ארגוני פועלים וארגונים סוציאליסטיים יהודיים בארצות הברית

עמוד:41

בעת ייסודו של ארגון האגודות המקצועיות היהודיות המאוחדות היו בו שלושה איגודים מקצועיים בלבד : סדרי הדפוס היהודיים , השחקנים היהודיים וזמרי המקהלה היהודיים . מספר החברים בשלושתם יחד היה קטן מ , 80– אך הוא הלך וגדל במהירות . חצי שנה לאחר הקמתו היו בארגון אחד–עשר איגודים מקצועיים ובהם כ 1 , 200– חברים . ב1890– גדל המספר לכמעט ארבעים איגודים מקצועיים , ובכללם ממלאי בקבוקים במי סודה , סמרטוטרים , מוכרי עיתונים ומצחצחי נעליים , ומספר החברים בהם היה קרוב ל . 6 , 000– פועלים יהודיים מהגרים לא הצטרפו לאיגודים מקצועיים קיימים , ותחת זאת התארגנו באיגודים יהודיים נפרדים משום שחשו יותר בנוח בקרב בני עמם , דוברי יידיש כמותם . איגודים על בסיס אתני לא היו תופעה יוצאת דופן במאה ה19– ופועלים גרמניים , איריים , סקנדינביים , איטלקיים ופולניים התאגדו בארגונים משלהם . היחס האנטי–יהודי ששרר באיגודים של קבוצות אתניות אחרות , וכושר הארגון של הסוציאליסטים היהודיים יחד עם כוח המשיכה שלהם , הם גורמים נוספים שהביאו יהודים להקמת איגודים מקצועיים משל עצמם . בין 1888 ל1900– התהוו מוסדות הפועלים היהודיים החשובים ביותר , וכולם הטביעו חותם מיוחד בחיים היהודיים באמריקה . שנתיים לאחר שנוסד ארגון האגודות המקצועיות היהודיות המאוחדות הופיעו כתבי העת הסוציאליסטיים והאנרכיסטיים הראשונים : ווארהייט , ארבעטער צייטונג ופרייע ארבעטער שטימע , וב1892– ראה אור הירחון הסוציאליסטי הראשון , די צ 0 ק 0 נפט . באותה שנה נוסד חוג הפועלים " ) ארבעטער רינג . ( " ב1894– ראה אור לראשונה היומון הסוציאליסטי הראשון , אבענד בלאט , וכעבור שלוש שנים החל להופיע היומון היהודי פארווערטס . האיגוד המאוחד של פועלי ההלבשה נוסד ב , 1894– וב1900– קמה ההתאחדות הבינלאומית של עובדי הלבשת נשים . התקופה הזאת היתה גם תקופת פריחה לספרות יהודית סוציאליסטית . עם הפרוזאיקונים והמשוררים החשובים שלה נמנים מוריס וינצ'בסקי , מוריס רוזנפלד , יוסף בובשובר , דוד אדלשטדט , אברהם E הן ואברהם לייסין , שהקדישו את כישרונותיהם לתנועת העבודה ואחדים מהם הכירו מניסיונם האישי המר את תנאי העבודה בסדנאות היזע . בשני העשורים הראשונים של המאה ה20– התבססה תנועת העבודה היהודית על שלושה גופים : ארגון האגודות המקצועיות היהודיות המאוחדות , שבו היו מאוגדים האיגודים המקצועיים היהודיים המקומיים ; היומון היהודי פארווערטס , שב1915– הגיע לתפוצה של 150 , 000 עותקים ; וחוג הפועלים – האגודה החברתית וסוכנות הסעד של תנועת העבודה היהודית , שהיו בו 60 , 000 חברים ב . 1916– אלה נעשו לבסיס הכוח הכוליהודי של תנועת הפועלים המאורגנת והשביתה נהפכה לכלי הנשק העיקרי לשיפור מצבם של הפועלים היהודיים . התדירות שבה השתמשו הפועלים היהודיים בנשק השביתה לא נבעה ממניעים כלכליים טהורים בלבד . השביתה היתה להם גם דרך לביטוי מחאתם נגד חברה שניסתה להפוך את הפועל לרובוט . באחד משיריו מקונן מוריס רוזנפלד , "משורר סדנאות היזע , " על הדרך שבה מאבד אדם במפעלים האלה את אנושיותו : ה E , 7 אן G 8 פעל ה G כ 7 נ 7 ת E ה KI אגנה , IK כ 5 פ 7 ת , N א מ ; 5 ע E י הנני , הוויתי , א PK ע ואבד 8 אימי ה R א 7 ן ; ו > י T ה נשמתי ... למכ 7 נה הן הייתי . בתקופה שעד מלחמת העולם הראשונה גם החלה עלייתן של נשים יהודיות לעמדות הנהגה באיגודים . במשך שנים נאלצו נשים עובדות בתעשיית ההלבשה לספוג השפלות מיוחדות להן . הן השתכרו פחות מגברים שעשו את אותה עבודה , מעסיקיהן מדדו את משך שהייתן בשירותים , והן נאלצו לשלם תמורת המחטים שתפרו בהן , החשמל שצרכו , הכיסאות שישבו עליהם תקופת שלהי המאה ה , 19- שבה התהוו החשובים במוסדות הפועלים היהודים , היתה גם תקופת פריחה לספרות יהודית סוציאליסטית . בתמונה : מוריס רוזנפלד , מן הבולטים במשוררי יידיש הסוציאליסטיים של אותה תקופה , שהכיר מניסיון אישי את תנאי העבודה בסדנאות היזע

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא