אורתודוקסיה ודמוקרטיה

עמוד:201

שבה שימש מנהיג לחסידי חב"ד הרבים . אף שמשנת חב"ד נטתה תמיד להדגיש את התהום שבין נשמותיהם של יהודים ולא יהודים , ביטא בכל זאת הרב שניאורסון את יחסו החם למדינה הדמוקרטית כשהגדיר את המשטר האמריקני "מלכות של חסד . " במשנתו אכן יש משקל לא מבוטל גם לזיקה האוניברסלית בין בני אדם , יהודים ולא יהודים כאחד , שלכולם נודע תפקיד חיוני בהבאת הגאולה . פתיחות יחסית – לא בישראל בישראל המצב שונה במידה רבה . הפתיחות היחסית של רבים מהחרדיים בתפוצות אינה אופיינית לישראל . החרדיים הישראליים אינם לומדים לימודים כלליים אחרי כיתה ח . ' חשיפתם להיסטוריה ולתרבות הכללית באמצעות לימודים מסודרים היא שולית ביותר . נכון אמנם שבנות חרדיות לומדות לימודים כלליים ( שלא כבנים , הלומדים מגיל 14 ב"ישיבות קדושות" שאין בהן לימודי חול , ( ורבות מהן נבחנות במבחני בגרות מלאים . ובכל זאת , בעולם החרדי , משקלם של הגברים גדול לאין ערוך מזה של הנשים בהתמודדות הרעיונית , שכן הנשים אינן לומדות גמרא . רק בנים יכולים להיות "תלמידי חכמים , " המעצבים סדר יום רעיוני והלכתי . את ההתנגדות לערכים מערביים ובתוכם הדמוקרטיה והליברליזם הוביל הרב אליעזר מנחם מן שך , מנהיגה רב ההשפעה הרוחנית והפוליטית של החרדיות הליטאית משנות ה70– ועד שנות ה . 90– הרב שך שלל מכול וכול את ערכי המערב הליברלי , הנהנתני בעיניו , ערכים הפוגעים בעיניו פגיעה של ממש במורשת ישראל . לדעתו , ההשכלה והטכנולוגיה המערבית אינן כוללות תכנים בעלי ערך מוסרי . אלה מצויים רק בחוכמת התורה . הרב שך ראה באידיאולוגיה הליברלית חלק מכל האידיאולוגיות של הגויים שאין בהן ממש . יורשו , הרב אלישיב , ממשיך בדרכו זו . הבעיה העיקרית המציבה מכשול לסינתזה יהודית דמוקרטית בעולם החרדי היא שבעיני החוגים החרדיים מדינת ישראל החילונית הדמוקרטית היא ביטוי להתבוללות תרבותית קולקטיבית . ככל שגוברת מעורבות העולם החרדי בתחומים שונים , כך גדלה הציפייה שהמדינה לא תהא ככל המדינות הלא יהודיות . ראוי עם זאת לציין שהחרדיות המזרחית החדשה המזוהה עם חוגי ש"ס מפתחת גישה מורכבת יותר מזו של האשכנזים , גישה שיש בה שילוב בין עוינות לבין משיכה , גם ביחס אל העולם המערבי המודרני בכלל וגם בנוגע לדמותה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית . במצב הקיים נוטים החרדיים להימנע ככל האפשר מפנייה למערכת המשפט האזרחית , שאינה מבוססת על המשפט העברי ולפיכך הם רואים בזה משום איסור פנייה ל"ערכאות הגויים . " מבחינה סוציולוגית , יש בכך המשך למגמות ההסתגרות מפני ה"חוץ" המאיים , האופייני לתפיסות היהודיות האורתודוקסיות באירופה . יתר על כן , החרדיים אינם תופסים את חוקי מדינת ישראל כמחייבים ציות , מכוח הכלל "דינא דמלכותא דינא , " המונע אנרכיה . בקרב פוסקים קיימת מחלוקת אם כלל זה , שנקבע במקורו במאה ה3– לספירה בנוגע לשלטון לא יהודי , מחייב גם כלפי שלטון יהודי , או שמא שלטון יהודי חייב להתבסס רק על דיני התורה . בעולם החרדי מקובלת הפרשנות האחרונה , שהיא עמדת רוב הפוסקים המרכזיים במאות השנים האחרונות . ובכל זאת העולם החרדי אינו קורא למרד נגד שלטון החוק , גם אם אין לו בעיניו הצדקה הלכתית , שכן , כדברי המשנה במסכת אבות : ללא מורא המלכות "איש את רעהו חיים בלעו . " התלונה העיקרית בחוגים אלה היא שבית המשפט העליון , בייחוד בשני העשורים האחרונים , נוטה לנקוט " אימפריאליזם שיפוטי , " הרואה במשפט הליברלי החילוני את חזות הכול , גם בסוגיות ערכיות הדורשות משא ומתן חברתי ופוליטי . תלונה זו מקובלת על כל החוגים החרדיים ואף על אגפים לא מבוטלים בקרב הציונות הדתית . אבל הביקורת הרצינית והלגיטימית על הליברליזם והאקטיביזם השיפוטי של בית המשפט משולבת לא אחת בדמוניזציה כלפי בית המשפט ובייחוד כלפי דרכו של הנשיא אהרן ברק , שהוצג לא אחת כאיש שמאל אנטי–דתי מובהק . בעיה חריפה יותר , הנוגעת לעצם יחסם של החרדיים למשטר הדמוקרטי , היא שבמערכת החינוך החרדי אין לימודי אזרחות ודמוקרטיה , כי הם נתפסים כזרים וכמסוכנים לרוח ישראל . עם זאת קיימת הכרה ביתרון המצוי בשיטת המשטר הדמוקרטית להגנה על קבוצות מיעוט כגון החרדיים . מעבר לכך , המשטר הדמוקרטי הליברלי נתפס ללא ספק כעדיף ממשטרים דיקטטוריים ואין התנגדות לעצם קיומו , אף שברור מהו האידיאל העתידי : מלכות המשיח המוצגת כפשוטה . בכל מקרה , במציאות של היום לא נשללת הלגיטימיות מהמשטר הדמוקרטי כטכניקה ממשלית ( הרובד הראשון של הדמוקרטיה הליברלית . ( הבעיה מצויה בהתנגשות הברורה שבין הערכים היהודיים כפי שהללו נתפסים בעיני החוגים החרדיים לבין עקרונות יסוד דמוקרטיים ( הרובד השני , ( כגון : . 1 חירויות אינדיווידואליות , שאותן לא תופסים מצדן הערכי החיובי אלא כמעודדות מתירנות ופגיעה בקודשי הדת ; . 2 שוויון אזרחי לערביי ישראל אשר כלפיהם קיים בעולם החרדי חוסר אמון קבוע ; . 3 שוויון מלא בין גברים לנשים , הנתפס כמנוגד לרצון האל וכפוגע באושיות המשפחה היהודית ; . 4 פלורליזם רעיוני בכלל , ובייחוד בנוגע לזרמים דתיים לא אורתודוקסיים , הנתפסים כבעייתיים יותר מהחילונים , שכן בעיני העולם החרדי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא