הסלנג הישראלי

עמוד:263

במסגרת חינוכית משותפת כגון חניכי תנועת נוער , תלמידי ישיבה או סטודנטים באוניברסיטה . הסלנג מילא בחברה הדוברת עברית בישראל כמה פונקציות , שרובן מתקיימות עד היום . רובן הן הפונקציות שממלא הסלנג בכל חברה . הסלנג ממלא חללים לקסיקליים–סמנטיים , ובכך עונה על צרכים שהשפה הבינונית והגבוהה אינן עונות עליהם . במקרים מסוימים הוא מספק לדוברים תחליף למילים וביטויים המצויים בלשון התקנית , אך מסיבות שונות אין משתמשים בהם . הסלנג הוא הדרך העיקרית המאפשרת שיח על נושאי טאבו כמו מין , אלימות וגזענות ישירה . אפשר לראות בסלנג מנגנון חברתי–לשוני שבאמצעותו מתאפשרת פריצה מסויגת של נורמות בלי לאיים על ערכי החברה . השימוש בקוד תת–תקני מתיר לכאורה לומר דברים שאינם מותרים על פי המוסכמה החברתית השלטת . לסלנג תפקיד חתרני . עצם השימוש בו הוא קריאת תיגר , בדרך כלל לא מודעת או לא מובהקת , על ערכי החברה והממסדים המנהלים אותה , ואשר המשלבים הגבוהים יותר של השפה מייצגים אותם . לכן השימוש בו טיפוסי לצעירים , בעיקר . לסלנג מעמד חשוב בעיצוב ההומור של חברה ותרבות כלשהי . לעצם השימוש במונח מן הסלנג אפקט משעשע , והוא מתעצם בהנגדה בין ההומור לשפה התקנית , המייצגת חשיבות ורשמיות . ביישוב הארצישראלי היה לתפקידים האלה של הסלנג ממד ייחודי : באמצעות הסלנג היה אפשר להשתמש בשפות שאינן עברית , שהיו חלק מעולמם של הדוברים מסיבות שונות , ובכך לעקוף את העמדה המקובלת ואת הנורמה שאין לערב בעברית יסודות לועזיים . הסלנג ממלא צרכים מכל תחומי החיים . עם זאת יש כמה תחומים שבהם היתה יצירת הסלנג פעילה ביותר . תחום אחד הוא תחום הבעת רגשות ראשוניים כמו כאב , הפתעה ושמחה , דוגמת מילות הקריאה אוי ויי , יה אללה , שיט , אח . תחום קרוב הוא מילים וביטויים המביעים עמדה חיובית או שלילית : אחלה , א–ברוך , או קיי , מגניב , על הפנים , עשר ועוד . תחום שלישי הוא תחום מילות ברכה ופנייה כמו אהלן , להת , ' ביי . הסלנג פורה מאוד גם בתחום התכונות האנושיות : נודניק , שלימזל , חנטריש , פרייר , חתיכה , ג'דע , ק % ל . קבוצה גדולה בסלנג היא כאמור מילות טאבו : שמות לאיברי המין ולפעילות המינית , מילים וביטויים המתארים אלימות כמו בוקס , זפטה , נוגרה , מכות רצח , להרוס למישהו את הצורה . במסגרת הסלנג התפתחו גם כינויים גזעניים כמו שווארצע , ערבוש ושיכנוזי ומילים מעולם הסמים כמו מסטול , ג'אנקי , לבן כשם להרואין וכו . ' מילות הטאבו בתחום המיני זכו לעתים קרובות להרחבת משמעות . "לזיין" במשמעות לשגול התרחב ל"לסדר" או להתעלל , "שמוק , " מילה שהיא במקורה כינוי ביידיש לאיבר המין הזכרי , התרחבה לכינוי גנאי כללי , ועוד . תצורת המילים בסלנג הישראלי התפתחה בכמה ערוצים . ערוץ אחד הוא השימוש במילים עבריות תקינות שעברו גלגול סמנטי . המלה "שבת , " למשל , התייחדה בסלנג של הקיבוצים לציון יום עבודה בחופשה , או לחופשת שבת בצבא . מילים כמו "עצבים" או "דם" זכו בתהליך מטונימי למשמעות חדשה במשלב הסלנג : סבלנות " ) איזה עצבים יש לו , " "אין לי עצבים לזה ( " ואומץ " ) אין לך דם . ( " מילים כמו "פרצוף" או "מספר" זכו בסלנג למשמעויות מעצימות לחיוב ולשלילה " ) פרצוף דורש מכה , " "מספר חזק , ( " לצד משמעותן הרגילה . "הלך" זכה למשמעות של "נעלם" " ) הלך הכסף ( " בדרך מטפורית , וכך "פרפר" לגבר נשוי המחזר אחר נשים אחרות . פעלים שונים הפכו לפועלי סלנג , לפעמים על ידי תוספת מילות יחס לא מקובלות , כמו "מת ל " ... במשמעות משתוקק ו"שם על" במשמעות מתחשב . לצד התפתחות סמנטית פנימית של מילים עבריות בולטת בסלנג הישראלי השפעה ישירה ועקיפה של שפות רבות שאיתן באו דוברי העברית במגע . השפה העיקרית שהשפיעה על הסלנג הישראלי מאז ראשית החייאת השפה היא יידיש , ולאחר מכן הערבית והאנגלית . השימוש ביידיש היה טבעי למי שבאו מסביבה דוברת יידיש , מה גם שהיידיש היא ביסודה שפה בעלת אופי עממי . הדיבור השוטף ביידיש לא תאם את הנורמה המתבקשת , אך מילים רבות ממנה חדרו למשלב הסלנג ומילאו בו תפקיד מרכזי . סלנג היידיש היה נפוץ בתיאור תכונות אנוש , בדרך כלל חולשות ( קוטר , יכנה , פרייר , ( במילות טאבו ( שמוק , טוכעס–לייקער , ( במילים המתארות אלימות ( פליק , שמיר , זץ . ( מן היידיש נגזרו פעלים שנקלטו היטב בעברית כמו להשוויץ ולקטר . סיומות מן השפות הסלאביות המקובלות ביידיש , כמו ניק וצ'יק , דבקו במילים משפות אחרות , בדרך כלל עברית , וכך נוצרו מילות סלנג : קיבוצניק , אכפתניק , קטנצ'יק . ליידיש היתה השפעה עקיפה על הסלנג באמצעות שאילת משמעות , כמו "מספר" בעקבות "נומער , " או תרגומי שאילה של ניבים רבים , כגון "טחן מים" ( שטויסן וואסער , ( "לא הולך ברגל" ( סגייט ניט צו פוס , ( "נעשה לו חושך בעיניים" ( פינצטער אין די אויגן . ( השפה המשפיעה השנייה היתה הערבית . כאן בא לידי ביטוי המפגש של הישראלים עם הערבים שחיו בארץ . הערבית השפיעה מאוד על סלנג הקריאות , הברכות ומילות הביטוי הרגשי ( דחילק , יא בא יי , אינשאללה , סחטיין , מבסוט , ובתקופות מאוחרות יותר אחלה וסבאבה , ( התכונות האנושיות ( עבדאי , ג'דע , אהבל , מג'נון , פרחה , ( מילות טאבו ( קוס ,

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר