|
|
עמוד:203
מאפיינים ליברליים מובהקים . ליבוביץ' המוקדם ( מתחילת שנות ה30– ועד לשנות ה ( 50– הציג את החתירה לקיום מדינת הלכה דמוקרטית המאפשרת לציבור שומרי ההלכה לחוקק הלכה חדשה בדרך דמוקרטית ומתוך מחויבות אמיתית להלכה הדינמית . הוא גם ראה אז במדינה היהודית ערך דתי . לעומת זאת , במשנתו המאוחרת , המוכרת יותר , כבר ראה במדינה אמצעי בלבד , בדומה לגישה הליברלית , ואף קרא להפרדת הדת מהמדינה כדי למנוע את הפוליטיזציה של הדת . בעיניו , מדינה יהודית ציונית אינה בעלת משמעות ערכית אלא תפקידה לספק צורך קיומי של העם היהודי במסגרת עצמאית . בניגוד לדרכו , המשיכו הוגי הקיבוץ הדתי , ובראשם משה אונא , מהבולטים שבחברי הכנסת של המפד"ל , לדגול ברעיון המדינה היהודית הדמוקרטית שבה לעקרונות דמוקרטיים ליברליים יש גם ערך דתי . אונא התנגד לכיבושים טריטוריאליים משיקולים מוסריים יהודיים , ולא רק משיקולים מדיניים פרגמטיים . בימינו קיימים חוגים כגון מימ"ד ונאמני תורה ועבודה הממשיכים את דרכו המתונה של הקיבוץ הדתי בכלל וביחס החיובי לערכים דמוקרטיים ליברליים בפרט . האלטרנטיבה המנוגדת לעולם הקיבוץ הדתי מצויה בעולם המגובש סביב ישיבת "מרכז הרב" בירושלים ובנותיה הפרושות ברחבי הארץ . הרב אברהם יצחק הכהן קוק ( ר' מדור ההגות היהודית המודרנית , ( הרב הראשי האשכנזי הראשון ומקים ישיבת מרכז הרב , נתפס בציונות הדתית כדמות הראשונה במעלה בדורות האחרונים . משנתו העשירה והמורכבת משלבת בין יסודות אוניברסליים לבין דגש יתר של ייחודיות העם היהודי . באחת מפסיקותיו ההלכתיות החשובות ( ב"משפט כהן ( " קבע הרב קוק , שבהעדר מלכות , כל סמכויות המלוכה חוזרות אל הציבור . זוהי אמירה דמוקרטית מובהקת שצוטטה רבות בפי רבנים ציוניים דתיים שונים , ובהם הרבנים הרצוג וישראלי , שהצדיקו בעזרתה את תמיכתם בחוקי מדינת ישראל שאינם מבוססים על ההלכה . חשובה לא פחות עמדתו העקיבה של הרב קוק שלפיה יראת שמים חייבת להתבסס על קומת קרקע עשירה של אהבת אדם . גם לאהבת האומה יש ערך רק אם היא בבחינת קומה נוספת המבוססת על אהבת הבריות . לעומתה , הגישה הרואה בכל מה שמחוץ לאומה כיעור היא הרסנית . הרב קוק עצמו הושפע רבות מתפיסות אירופיות לדידם של כמה מהאורתודוקסים , הכלל הדמוקרטי הבסיסי של חובת המיעוט לציית להחלטות הרוב אינו תופס בכל המקרים , כגון בוויתור על חלקי ארץ-ישראל . בתמונה : כרוז שהודבק בירושלים , הקורא ל"עצרת התעוררות רבתי"
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|