מעורבות יהודית בתנועות רדיקליות וסוציאליסטיות

עמוד:22

גם כיחידה הכפופה למפלגה המהפכנית של כלל הקיסרות . ( התפנית הזאת עוררה התנגדות מרה בתוך הקבוצה הווילנאית , שהיו בה מי שראו בכך טריקת דלת בפרצופם של הפועלים , המבקשים למצוא לעצמם מקום במפלגה אינטרנציונליסטית ובין–אתנית אמיתית : דוברת רוסית , אירופית , מודרנית . מנגד עלה הטיעון – שנוסח בדרך המשכנעת ביותר בפיהם של שמואל גוז'נסקי ויולי מרטוב ( צדרבאום ; ר' ערך במדור זה ) – שגם אחרי שתיפול האוטוקרטיה הצארית , אין כל ערובה שמעמד הפועלים היהודי , בהיותו חלק מעם הסובל מדיכוי , יוכל להשיג זכויות שוות – ביטול תחום המושב , למשל – אלא אם כן יתארגן כדי להיאבק על חירותו הקולקטיבית . או , אם לצטט את גוז'נסקי , שכתב בעלונו מכתב לתועמלנים מ : 1893– "אנו היהודים הסוציאל–דמוקרטים חייבים לפתח את התודעה הפוליטית של הפרולטריון היהודי ... [ כדי ש ] יהיה מוכן להשיג את זכויותיו ולהיאבק להגנתן מרגע שיושגו . " המעבר מרוסית ליידיש , ומ"פרופגנדה" ( תהליך חינוכי המופנה כלפי קבוצה נבחרת של פועלים ) ל"אגיטציה" ( גיוס המונים למאבק על דרישות פשוטות כקיצור שעות העבודה או העלאת שכר ) סיפק למארקסיסטים בווילנה נוסחה פוליטית מוצלחת . על אף אופייה הזעיר של התעשייה באזור וילנה , וחרף ההצקות האכזריות של המשטרה הצארית , ועונשי הכליאה או ההגליה שנגזרו על אינספור חברים , גדלה התנועה בכוחה ובהיקפה , רכשה לה תומכים מסורים בקרב הפועלים הצעירים , נשים וגברים כאחד , והתרחבה לערים נוספות דוגמת מינסק , גרודנו , ביאליסטוק 5 ורשה . ואולם , אפילו אז , קרוב לוודאי שמנהיגי התנועה , שארקדי קרמר היה הבולט שבהם , לא היו מקימים את הב 5 נד בשלב כה מוקדם כפי שעשו , אילולא הופעל עליהם לחץ גדול מבחוץ . האחיזה שקנו להם הסוציאלדמוקרטים מווילנה בפולין הקונגרסאית , ובייחוד בוורשה , היתה קריאת תיגר ישירה על המפלגה הסוציאליסטית הפולנית , ( PPS ) שטענה לזכות בלעדית על ארגונם של כלל הפועלים החיים על אדמת פולין , ובכלל זאת הפרולטריון היהודי . המפלגה הסוציאליסטית הפולנית , שהעמידה בראש סדר העדיפויות שלה את המאבק לעצמאותה של פולין , ראתה בקבוצה הווילנאית שפעלה בטריטוריה שלה מסיגת גבול , ועל כן בלתי לגיטימית לחלוטין . מנגד , בהחליטם להקים את הב 5 נד כארגון המייצג את מעמד הפועלים היהודי בכל רחבי תחום המושב ופולין הקונגרסאית , קבעו המארקסיסטים מווילנה במפורש שלפרולטריון הדובר יידיש יש אינטרסים אתניים משלו – שאינם רוסיים ואינם פולניים – ושיש לו זכות לאוטונומיה במסגרת תנועה מהפכנית של כלל הקיסרות . בוועידת היסוד שהתקיימה בחשאי בווילנה , בספטמבר , 1897 הוענק לב 5 נד " ) איגוד ( " שם שהכריז במפורש על תפיסתו : האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים ברוסיה ובפולין . ( ב1901– נעשה התיווי הגיאוגרפי מפורט עוד יותר : " בליטא , בפולין וברוסיה ( . " הבונד ברוסיה הצארית ( 1914-1897 ) בשנים הראשונות לקיומו ידע הב 5 נד התפתחות אידיאולוגית מהירה , שעיצבה זהות פוליטית מורכבת מאוד . בסדרת החלטות , שלא פעם היה קשה מאוד לקבלן , הוא ביקש להגדיר מה משמעותה של תנועה שהיא גם מארקסיסטית מהפכנית וגם יהודית . אמנם לרגע חולף נדמה כי יש לב 5 נד תשובות מן המוכן לתכלית קיומו . ב1898– מילא הב 5 נד תפקיד חשוב בארגון הקונגרס במינסק , שנועד לייסד גוף חדש , שיאחד תחתיו את כל הקבוצות המארקסיסטיות המהפכניות ברחבי הקיסרות כולה בלי לשים לב להגדרות אתניות : מפלגת הפועלים הסוציאל–דמוקרטית הכול–רוסית , ( RSDRP ) ובכך להוציא אל הפועל מטרה שהמארקסיסטים המהפכנים טיפחו זה זמן רב . המונח ששימש בשם המפלגה – רוסיסקאיה בניגוד לרוסקאיה רמז לאוריינטציה טריטוריאלית כלל–קיסרית ולא לאוריינטציה אתנית רוסית צרה . ובחוקה הזמנית שאימצה המפלגה נקבע כי הב 5 נד "ייכלל במפלגה כארגון אוטונומי , שיפעל באורח עצמאי רק בסוגיות הנוגעות ישירות לפרולטריון היהודי . " המשמעות המעשית של ההחלטה הזאת התבהרה שנה אחת לאחר מכן , בוועידה השלישית של הב 5 נד שהתקיימה בקובנה , כשהתקבלה ההחלטה שהצהירה כי "תביעותיו הפוליטיות של הב 5 נד כוללות אך ורק זכויות אזרחיות – ולא לאומיות . " שתי ההחלטות יחדיו מורות בבירור שהב 5 נד העדיף למעשה , באותה תקופה מוקדמת , תשובה "אסימילטורית , " תשובה של היטמעות , לשאלה היהודית . אם דוחים דחייה גורפת גם דת ומסורת וגם "זכויות לאומיות , " הבסיס האפשרי היחיד להישרדות יהודית קולקטיבית לאחר אמנסיפציה עתידית יהיה שפת היידיש . אך הניסיון במערב הוכיח , שללא סיוע אידיאולוגי וכספי מאסיבי , אין ליידיש כמעט כל כושר עמידה בחברה פתוחה . יתרונה של העמדה שאימצה הוועידה השלישית היה כמובן שהיא אפשרה לב 5 נד להישאר לבטח בתוך גבולות המארקסיזם האורתודוקסי והאינטרנציונליזם המהפכני . אך לא עברו שנתיים עד שהבונד נטש את עמדתו המינימליסטית . בוועידה הרביעית , שהתכנסה בביאליסטוק ב , 1901– הפך הב 5 נד לחלוטין את החלטתו הקודמת והצהיר כעת , בדרך יוצאת דופן , כי רוסיה "חייבת בעתיד להתפתח לפדרציה של לאומים , שכל לאום ייהנה בה מאוטונומיה לאומית בלי קשר לטריטוריה שבה הוא מחזיק ... [ ו ] המונח 'לאום' תקף גם ליהודים . "

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא