|
|
עמוד:251
בייחוד משמש הבניין הזה ( והבניינים הקשורים בו , הקרויים " כבדים : " פ % על , התפעל ) לתצורה של פעלים מרובעים ( בעלי ארבע אותיות שורש . ( במקצת התחדישים האלה אפשר לראות הרחבות של שורשים תלת–עיצוריים : תפקד , תחקר , אבטח , מחזר , סקרן , תכנת . יצירת שורשים חדשים הדוגמות האחרונות שהבאנו מעלות את השאלה , האם קיימת האפשרות ליצור שורשים חדשים בעברית הישראלית . שורשים אינם בגדר "מילים , " אם כי מקובל לרשום אותם כערכים מילוניים . אפשר לראות בהם תבניות של שלדים עיצוריים בעלות פוטנציאל ליצירת מילים – בסיסים מילוניים , פעלים ושמות . יש המתארים את מערכת השורשים בעברית קבוצה " סגורה , " שאינה מתחדשת . ואכן – קבוצת השורשים שירשנו מן המקורות קבועה יחסית . ואולם למעשה אין זו מערכת סגורה , שכן אפשר להצביע על הרחבה מתמדת המתרחשת בה כדי לשרת את צורכי ההבעה של העברית בת זמננו . ההרחבה הזאת באה לידי ביטוי ביצירתם של פעלים משורשים שאינם מצויים במקורותיה של השפה העברית . טעות נפוצה היא ההתייחסות אל מערכת השורשים כאל תבניות ליצירת פעלים בלבד . במילונים העבריים הישנים הפעלים אכן מסודרים על פי השורשים , אך יש להכיר בעובדה שרוב השמות נגזרו גם הם ממיזוג של שורש עם תבנית ( משקל . ( חלק אחר של השמות הם בגדר "מילים גולמיות , " הכוללות את אלה שלא נגזרו משורש עברי , ורובן נשאלו משפה לועזית באחת מהתקופות . הקישור המקובל של שורש עם פועל נעוץ בכך שהתבחין המובהק להיווצרותו של שורש חדש הוא קיומו של פועל ( שהרי כל פועל ניתן לייחס לשורש . ( הפקה של שורש חדש מבוססת תמיד על חומרים קיימים בלשון . ה"חומרים" האלה הם בדרך כלל שמות עצם או פעלים ששורשם הראשוני הוא תלת–עיצורי ( אם כי יש לכך חריגים , דוגמת השורש ז'ה'ה , ' הנגזר מן הכינוי הרומז זה , והשורש ע'ד'כ'ן , ' שהופק מן הצירוף עד כאן . ( אפשר לחלק את השורשים החדשים , על פי דרך יצירתם , לשתי קבוצות גדולות : . 1 שורשים שהופקו מבסיס עברי קיים , בדרך כלל שם עצם גולמי ( הפקה ראשונית . 2 ;( שורשים , בדרך כלל ארבעה–עיצוריים , שנוצרו מהרחבה של שורש קיים , בדרך כלל תלת–עיצורי ( הפקה תניינית . ( בקבוצה הראשונה נכללים פעלים שהופקו משמות עצם שאינם נתיחים , כלומר שלא נגזרו משורש מוכר ( למשל : לבייל מבול , לאמת מאמת , לאייר מאור . ( בקבוצה הזאת נכללים גם פעלים שנגזרו משורשים , בדרך כלל מרובעים , שנוצרו ממילים שאולות , כגון לטלפן , לפטרל , לסבסד , לקטלג . הקבוצה השנייה היא הגדולה שבשתיים . היא כוללת שורשים תנייניים שנוצרו , רובם ככולם , משמות עצם . השורשים האלה נוטים , כמעט כולם , בשלושת הבניינים פיעל , פועל והתפעל . פועל מרובע תנייני , המבוסס על שורש תלת–עיצורי , נועד בדרך כלל לבטא משמעות קרובה לזו של השורש המקורי . הפרודוקטיביות הרבה בתחום יצירת שורשים מרובעים תנייניים
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|