חסידות חב"ד

עמוד:211

חסידות חב"ד נפתלי לבנטל חב"ד ליובביץ' ( או ליובאביטש , בתעתיק יידיש ) הוא זרם בחסידות , שראשיתו במאה ה18– והוא נמשך עד היום , ויש לו חשיבות מיוחדת בחקר תהליך המודרניות והקהילה היהודית . החסידות הזאת , שמיזגה מרכיבים מסורתיים מובהקים עם מרכיבים מודרניסטיים , הצליחה להקים תנועה כלל–עולמית הנתפסת בעיניה כתשובה להתפזרות ולהתבוללות שלאחר השואה . חסידות חב"ד ממזגת בתוכה , מאז הדורות הראשונים לכינונה , מאפיינים שמרניים ומודרניסטיים כאחד . זרם חב"ד נוסד בידי רבי שניאור זלמן מלאדי , וצאצאיו המשיכו לעמוד בראשו על בסיס שושלתי . במשך רוב המאה ה19– התרכזה החסידות בליובביץ' שברוסיה הלבנה , ונודעה בשמה של אותה עיירה . במאה ה , 20– בהנהגתו של הרבי הליובביצ'י השישי , הרב יוסף יצחק שניאורסון , הועתק המרכז , בשנת 1930 בערך , מרוסיה לפולין , ולאחר מכן , בשנת , 1940 לעיר ניו יורק . ממקום מושבו , ברובע קראון הייטס שבברוקלין , הקים חתנו ויורשו של יוסף יצחק , הרבי הליובביצ'י השביעי , הרב מנחם מנדל שניאורסון , תנועה יהודית דתית והיא נתפרשה על פני ארצות רבות וביקשה להגיב על תופעות של התבוללות בקרב היהודים . השם חב " ד הוא ראשי תיבות של המילים " חוכמה , בינה , דעת . " המונחים הקבליים האלה , המתייחסים לספירות העליונות בעולם האלוהות , מסמלים התמקדות בצורות שכליות ושכלתניות של הרוחניות . רוב הזרמים של החסידות המוקדמת שמו דגש בחוויה רגשית עזה . הרבי שניאור זלמן לימד את חסידיו כי האדם , בעשותו שימוש בשכלו , בצורות רציונליות של הגות , מסוגל להגיע לרמות רוחניות של תודעה . כמו כן שם הרבי דגש בפעילות מעשית של קיום מצוות ואיסוף כספי צדקה לקהילה החסידית בישראל וליהודים אביונים ברוסיה הלבנה . המיזוג הזה של מרכיבים מגוונים מאפיין את ספרו ליקוטי אמרים , או תניא , שהופיע בהוצאת סלאוויטה בשנת . 1796 הדרשות שהיה רבי שניאור זלמן נושא לפני כינוסים של חסידים נלהבים היו שזורות מוטיבים רוחניים , אך גם סיגלו דרך ניתוח מנומקת , כמעט "פילוסופית . " דרשותיו של בנו ויורשו העיקרי , רבי דב בר מליובביץ , ' מצעידות את הגישה הזאת עוד צעד אחד . אבל דב בר הטיף גם לסגנון של התבוננות מיסטית , העשויה להביא לידי "התפעלות , " או אף לידי מצב הדומה לטרנס . לעומת חסידים בכללם , שביכרו נתיב של "אמונה" על פני נתיב של "דעת , " הרי חסידי חב"ד תרו אחר מיזוג בין השניים . מנהיגי חסידות אחרים מיהרו להבין כי חב"ד פונה לכיוון חדש , ורבי אברהם מקאליסק , עמיתו לשעבר של שניאור זלמן , יצא חוצץ נגדו , ואילו בדור המנהיגים הבא תקף רבי צבי הירש מזידיטשוב את כתביו של רבי דב בר . מושא תקיפתם היה השכלתנות או ה"פילוסופיה . " חסידי חב"ד הגיבו ואמרו כי " אמונה" המנותקת מרקע של "דעת" היא אמונה שטחית , וכי האידיאל של חב"ד הוא לשלב את ה"אמונה" עם ההבנה הרציונלית . בתנועת חב"ד פיעם בתקופה המוקדמת ההיא הרצון לעורר בחבר הפשוט חוויה רוחנית באמצעות לימוד הדרושים החסידיים–הקבליים של חב"ד וההתבוננות במשמעותם . הגישה הזאת זכתה אף היא לביקורתו של רבי אברהם . הוא סבר כי ... " ריבוי השמן בנר הוא ... סיבה לכבותו , " וטען כי חסידים פשוטים "די להם באמונת חכמים , " וגם בלי לימוד טקסטים מיסטיים יצליחו להשיג את המטרות המוסריות של החסידות . כך התייחדה חב"ד בחוגים החסידיים , בתקופתה המוקדמת , גם בכך שהאצילה תחושת העצמה באמצעות תפוצה רחבה של התורה החסידית , וגם בכך שסיפקה דרך חשיבה המביאה לידי אקטיביזם ולידי התנסות בעלת אופי רוחני כאחד . בשנות ה40– של המאה ה19– אפשר להבחין בבירור בהיבטה השמרני של חסידות חב"ד . הרבי מליובביץ' השלישי , רבי מנחם מנדל שניאורסון , עמל לשמר את מערכת החינוך היהודית המסורתית מפני ניסיונותיו של ס"ר אוברוב , מיניסטר ההשכלה הלאומית של רוסיה , להנהיג בה שיטות חדשניות . אוברוב גייס לעזרתו משכיל יהודי–גרמני ששמו מאקס ליליינתל , ובשנת 1843 כינס בעיר סנט פטרבורג ועדה קיסרית במטרה להקים מספר רב של בתי ספר יהודיים חדשים , שיפעלו ברוח ההשכלה . הרבי מנחם מנדל היה חבר בוועדה , ועמו היה חבר בה גם הרב יצחק מוולוז'ין , מנהיג "המתנגדים . " אבל לעומת רבי יצחק , שחש כי פייסנות היא בעצם הברירה היחידה , חתר רבי מנחם מנדל לסיכול תוכניתו של אוברוב . הדבר לא עלה בידו . עם זאת הושג היתר להמשך הלימוד בחדרים ובישיבות לצד בתי הספר החדשים . כתביו של רבי מנחם מנדל כוללים , נוסף על שפע דרושים חסידיים וספרי שאלות ותשובות בנושאי הלכה , אסופה של כתבים פילוסופיים , דרך אמונה – ספר החקירה ( פולטבה , , ( 1912 הדנה בספר מורה נבוכים של הרמב"ם , ברב סעדיה גאון , ברב יוסף אלבו וגם בספר המדע העברי הראשון מסוגו , נחמד ונעים , מאת דוד גנז , המלומד היהודי שפגש את טיכו בראהה . הוא חיבר גם את דרך מצוותיך , שהופיע בפולטבה בשנת 1911 וחתר ליצור זיקה בין ההלכה לבין התורה החסידית .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא