לשונות היהודים החדשות במזרח הערבי והמוסלמי

עמוד:316

[ J ילי אלהא אלת שמי אלת א N א . בלהג הערבי היהודי של תאפילאלת הוא מתורגם : מן לוול כלק אלא d סמאוואת ולארד . סדר הפסוק העברי נשמר כצורתו ( יש לציין שבתרגום שבלהג הארמי גם המילית את מתורגמת [ אלת , [ לעומת זאת אין היא מתורגמת בלהג הערבי של תאפילאלאת ובתרגומים רבים שנעשו בלהגים אחרים של הע"י בצפון אפריקה . ( צריך לומר שדגם זה של תרגום מילולי איננו חדש בתולדות תרגומי המקרא ; אתה מוצא כמותו כבר בתקופת הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד . תרגום אונקלוס , למשל , שייך לסוג הזה של תרגום המעביר את המקרא כלבושו מן העברית אל לשון היהודים . הטקסט המתורגם עוקב אחרי סדר הפסוק העברי באופן מלאכותי וכופה על הלשון המתרגמת תחביר מוזר ; דבר זה הקשה על קוראו של התרגום ללשון היהודית לעמוד על כוונתו המקורית של הטקסט העברי המתורגם . ספרות תרגום זו התחילה לעלות על הכתב בספרדית יהודית לפני מאות בשנים , אבל ברוב לשונות היהודים האחרות במזרח ובמגרב כתיבת טקסטים התחילה להתממש בעיקר במאתיים השנים האחרונות . המודרנה והחילון . התמורות שפקדו את החברה היהודית במאות השנים האחרונות לא פסחו גם על קהלי ישראל במזרח , דוברי לשונות היהודים , שאנו עוסקים בהן כאן . גם בקהילות שנפגשו פגישה של ממש עם המודרנה ועם החילון רק במאה ה20– ניכרים השינויים הללו הן בטקסטים שבעל פה הן בטקסטים שבכתב , שיהודים חיברו בלהגים ובלשונות שלהם . למשל , בבגדאד ובפזורה היהודית העיראקית במזרח הרחוק , כגון הקהילה היהודית שישבה ב H ל H תה שבהודו , או בקזבלנקה שבמרוקו התחילו מהלכים שירים בעלי אופי חילוני , שעסקו בהוויה החילונית החדשה . היו קהילות שהוקמו בהן תיאטראות , ושחקנים יהודיים ( מקצוענים או חובבים ) הציגו בהם יצירות מקומיות או יצירות מתורגמות לערבית החדשה . כמו כן התחילו להופיע עיתונים – על פי רוב שבועונים – שעסקו בכל נושא ובכלל זה הנושאים המאפיינים את החברה המערבית ואת עולם מושגיה , ולא הצטמצמו לעיסוק בעולם של בית הכנסת ובאורח החיים היהודי . גם קהל דוברי הספרדית היהודית בתורכיה וביוון נחשף למודרנה ולחילון עוד במאה ה , 19– והעיתונות הכתובה בספרדית יהודית נתנה לדבר הזה ביטוי . יתרה מזאת , היו קהילות שמפגשן עם המודרנה והחילון הסיט בהן חלקים גדולים של בני הקהילה מאורח חיים דתי . תופעות של חילול שבת , של שתיית יין נסך ואי הקפדה על כשרות במזון הפכו לחזון נפרץ . לדבר הזה היה גם ביטוי בלשון . דוגמה מובהקת לתמונה הזאת יכולה לשמש קהילת יהודי אלג'יריה ; השתרשות החיים החדשים בקהילה זו ונטישת אורח החיים היהודי מצאו את ביטוין גם בהמרת הלשון היהודית ( הע " י של אלג'יריה ) בצרפתית . גם היבט זה הוא פרק חשוב בתולדות הלשונות היהודים במזרח . היינו , בקיבוצים יהודיים רבים ההשתלבות בחיים החדשים הביאה לנטישת לשונות הדיבור היהודיות . בעבר כאשר קהילה עברה מלשון אחת ללשון אחרת – כפי שקרה ליוצאי ספרד בצפון אפריקה , שעברו מדיבור ספרדי לדיבור ערבי – היא העבירה יסודות עבריים רבים ללשון החדשה . אבל בזמן החדש כאשר היהודים עברו לדבר צרפתית או לשון אחרת ואורחות חייהם נשתנו , גם האופי היהודי של לשונם נתעמעם , ואך מעט מילים וביטויים עבריים נותרו בצרפתית שהיתה בפיהם . דרך אגב , בתוך ההקשר החברתי והתרבותי הזה התחילה לשמש בערבית היהודית של רבנים ושל יהודים מסורתיים באלג'יריה המילה העברית ח U ] ים ככינוי ( ביקורתי אם לא כינוי של גנאי ) ליהודים מודרנים וחילונים . השואה והציונות . גם שני הפרקים המרכזיים בתולדות העם היהודי במאה ה20– מצאו את ביטויים בחומרים שהילכו בעל פה ובכתב בלשונות היהודים . העיתונות היהודית החילונית שנכתבה בספרדית יהודית ביוון ובתורכיה , ובערבית בעיראק ובמרוקו ובתוניסיה ובארצות אחרות , נתנה ביטוי נרחב לשואה באירופה ולהקמת המדינה . לדוגמה , הנוסחאות השונות של מגילת היטלר שנתחברו בערבית יהודית במרוקו הכניסו נושאים אחרים לחיי הקהילות , והעלו שימושים במילים עבריות בתוך הערבית היהודית . בהקשר זה נשלפו המילים צ [ . ר ומזיד , שהיו רווחות בערבית היהודית ( צ [ . ר תיארה בעבר את המן הרשע , ומזיד שבה הוכתר בעבר המלך המרוקני הנודע לשמצה , מולאי יזיד ) הודבקו עתה להיטלר ולגבלס . המפגשים עם התנועה הציונית ( עוד בסוף המאה ה19– וכמובן במאה ה ( 20– ועם המדינה שבדרך והחל בתש"ח עם המדינה עצמה נתנו את אותותיהם גם בלשונות היהודים . לפי שפרסומים רבים שנכתבו בעברית חדשה בארץ הגיעו לכל תפוצות ישראל במזרח , ולפי שהחלו ללמד עברית חדשה בהרבה קהילות , מילים רבות מן העברית הישראלית החלו דוחקות מילים עבריות או יהודיות אחרות ; למשל , במקום הברכה "מועד טוב" או "מועדים לשמחה" בחגים דוברי לשונות היהודים התחילו לאחל זה לזה "חג שמח , " ובמקום "ליל ההגדה" בעברית או לילת להגדה בערבית שהיתה מדוברת בפי יהודי המגרב עלה הצירוף "ליל הסדר . " גם המילים והצירופים , חל ץ , ע . לה ח , U ] על M ת ה _ ער , צבא ועוד , התחילו לשמש בדיבור ובכתיבה כמעט בכל הלשונות והלהגים של היהודים . אף יצירת מילים וצירופים חדשים – כלשונות סתר מפני האוכלוסייה הלא יהודית – לא פסקה בלשונות היהודים . הרי דוגמה מעניינת ביותר : בשנת , 1982 אחרי בוא יאסר ערפאת ואנשי אש"ף לתוניסיה , נוצר ביטוי עברי ששימש כינוי מוסווה

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר