הסלנג הישראלי

ולכן כל מה שמתרחש בה משפיע לטוב ולרע על צמיחת השפה , על עושרה או רדידותה ועל עצם הישרדותה . תמונת המצב של מעמדה והשפעתה של שפת התקשורת היום אינה חד–משמעית . היא תורמת לרידוד השפה , גם מעצם הגדרת המדיה כ"עולם רדוד . " ההקשבה האינטנסיבית לשפת הדיבור עשויה , על פי השקפה מסוימת , לערער את יסודות השפה , המתמסדת ומתייצבת בחומרים הכתובים שבה . מול הנטייה הרווחת בשפת הדיבור היום לוותר על הבידול הסמנטי , על הניואנס , ולאפשר למילים מסוימות להשתלט על משמעויות רחבות ( דוגמת הפעלים "בא" ו"הביא , ( " יכולה המדיה , אם תדבוק בעמדה של מעצבת שפה , להציע שפה עשירה יותר ואופציות ביטוי מגוונות , ולא תמיד היא עושה זאת . המדיה איננה נוקטת עמדה ברורה בסוגיה של חדירת יותר ויותר מילים שאולות , בעיקר מהאנגלית , לשפה . מצד שני בחרה המדיה במרבית חלקיה בצורה לא מובהקת של שימור העברית . ניסוח החדשות והכתבות נעשה על פי כללים סבירים , גם אם לא תמיד על בסיס של ידע ושכלול לשוני . לעיתונות יש גם היום תפקיד בהחדרה של תחדישים ושל הבחנות סמנטיות , ובהעשרת ההבעה הלשונית בעקבות בידול סמנטי , כגון בין המילים "התקפה , " "מתקפה"...  אל הספר