היבסקציה

עמוד:62

נגד בתי הכנסת והחינוך היהודי המסורתי ויצרו דימוי של ה"יבסק" כאנטי–דתי פנאטי , נחוש בדעתו להשמיד את התרבות היהודית בכל צורותיה , חוץ מזו הבולשביקית . בדיוק משום שרבים כל כך מבין אנשי היבסקציה החלו את הקריירה הפוליטית שלהם במפלגות אחרות ונחשבו ל"מהפכנים זה מקרוב באו , " הם תקפו נמרצות את מפלגותיהם הקודמות , את האמונות שפעם דבקו בהן , ולפעמים גם את חבריהם לשעבר . בראשית שנות ה20– ראתה היבסקציה , שפעלה בפיקוחה הכללי של המפלגה , את תפקידה בעקירת שרידי התרבות היהודית הטרום–מהפכנית . היא ניהלה מסעות תעמולה נגד היהדות , השפה העברית והציונות , ודחקה את כולן למחתרת . ההסבר לכך היה שאלה גילויים של התרבות היהודית ה"בורגנית . " פעילי היבסקציה היו חלוקים ביניהם בשאלה מה צריך לבוא במקום התרבות הדחויה הזאת . בהד ממחלוקות קודמות בבונד , היו בהם ( כגון משה אלטשולר ומשה ראפס , שניהם בונדיסטים לשעבר שהיו מן הקומוניסטים היהודים הרדיקלים יותר , ( שטענו כי כיוון שהיהודים היו מתבוללים והולכים וכל העמים יאבדו בסופו של דבר את תרבויותיהם הנבדלות , אין צורך לעשות כלום כדי לתמוך תמיכה "מלאכותית" בתרבות יהודית , אפילו בצורתה החילונית והסובייטית . אחרים – כגון אלכסנדר צ'מרינסקי , ירחמיאל ויינשטיין ואסתר פרומקין , שני האחרונים ממנהיגי הבונד לשעבר – הכריזו כי אינם יודעים אם יהודים יתערו בתרבות הכללית בצורה שלמה עד כדי כך שיתבוללו לגמרי ויאבדו את זהותם היהודית . ושעה שהיו נמנעים כביכול מלעודד בדרך "מלאכותית" את התרבות היהודית , הם טענו כי כל עוד "ההמונים היהודיים" דורשים לעצמם חלק כלשהו בתרבות ההיא , חובתם לספקה להם . קבוצה שלישית – ובה , למשל , חנוך קאזקביץ , ' ציוני–סוציאליסט לשעבר , ואברם מרז'ין – דחפה לעידודה ולטיפוחה של תרבות סובייטית , סוציאליסטית , יהודית חילונית . במהלך שנות ה20– הוקמו קואופרטיבים של בעלי מלאכה ומושבות חקלאיות של יהודים ואורגנו סובייטים יהודיים מקומיים ואזוריים . כחלק מהמדיניות של השרשת תרבות סובייטית בין "ההמונים" ") קורניזציה ( " החלו להופיע עשרות עיתונים , מגזינים וכתבי עת ביידיש , אף שרק מספר קטן יחסית של קוראים נמשכו אליהם . בשנת 1930 היו קיימים 1 , 100 בתי ספר סובייטיים בשפת יידיש , רובם המכריע באזורי תחום המושב לשעבר , ומספר תלמידיהם הגיע ל . 130 , 000– הורים רבים התנגדו לבתי הספר האלה , גם בגלל חילוניותם והתעמולה נגד היהדות שהתנהלה בהם , וגם כי הם לא סיפקו השכלה רוסית שתאפשר לבוגריהם להתחרות בהצלחה על המקומות באוניברסיטאות . ב1927– הוכרז על תוכנית ליישוב מאות אלפי יהודים בבירוביג'אן , ליד הגבול שבין סיביר למנצ'וריה , אף שקרוב לוודאי שרוב פעילי היבסקציה התנגדו לה . לקראת סוף אותו העשור החלה המדיניות הסובייטית להתרחק מהקורניזציה , דבר שחתר תחת הלגיטימיות של פעילויות היבסקציה . מאבקים פנים–מפלגתיים עוד הוסיפו והחלישו את הסקציות היהודיות , בתוך שאחדים מהפעילים מאשימים אחרים ב"טרוצקיזם" או ב"סטייה ימנית . " הטיהורים במפלגה האוקראינית והביילורוסית בסוף שנות ה20– היו מלווים בטיהורים של צמרת היבסקציה , שכמעט כולה מתה בבתי סוהר או במחנות עבודה בתוך עשור אחד . בראשית שנות ה30– הסקציות הלאומיות של המפלגה , ובהן היבסקציה , שוב לא היו דרושות . זמן קצר לאחר מכן גונתה היבסקציה בשל קידום "בדלנות" יהודית . אנשי היבסקציה מעולם לא זכו לתמיכה ציבורית רחבה – היהודים המסורתיים ראו בהם גורם עוין ויהודים שביקשו להתערות בתרבות הכללית ראו אותם כלא רלוונטיים לשאיפותיהם החברתיות והתרבותיות . וכך הם מצאו את עצמם במצב חלש מבחינה פוליטית , נתונים למר 5 ת גם של הנהגות המפלגות של הרפובליקות הסובייטיות וגם של הוועד המרכזי של הסקציות היהודיות , שהוא עצמו היה נתון כולו למרותה של המפלגה הקומוניסטית . הניסוי בפעולה פוליטית וחברתית באמצעות ארגון פוליטי יהודי בתוך המפלגה הקומוניסטית ובבנייתה של תרבות יידיש חילונית נמשך קצת למעלה מעשור . לקריאה נוספת : אסתר רוזנטל שניידרמן , נפתולי דרכים , הקיבוץ המאוחד , תל–אביב , 2 ) 1970 כרכים . ( מרדכי אלטשולר , היבסקציה בברית המועצות , מורשת / ספרית פועלים , תל–אביב , . 1980 הרש סמולאר , תוחלת ושברה : זיכרונות של 'יבסק' לשעבר , אוניברסיטת תל–אביב , תל–אביב , . 1979 ( Princeton : Princeton University Press , 1972 ) . Zvi Gitelman , Jewish Nationality and Soviet Politics

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר