ציונות מדינית

עמוד:69

בהסתדרות הציונית , אלא גם , ואף בעיקר , בקודמותיה , אגודות " חיבת ציון , " שהתפתחותן החלה כמעט שני עשורים קודם לכן . מכל מקום , חשוב לקבוע כי גם גיבושה של הגרסה הדתית הייחודית של הציונות היה תלוי בחשיפתם של מקבליה למידה רבה של מודרניות . ואכן , הציונות הדתית–האורתודוקסית היתה בעיקרה תגובה מותאמת לאתגר שהציבה המודרניות – על תהליכי החילון ועל היהדות הרפורמית שנלוו אליה – למסורתיות היהודית . לעומת זאת , יש להדגיש כי רובם המכריע של הרבנים הדבקים במסורת דחו דרך זו של תגובה ונצמדו לאמונה שהיהודים מצ 0 וים להישאר בגלות עד שיבתם לציון מכוחה של גאולה אלוהית . יתרה מזו , הם התנגדו בשצף–קצף לכל תוכנית לשיבת ציון הכרוכה בשיתוף פעולה עם חילונים , קל וחומר למשמעת של מנהיגות חילונית . לדידם , יהיה בכך משום סילוף נלעג ומגונה של האמונה היהודית בביאת המשיח . הם היו משוכנעים שהציונות אינה אלא מכשיר בידי מזימה מרושעת של קעקוע סמכות הרבנים והחלפת האמונה ואורח החיים הדתי בלאומיות חילונית . וכאשר בשנת , 1902 לאחר הקמתה של ההסתדרות הציונית , ייסד הרב יצחק ריינס את ההסתדרות הציונית–הדתית , הידועה כ"תנועת המזרחי , " היה עליו להסיר מן הדרך התנגדויות כאלה . ריינס עשה זאת בכך שריסן את המניע המשיחי וטען כי אין לתנועה הציונית ולא כלום עם השאיפות המשיחיות , והיא מקדישה את עצמה אך ורק לפתרון המצוקה היהודית בתפוצות . משפירש כך את מטרות הציונות , היה ארגון המזרחי הדתי–האורתודוקסי מסוגל לקבל את תוכנית הציונות המדינית של תיאודור הרצל , ולהשלים עם אופייה , החילוני בעיקרו , של התנועה הציונית . תיאודור הרצל עצמו , אף שהיה בלא ספק חילוני גמור , הקפיד על מניעת מחלוקות בנושאים הנוגעים לדת או לחילוניות במסגרת ההסתדרות הציונית ומנע את הכללתם בסדר היום של הקונגרסים הציוניים . הוא ראה בכך פלגנות שאינה דרושה בשעה שבה ראוי לרכז את כל המאמצים ולדבוק במטרה המשותפת , השגת אותו צ'ארטר ליישובה של ארץישראל מחדש כבית לאומי יהודי . על תפיסתו של הרצל את הציונות שופכת אור העובדה שכאשר הוא הוציא לאור , בשנת , 1902 את הרומן האוטופי שלו , אלטנוילנד – תל–אביב , הרצל בדרכו לארץ-ישראל , . 1898 אף שהיה חילוני גמור , וגרס כי במדינת-היהודים לא תותר לרבנים מעורבות בענייני המדינה , הקפיד הרצל על מניעת מחלוקת בנושאים הנוגעים לדת והאמין שראוי לרכז את כל המאמצים בהשגת צ'ארטר ליישובה מחדש של ארץישראל בידי יהודים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא