טריטוריאליזם

עמוד:108

תמיד על מי מנוחות , של אבחונים סותרים של מהות "הבעיה היהודית" ושל מרשמים שונים לפתרונה . עתה היה הוויכוח סביב מזרח אפריקה קרוב לשוב ולקרוע את הזרמים השונים זה מזה . לאחר שנתיים של ויכוחים מרים והאשמות הדדיות אכן התרחש בפועל קרע מוחלט . ב , 1905– כשאישר הקונגרס הציוני השביעי את מחויבותו הבלבדית לארץ–ישראל , פרשו מן ההסתדרות הציונית התומכים בחיפוש אחר טריטוריה יהודית חלופית . בראשם עמד הסופר היהודי האנגלי ישראל זנגוויל , והם הקימו את "ההסתדרות הטריטוריאליסטית היהודית" – או יט"א , כפי שנודעה על פי ראשי התיבות של שמה ביידיש – יידישע טעריטאריאליסטישע ארגאניזאציאן . עמם פרשו גורמים במחנה הציוני–הסוציאליסטי , שהבולט בהם "מפלגת העבודה הציונית הסוציאליסטית" ( הידועה בראשי התיבות שלה ברוסית : צ"ס . ( מפלגה זו , שהוקמה באודסה ב1905– בשיאו של משבר אוגנדה , נולדה , כמוה כיט"א , מן המשבר בתנועה הציונית ומן השסעים המתרבים במחנה הציוניהסוציאליסטי , ובמפלגת פועלי–ציון בפרט . יט"א , שבסיסה היה בלונדון , התמסרה ליצירתה של אומה יהודית מודרנית בטריטוריה שאיננה ארץ–ישראל , והתגלתה כעמוד התווך הארגוני העיקרי של התנועה הטריטוריאליסטית החדשה . פעילותה למען מטרה זו נמשכה כשני עשורים , עד לפירוקה הסופי בשנת , 1925 לאחר ששלחה מספר רב של משלחות לרחבי העולם ועשתה מאמצים דיפלומטיים נרחבים שמטרתם לאתר מקום להתיישבות וליצור בו אומה יהודית חדשה בעולם המודרני . עם דעיכתו של הדחף הראשוני לייסודה של יט"א ולנחשול הטריטוריאליזם בעקבות הצטמקות הסיכויים להקמת "מדינה יהודית" במזרח אפריקה , כפי שנודעה בקרב תומכיה ( הגם שכל מחשבה על "מדינה" במובן כלשהו היתה רחוקה מלבם של אנשי משרד החוץ הבריטי , ( התמסרה בשני העשורים הבאים יט"א – אשר היתה למובילה בחיפוש אחר אפשרויות טריטוריאליות – לבחינת מגוון רחב של אפשרויות להתיישבות יהודית מרוכזת וליצירת 'יט"אלנד , ' כפי שכינו אותה חסידיה . במסגרת הפעילות הזאת נשלחו משלחות לכל אזור בעולם כמעט , בכלל זה ארגנטינה ומדינות אחרות בדרום אמריקה , אוסטרליה , קנדה , מסופוטמיה ( עיראק של היום , ( רודזיה ( כיום זימבבואה , ( קירנאיקה ( בחוף הצפון אפריקני של לוב ) ולחלק המקסיקני של חצי–האי קליפורניה . מלבד היעדים הטריטוריאליים האלה נטלה עליה יט"א תוכניות ביניים , שנועדו לניתובם ולהזרמתם המבוקרת של נחשולי ההגירה היהודית שיצאו באותן שנים ממזרח אירופה . המוכר והחשוב באלה – ולמעשה הישגה המוחשי היחיד של יט"א – היה "פרויקט גאלווסטון" משנת 1907 שנועד להפנות את המוני המהגרים היהודיים שזרמו לארצות הברית אל מחוץ לגטאות העירוניים של החוף המזרחי , אל אזוריה הדרומיים והמערביים של המדינה . ההגירה היהודית – שאלה בוערת בשנים האלה של ראשית המאה ה20– היתה שאלת ההגירה מהבוערות ביותר בשיח היהודי ברחבי העולם . להט הרוחות בשאלה הזאת היה מן הגורמים הבולטים שתרמו לגיוס חסידים לרעיון הטריטוריאליסטי , שכן רבים יכלו להזדהות עם קשת רחבה של ארגונים שביקשו לקדם חזונות מגוונים לפתרון טריטוריאלי של "השאלה היהודית . " עם זאת "התנועה הטריטוריאליסטית , " אם אכן היתה זו תנועה , לא זו בלבד שהיתה יותר מארגון יחיד , אלא גם שיקפה למעשה יותר מרעיון יחיד , ומניעים שונים הניעו את קבוצות תומכיה הרבגוניים . בשלביה המוקדמים מצאה לה התנועה אוהדים בקרב חסידי השפה העברית ומחייה , שנתפסו לרעיון הטריטוריאליסטי מתוך אמונה שרכישתה של ארץ מולדת היא תנאי מוקדם ליצירתה של תרבות עברית לאומית בריאה ותוססת . סוציאליסטים – ציוניים ולא ציוניים כאחד – נמשכו לטריטוריאליזם כהזדמנות לחולל מהפכה במבנה הכלכלי והתעסוקתי של החברה היהודית , שנתפס כמשובש ולא בריא , ולמטרה זו התלווה לא אחת חזון יידישאי דווקא של התרבות היהודית העתידה לעצב את חייהם של התושבים שיעתיקו את מושבם לארץ החדשה . ואכן , לאחר פרישתם מההסתדרות הציונית , הצטרפו ליט"א ולצ"ס קבוצות ויחידים שהגיעו בראש ובראשונה מתוך המחנה הסוציאליסטי היהודי ( הציוני והלא ציוני ) ברוסיה , והם שסיפקו חלק ניכר מן התמיכה העממית למה שנראה היה כתנועה טריטוריאליסטית גדלה והולכת . אף שקשה לקבוע במדויק את מספר התומכים שהצליח הטריטוריאליזם לגייס , הוא נתפס , לפחות בשלביו המוקדמים , הן בעיני ציונים רבים והן בעיני חברי ה"בונד , " האנטי–ציוני בחלקו הגדול , כיריב של ממש . העובדה שהתפשטות הטריטוריאליזם יכלה להדאיג חוגים כה שונים זה מזה מבחינה אידיאולוגית מורה על כוח המשיכה הגדול שהיה טמון ברעיונותיו המרכזיים . יתר על כן , רבות מהנחות היסוד בדבר הצורך לחולל מהפך בחברה ובתרבות היהודיות היו משותפות לטריטוריאליסטים ולציונים כאחד . אין זה מפתיע , לפיכך , שקווי התיחום שבין שתי התנועות היו נזילים תמיד , כמעט מכל הבחינות – האידיאולוגית , הארגונית והדמוגרפית . המעבר בין הציונות לטריטוריאליזם ובחזרה היה גם אפשרות מעשית שלא מעטים בחרו בה – לא רק חברים מן השורה , כי אם גם אחדות מן

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא