תגובות ההלכה לתהליכי המודרניזציה והחילון

עמוד:183

תלמוד , לתשתית הכרחית של הקהילות החרדיות בעולם . בחוגים אורתודוקסיים פתוחים יותר יכולות בנות ונשים ללמוד גם תלמוד , וקיימת תופעה חדישה של בתי מדרש תורניים לנשים . ההתפתחויות האלה זכו לברכתם של רבנים חשובים , והם נתנו לכך גם גושפנקה הלכתית . השתתפות נשים בפעילות קהילתית–דתית היתה מוגבלת בחברה המסורתית הקדם–מודרנית , והקביעה הזאת השליכה גם על יכולתן של נשים להשתתף בהחלטות המשפיעות על חיי הקהילה . ב1889– היה בית הכנסת הספרדי–האורתודוקסי ' מקוה ישראל' שבפילדלפיה לבית הכנסת הראשון המקנה מעמד של חברות והצבעה שווה לנשים , בקבלת החלטות בענייני הקהילה . מאז נעשה הדבר מקובל בבתי כנסת רבים בחו"ל , ויש לא מעט בתי כנסת , בכל הזרמים ביהדות , שבהם שותפות נשים לתהליך קבלת ההחלטות בקהילה , והן נושאות משרות בהנהלת בית הכנסת . כמדומה שמכל ארצות עולם התרבות האירופי המערבי , המצב בישראל הוא הפחות מתקדם ביחס , בכל הנוגע למעמדן של נשים בהנהגת בתי הכנסת . בארץ–ישראל עלתה בשנת 1918 השאלה אם נשים רשאיות לבחור ולהיבחר למוסדות פוליטיים–ייצוגיים של היישוב היהודי הארצישראלי . הרב חיים הירשנזון ( ירושלים וארצות הברית ) השיב בשו"ת מלכי בקודש בחיוב , וכך פסק גם הרב עוזיאל ; אבל רבנים אחרים , ובראשם הרב קוק , התנגדו . שני הצדדים הציגו טיעונים הלכתיים ותורניים מפורטים . עד לשנות ה70– של המאה ה20– לא היתה תנועה דתית יהודית כלשהי – כולל הרפורמה הרדיקלית ביותר – שהתירה לנשים לשרת כ'רבה . ' ואולם בשנת 1972 הוסמכה אישה ראשונה לרבה , בתנועה הרפורמית ; ובשנת 1985 הוסמכה רבה קונסרבטיבית ראשונה . בתנועות האלה הישיבה בבית הכנסת היא כיום בלא מחיצה המפרידה בין גברים לנשים ; נשים נחשבות למניין , עולות לתורה ועשויות לשרת כשליחותציבור . בעת האחרונה התפרסמו כמה מאמרים אורתודוקסייםתורניים התומכים בהיתר הלכתי–מעשי לנשים לעלות לתורה ( מבחינה עקרונית הותר הדבר עוד בימי המשנה , בתוספתא , אך הדבר נמנע למעשה 'מפני כבוד הציבור . ( ' נשים אף החלו לעסוק בכתיבה הלכתית ; הספר נשים בדיון הלכתי בעריכת מיכה הלפרן וחנה ספראי , הכולל מאמרים הלכתיים פרי עטן של נשים אורתודוקסיות , זכה לתגובות חיוביות מצד רבנים אורתודוקסיים חשובים . אף כי בשנת 2003 כבר היו כמה נשים שלמדו מחוץ למוסדות פורמליים לקראת סמיכה 'פרטית' על ידי רב אורתודוקסי , שוללת עמדת הממסד האורתודוקסי בישראל ובתפוצות הסמכת נשים לרבנות . עם זאת , הממסד הרבני בארץ הסכין – למרות הסתייגותו הראשונית – לתפקיד של 'טוענות רבניות' בבתי הדין הרבניים במדינת ישראל , ומסתבר שבעקבות זאת עתידות נשים להשתלב גם בתוך העולם האורתודוקסי בתפקידים נוספים שנחשבו לנחלתם הבלעדית של תלמידי–חכמים גברים . סוגיה כואבת המעיבה על עולם ההלכה האורתודוקסי היא הא–סימטריה בין נשים לגברים בתחום הגירושים : הקביעה ההלכתית הקלאסית כי בלא הסכמת הגבר אין אפשרות לגירושים מותירה נשים המבקשות להתגרש חשופות לסחטנות ואף להתעללות נפשית מתמשכת מצד הגבר . למרות תסיסה ציבורית גוברת טרם נמצא פתרון הלכתי הולם למצב עניינים זה . ניתן לומר כי , ביחס לתנועות הלא–אורתודוקסיות , קצב השינוי אצל האורתודוקסים אטי ; ואולם ביחס לקצב התמורות בעולם היהודי–ההלכתי הקדם–מודרני אנו עדים אף אצל האורתודוקסים לתמורות מהירות בשיפור מעמדן ההלכתי של הנשים . עד לשנות ה70- של המאה ה20- לא התירה שום תנועה דתית יהודית לאישה לשרת כ'רבה . ' מאז הוסמכו נשים בתנועה הרפורמית ולאחריה גם בקונסרבטיבית לשמש כרבה . בתמונה : חזנית בתפילה בבית כנסת רפורמי בארנהם שבהולנד , 1984

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא