כמה מהאורתודוקסים, הכלל הדמוקרטי הבסיסי של חובת המיעוט לציית להחלטות הרוב אינו תופס בכל המקרים, כגון בוויתור על חלקי ארץ*ישראל. בתמונה: כרוז שהודבק בירושלים, הקורא ל"עצרת התעוררות רבתי"

• האורתודוקסיה והציונות

• חברי "הכשרה" של "אגודת ישראל" בפולין, ‭.1934‬ אגודת ישראל, שראתה בהתמסדות הפוליטית בארץ*ישראל המשך הגלות בארץ הקודש והתנגדה לציונות, לא שללה שיתוף פעולה מוגבל עמה

• פאשקוויל אנטי*ציוני שנתלה בשכונה חרדית. טיעון משותף לחרדים ולפולמוסנים מקרב הציונות הדתית הוא שהציונות הציגה את הלאומיות כתחליף לשמירת המצוות

• הציונות הדתית פיתחה תפיסה שלפיה גם החילוני פורק העול ממלא את תוכניתה של ההשגחה העליונה להשיב את עם ישראל למסורת ולקדם את תהליך הגאולה. השקפה זו רווחת בין חניכי "בני*עקיבא‭,"‬ תנועת הנוער הדתית*לאומית. בתמונה: חדר אוכל בהיאחזות חיילי נח"ל מ"בני עקיבא" בגולן ‭(1971)‬

• חסידות חב"ד

• צילום משנות ה‭80*‬ של הרב מנחם מנדל שניאורסון, שהנהיג את חסידות חב"ד במחצית השנייה של המאה ה‭20*‬ ממקום מושבו בברוקלין. אחרי מותו הסתמן בחב"ד זרם משיחי הרואה בו את המשיח

• זרמים מתחדשים ביהדות

• תנועת הרפורמה ביהדות

• פנים בית הכנסת הרפורמי ברחוב אורניינבורג בברלין, שנבנה בשנת ‭– 1866‬ שאיפה לכך שהטקס היהודי ישקף את הערכים האסתטיים של החברה שהיהודים חיים בקרבה

• אברהם גייגר, מן הדמויות הבולטות בדור הרבנים שצידדו ברפורמה והחליפו בהדרגה את הדור הישן

• נשים וגברים יושבים אלה לצד אלה בתפילת יום כיפור בבית כנסת רפורמי בניו*יורק, ברישום משנת 1871

• הרב סטיבן וייז היה מן הרבנים הרפורמיים שמילאו תפקידים בולטים בתנועה הציונית כבר בימיה הראשונים. בתמונה: סטיבן וייז בחברת אלברט איינשטיין

• התנועה הרפורמית והציונות

• ההתנגדות לציונות נעשתה בזמן מלחמת העולם השנייה לעמדת מיעוט בתנועה הרפורמית. בשנות ה‭50*‬ הוקם בירושלים קמפוס להוראה ומחקר של ההיברו יוניון קולג‭.'‬ בתמונה: ראש הממשלה דוד בן*גוריון בטקס ההקדשה של הקמפוס הירושלמי

• יהדות קונסרבטיבית

• הרב סלומון שכטר נתמנה לנשיא סמינר הרבנים של התנועה הקונסרבטיבית בשנת ‭.1902‬ הוא ביסס את מעמדו האקדמי של הסמינר כמרכז החשוב ביותר של לימודי יהדות מחוץ לארץ* ישראל

• בקהילות הקונסרבטיביות לא היו מחיצות הפרדה בין גברים לנשים, אבל סביב שאלת הסמכתן של נשים לרבנות התנהל ויכוח ממושך. בראשית שנות ה‭80*‬ הוחלט לקבל נשים כמועמדות לכהונה. בתמונה: צעירות לומדות גמרא

• בחג שמחת*תורה ליד בית כנסת קונסרבטיבי בניו*ג'רזי ‭.(1968)‬ כל אחת מהקהילות רשאית לקבוע לה מדיניות משלה בשאלות הנוגעות להומוסקסואלים וללסביות

• רקונסטרוקציה – התנועה ליהדות מתחדשת

• הרב קפלן, מקימה של "התנועה ליהדות מתחדשת‭,"‬ קובע ‭(1968)‬ את המזוזה בפתחו של בית המדרש לרבנים של תנועה זו בפילדלפיה

• העברית ולשונות היהודים

• דילמות יסוד של העברית החדשה – מבוא

• השפה העברית: לא מוות ולא תחייה

• שער "ספר השורשים" מאת יונה אבן ג'נאח, שחי בראשית המאה ה‭,11$‬ בתרגום לעברית של יהודה אבן תיבון, בהוצאה בברלין משנת ‭.1896‬ למתרגמי ימי הביניים תפקיד חשוב בהרחבת הלקסיקון העברי ובשמירה על חיוניותה של השפה

• לאליעזר בן$יהודה (בתמונה: בחברת אשתו, חמדה) יצא שם של מי שהמציא מילים רבות בשפה העברית. האמת היא שהוא טבע פחות מ‭300$‬ מילים, אבל נטל אלפי מילים מהמאגר ההיסטורי של השפה

• צמיחת הלקסיקון העברי בעת החדשה

• מילים שאולות בשפה העברית

• השפעת היידיש על הלשון העברית המודרנית

• תוכנייה של "גליקל פון האמעלן‭,"‬ הצגת "המרכז העולמי לתיאטרון יידיש בישראל‭."‬ המלחמה בין העברית ליידיש שהתחוללה ביישוב בשנות ה‭20$‬ וה‭30$‬ לא הסתיימה בניצחון מלא של העברית

• לאחרונה גוברת בישראל ההתעניינות ביידיש. מלמדים יידיש בבתי$ספר ובאוניברסיטות, הוקמה רשות לאומית לתרבות יידיש, וקיימים מועדונים לתרבות יידיש ותיאטרונים. בתמונה: סצנה מהפקה של "דז'יגן ושומכר לנצח" בתיאטרון "יידישפיל"

• לשון התקשורת

• שפת הכתיבה החדשותית נעשתה פשוטה יותר והתרחקה מן העברית הספרותית. על כך השפיעו בעיקר עיתוני הערב. בתמונה: מוכר עיתונים במדרחוב בירושלים, 1990

• העיתונות הכתובה ויתרה למעשה על תפקידה בהכוונת השפה, ואילו ברדיו נמשכה ההכוונה הלשונית זמן ארוך. כלי התקשורת האלקטרוניים מעבירים ללא תיווך שפות דיבור של קבוצות אוכלוסייה ושל אנשי שם. בתמונה משנת ‭:1944‬ ברל כצנלסון בשיחת רדיו

• הסלנג הישראלי

• לסלנג תפקיד חשוב בעיצוב ההומור של חברה ותרבות כלשהי. הוא מתעצם בהנגדה בין ההומור לשפה התקנית. שלישיית "הגשש החיוור" (בתמונה) השתמשה רבות בהנגדה זו והעשירה את הסלנג הישראלי בביטויים וניבים

• נורמות ותקנים בעברית הישראלית

• ישיבה באקדמיה ללשון העברית בירושלים ‭– (1971)‬ גברה ההתחשבות בשימוש הרווח, גם אם הצורה אינה גזורה לפי כללי התצורה

• במרבית החברות יש מוסדות המופקדים על ההכוונה הלשונית. בתמונה: 2 דפים מתוך הספר "הרובה, מונחים עבריים" בהוצאת "הגדוד הראשון ליהודה‭,"‬ תר"פ

• הלקסיקוגרפיה של העברית הישראלית

• השימוש במילון כספר עזר היה לחלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר, ונוצר לחץ מצד מערכת החינוך להוצאת מילונים שיהיו "ידידותיים למשתמש‭."‬ דף מתוך מילון מאויר של דוד אטינגר "שפתנו במראות‭,"‬ שיצא בשנת 1953

• שפות משנה בעברית הישראלית

• השפה המקצועית בעלת ההשפעה הרבה ביותר על הלשון העברית היא שפת הצבא. השפעתה נובעת מהתפרשות הצבא בכל תחומי החיים. בתמונה משנת ‭:1991‬ צוות קרקע של חיל האוויר בהמתנה לחימוש מטוס ‭F16‬

• עולם הצעירים אחראי למונחים שאינם מוגדרים סלנג, אך אי אפשר לתאר בלעדיהם את העברית הישראלית והם משפיעים על הלשון של המבוגרים. בתמונה: צעירים בכיכר במרכז ירושלים, המכונה "כיכר החתולות‭."‬ שם אומרים "חתולה" במלעיל

• מלשון הקב"ה ללשון הסט"א – על מאבקי האורתודוקסיה עם העברית

• "פשקוויל" חרדי ובו קריאה לעמוד על משמר הצניעות. האורתודוקסיה הירושלמית עמדה חסרת אונים מול התעצמותה של הלאומיות החילונית וכלי מבטאה המרכזי – העברית

• "פשקוויל" חרדי נגד הטלוויזיה. המאבק הוא נגד התרבות העברית החדשה "המטשטשת ביודעים את הגבולות בין קודש לחול, בין טהור לטמא"

• העברית של הערבים בישראל

• תלמידי בית ספר יסודי בדיר חנא – הרפורמה של 1978 הדגישה את לימוד העברית בבתי ספר ערביים כאמצעי לדו$קיום. העברית משמשת בקרב צעירים ערביים רבים ביטוי לשאיפה להידמות לעולם המודרני המערבי

• לשון ומגדר

• שלט חוצות בתל•אביב. המחקר בתחום לשון ומגדר בחברה הישראלית עודנו בעיצומו ולכן לא ניתן לקבוע חד•משמעית אם אכן קיימות "שפה נשית" ו"שפה גברית"

• שפה וחינוך

• המהפכה בעיבוד מידע השפיעה רבות על דרך הלימוד של התלמיד. באמצעות מילים ממוחשבות יכול התלמיד לשאוב טקסטים ממקורות שונים ולמזגם לכדי טקסט לכיד משלו עצמו

• קריאת שמות בישראל בעת החדשה

• לוח שמות בגן ילדים. שמות דו•מיניים המיועדים לנשים ולגברים היו קיימים תמיד בעברית. מגמת השמות הדו•מיניים היא ייצוג של המגמה הרווחת בתרבות המערבית של טשטוש ההבחנה המובהקת בין "גבריות" לבין "נשיות"

• מפעל הנחלת הלשון

• בשנים הראשונות למדינה היתה העברית שפת האם רק של כ•‭20%‬ מתושבי ישראל. לעזרתם של לומדי העברית הוצאו כתבי• עת בשפה קלה ובניקוד. בתמונה: עמוד השער של השבועון המנוקד "שער למתחיל"

• באולפנים להוראת השפה העברית לעולים חדשים נעשית ההוראה מתוך התאמה לאוכלוסיות לומדים שונות, ליכולתן ולצרכים המיוחדים שלהן. בתמונה: מורה חיילת מלמדת עברית לעולות חדשות

• עברית בראי כנעני

• עוזי אורנן: יצירה שנכתבה עברית והיא ראויה להילמד בבית ספר של כל אומה ולשון – ראויה להילמד גם אצלנו, אך לא אם כל גדולתה היא שכתב אותה יהודי

• חייה הנמשכים של היידיש

• מראשיתה התבססה היידיש על תשתית דקדוקית גרמנית, אך שאבה את אוצר המילים שלה ממקורות שונים ובהם "לשון קודש‭,"‬ מילים הבאות מטקסים עבריים וארמיים. עמוד השער של ההדפסה הראשונה של ספר שמואל ביידיש, 1544

• דף השער של כתב•יד ביידיש של דיני שחיטות ובדיקות משנת תמ"ט ‭,(1688)‬ מתקופת "היידיש התיכונה" ‭(1700-1500)‬ שבה חל פיצול עמוק בין היידיש המזרחית ליידיש המערבית

• משכילים שנוכחו כי מאבקה של ההשכלה לא יישא פרי אם לא ייזקק ליידיש, החלו להוציא באודסה ביידיש בשנת 1862 כתב עת בשם "קול מבשר‭,"‬ כנספח לשבועון העברי "המליץ‭."‬ כתב העת המשיך להופיע באודסה כשבועון עצמאי גם לאחר העברת "המליץ" לסנט פטרבורג והתקיים עד שנת 1878

• קבוצת סופרים כותבי יידיש בצ'רנוביץ בראשית המאה ה•‭.20‬ בין המצולמים: שלום אש וי"ל פרץ. ביאליק ספג ב•1926 ביקורת קשה על שהמליץ בקבלת פנים לשלום אש ופרץ הירשביין, שביקרו בארץ, על קיום ברית בין עברית ליידיש

• התפתחות הלאדינו ומעמדה בתהליך המודרניזציה והחילון

• ספרי לאדינו באותיות עבריות: "מעם לועז" – מהדורה ראשונה שהופיעה באיסטנבול בשנת ‭;1730‬ ספר תהלים עם פירוש לאדינו שהופיע באיסטנבול בשנים ‭.1744-1739‬ מיעוט החומר הכתוב והנדפס בלאדינו מן התקופה שלפני 1729 יוצר רושם מוטעה לגבי מעמדה של הלאדינו ב•250 השנים הראשונות לקיומה.

• התפתחות הלאדינו קשורה בקצב המודרניזציה בתפוצות הספרדים. בבולגריה, שהשתחררה מהשלטון העותמאני כבר ב•‭,1878‬ הקדים התהליך. בראשית המאה ה•20 הופיעו בה 44 כתבי עת יהודיים, מהם 35 בלאדינו. בתמונה: עמוד השער של הגיליון הראשון לשנה השמינית של "השופר‭,"‬ ביטאון התנועה הציונית בבולגריה

• לשונות היהודים החדשות במזרח הערבי והמוסלמי

• המודרנה והחילון לא פסחו על קהילות היהודים במזרח והשפיעו גם על טקסטים שבעל•פה וגם על טקסטים שבכתב. בתמונה: כיתת לימוד בבית ספר מקצועי יהודי בטנג'יר, 1956

• המפגשים עם התנועה הציונית נתנו את אותותיהם גם בלשונות היהודים במזרח, ובקהילות רבות התחילו ללמד עברית חדשה. בתמונה: חוג לעברית מודרנית בתוניסיה, 1922

• דמויות מפתח

• אישים שהשפיעו על התפתחות העברית החדשה

• יצחק אבינרי

• יצחק אבינרי – עיסוק בעברית מכל צדדיה

• אברהם אבן–שושן

• אברהם אבן•שושן – שמו היה לשם•נרדף למילון

• חיים נחמן ביאליק

• ח"נ ביאליק – לשירתו תפקיד עצום בעיצוב העברית החדשה

• נסים בכר

• נסים בכר – אבי השיטה של "עברית בעברית"

• דן בן–אמוץ

• דן בן•אמוץ – הפניית תשומת הלב לשפה המדוברת

• אליעזר בן–יהודה

• אליעזר בן•יהודה – המנהיג והאידיאולוג של העברית החדשה

• דוד ילין

• דוד ילין – שאיבה מהמקורות הקלאסיים מתוך היענות לצורכי הלשון המודרנית

• אברהם מאפו

• אברהם מאפו – תפקיד מיוחד ביצירתה של לשון ספרותית

• מנדלי מוכר–ספרים

• מנדלי מוכר•ספרים – פעולתו בשתי השפות, עברית ויידיש, מהווה מערכת קשרים רב•ממדית

• אברהם שלונסקי

• אברהם שלונסקי – תרם למעמד הספרות והלשון בעיצובה של תרבות עברית חדשה

• מסות סופרים ומשוררים

• על העברית ושפות אחרות

• סמיח אל•קאסם: שפה היא בעיני יצור חי ונושם. היא אינה רק מילים וכתמי•דיו על הנייר. שפה היא יצור ענק, יפה, חזק. גיליתי דברים משותפים רבים בין העברית לבין הערבית

• הרהורים על קשיי השירה החילונית בעברית

• א3רי ברנשטיין: אדם כמוני, שהוא חילוני שבחילונים, אינו יכול, למרות כל רצונו, להיפטר מהרובד הסקראלי שהוא כה טבעי לשפה העברית

• העברית, ראשי פרקים

• חיים גורי: נולדתי בתל•אביב, בעיר העברית הראשונה, לא עקרתי את עצמי מארץ אחרת, לא ידעתי את "הכאב של שתי המולדות"

• גבולות לשוני – גבולות עולמי

• שולמית הראבן: ברגע כלשהו נצטרך להחליט אם הלשון העברית תשמש אותנו לתקשורת מיידית ובסיסית בלבד – או שאנו רואים בשפה תרבות שלמה הראויה להישאר בחיים

• עברית – בשתיקה

• דנה זינגר: כבר בשלבים הראשונים גיליתי את חוסר הסיכוי לתרגם לעברית בחפיפה מלאה את הרוסית של תודעתי, משום כך קבעתי לעצמי כלל, לבטא בעברית אך ורק דברים שביטאו את עצמם בשפה החדשה

• שפה חדשה – שמחת הרכישה, חרדת האובדן

• סמי מיכאל: קפצתי אל ים השפה החדשה בלי לדעת לשחות. לא שאלתי הרבה לפירוש מילים קשות, לא השתמשתי גם במצוף המילונים. קראתי הרבה מאוד, הקשבתי, האזנתי ודיברתי עברית. אהבתי גם את העברית המדוברת, שפת החיבה והכעס, החמלה, החרדות והאושר

• 7 גג

• רוני סומק: בוקר טוב, עברית, מה שלומך? העברית היא קרוסלה בלונה פארק רב יופי

• הרהורים על השפה העברית

• עמוס עוז: השפה העברית לא היתה שפה מתה ולא אליעזר בן• יהודה החיה אותה. היא היתה יפהפייה נרדמת. אנשים לא חדלו לכתוב בעברית גם דברים של חיי יומיום, גם דברים של מסחר, גם שירי חשק מפולפלים ושירי זימה

• »ל הו\ט'פה.חבורת "קר'מצ יאקים‭."‬חברי הכ^רת "החלוי זי" מקרים,אוקראינה,לאחרעל"חם ל^רץנ^גות העשרים.

עמודים:

א  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  1  2  3  4  5  6  7  8  9  10  11  12  13  14  15  16  
17  18  19  20  21  22  23  24  25  26  27  28  29  30  31  32  33  34  35  36  37  38  39  40  41  
42  43  44  45  46  47  48  49  50  51  52  53  54  55  56  57  58  59  60  61  62  63  64  65  66  
67  68  69  70  71  72  73  74  75  76  77  78  79  80  81  82  83  84  85  86  87  88  89  90  91  
92  93  94  95  96  97  98  99  100  101  102  103  104  105  106  107  108  109  110  111  112  113  114  115  116  
117  118  119  120  121  122  123  124  125  126  127  128  129  130  131  132  133  134  135  136  137  138  139  140  141  
142  143  144  145  146  147  148  149  150  151  152  153  154  155  156  157  158  159  160  161  162  163  164  165  166  
167  168  169  170  171  172  173  174  175  176  177  178  179  180  181  182  183  184  185  186  187  188  189  190  191  
192  193  194  195  196  197  198  199  200  201  202  203  204  205  206  207  208  209  210  211  212  213  214  215  216  
217  218  219  220  221  222  223  224  225  226  227  228  229  230  231  232  233  234  235  236  237  238  239  240  241  
242  243  244  245  246  247  248  249  250  251  252  253  254  255  256  257  258  259  260  261  262  263  264  265  266  
267  268  269  270  271  272  273  274  275  276  277  278  279  280  281  282  283  284  285  286  287  288  289  290  291  
292  293  294  295  296  297  298  299  300  301  302  303  304  305  306  307  308  309  310  311  312  313  314  315  316  
317  318  319  320  321  322  323  324  325  326  327  328  329  330  331  332  333  334  335  336  337  338  339  340  341  
342  343  344  345  346  347  348  349