לשון התקשורת

עמוד:261

היתה לנחלת הכלל במהלך שנות ה , 70– היה בתחילה תפקיד משני בהשפעתה על השפה . שפת החדשות נקבעה על פי כללי שפת הרדיו , ובדרך כלל , באשר הטלוויזיה היא מדיום הנשען על התמונה יותר מאשר על המילה , לא נעשו בה מהלכים מכוונים להכוונת השפה או להובלת תפיסה חדשה בתחום הלשוני . הפיקוח ההדוק ברדיו גרם שבניגוד לעיתונות הכתובה הומצאו רק מילים מעטות בידי שדרי הרדיו והטלוויזיה , כמו המילה "מהפך" במשמעותה הפוליטית , שהמציא חיים יבין בבחירות . 1977 שנות ה80– וה90– הן שנים של שינויים דרמתיים במדיה . בתחום העיתונות הכתובה התאפיינו השנים האלה בקריסת העיתונות האידיאולוגית , בעליית המקומונים ובצמיחת החלק המגזיני של העיתון . הרדיו והטלוויזיה התפצלו לערוצים והיה עליהם להגיע לקהלים חדשים ולענות על הפיצול החברתי . עולם הפרסום הלך וגדל , ובשנים האחרונות נוסף מדיום רביעי : האינטרנט . את התקופה הזאת מאפיינים גם יחסי גומלין הולכים וגדלים בין ערוצי המדיה למיניהם , והבידול ביניהם אינו מובהק כבעבר . באותן שנים נקבע היחס של המדיה לשפה כחלק מתהליכי השינוי , לא מתוך עמדה לשונית מובהקת דווקא , אלא יותר כסטיכיה ומתוך ההיענות לצורכי השוק וההתאמה ללשונם הטבעית של העיתונאים והקוראים החדשים . העיתונות הכתובה הרחיבה את דרכי ההבעה , ואפשר למצוא בה סוגי כתיבה שונים . ניסוח הידיעות בתחום החדשות עדיין נתון לכללים לשוניים קבועים , אם כי גם כאן אפשר למצוא הבדל מובהק בין הניסוח הפשוט והקצבי של עיתוני הערב לניסוחים מורכבים ומפותלים יחסית בהארץ , למשל . מהלך חשוב בשפת התקשורת הוא צמיחת השפה המיוחדת לכותרות , הנחשבות יותר ויותר לשפה עצמאית שמשקלה דומה לפחות למשקל החומר שהכותרת מכריזה עליו . בעולם כולו נהוגה שפה מיוחדת לכותרות , אך נראה כי בעיתונות הישראלית הנטייה לסגנון כותרת טלגרפי אינה חזקה כמו בעיתונות האנגלוסקסית . לעומת זאת בחלקים המגזיניים ובעמודי הספורט ובמקומונים נהוגה חירות רבה וגישה יצירתית בחיבור כותרות . בחלקים האלה של העיתון יש אף נוכחות בולטת לסלנג , שימוש במילים הנחשבות נמוכות וחופש ניסוח כמעט מלא לכותבי הטורים האישיים . השימוש בלעז בעיתון , שהתמתן בעשורים הקודמים , חזר בדרך שונה מזו של הדור הקודם , ובחלקים רבים בעיתון אפשר למצוא מונחים מקצועיים ותרבותיים רבים בלועזית , ובעיקר באנגלית . בכתיבה ובשידור מורגשת גם השפעה חזקה של העיתונות הלועזית , בעיקר האמריקנית , באמצעות תרגומי שאילה מרובים , כמו השימוש הנפוץ בביטוי "חלון הזדמנויות" ובביטוי הסלנג "לא מחזיק מים . " ההשפעה בולטת בתחומים בעלי אופי גלובלי כמו כלכלה ופיננסים , עולם המחשבים והאינטרנט ועוד . תיאורי ההתרחשויות בבורסות העולם בנויים על פי מודל לשוני אמריקני , כולל דימויים נפוצים נוסח " מלכודת דובים" ותיאור המניות כבעלות תכונות אנוש . שפת הפרסומת , האמורה להגיע לציבור רחב של צרכנים באמצעות סיסמאות קצרות וקליטות , צעדה כאן עוד צעד אחד והשימוש בה בסלנג ובשפת דיבור נמוכה לפעמים נפוץ מאוד ונחשב אפקטיבי . שפת הפרסום נשענת גם על משחקי מילים , על שימוש חופשי במילים לועזיות כאשר הן מחזקות את האטרקטיביות של המוצר , על פנייה לרגשות ועוד . יש לציין בהקשר הזה שבתקשורת האלקטרונית יש פיקוח על שפת הפרסום והוא אמור למתן אותה . האינטרנט , מדיום שמשתמשים צורכים אותו בנסיבות אינטימיות ובדרך כלל באלמוניות , הולך ומצמיח שפה שהסלנג והתחביר המקוצר–ממוזער הם המאפיינים הבולטים שבה , ויש בה ריבוי יצירתי של כינויים נוטריקונים . המדיה והשפה : מכוונת או משקפת על פי התיאור , נראה כי העיתונות הכתובה ויתרה למעשה על תפקידה בהכוונת השפה . ברדיו , בעיקר בערוצים המרכזיים , עדיין ניכרת הכוונה לשונית , אך היא רחוקה מעמדתו הטהרנית של אבא בנדויד , ונעשית תוך הקשבה לדיבור המקובל , הן לאוצר המילים שבו והן לניסוח , ונראה שמערכת השידור כולה ויתרה על ההגייה המזרחית שאינה נהוגה בציבור הדוברים . בערוצים החדשים והאזוריים נעלמת כמעט ההקפדה על "לשון בינונית . " הטלוויזיה דומה בהתנהלותה לרדיו , וככל שהתוכניות פורמליות פחות ובנויות על מפגשים ועל מגוון של מנחים כך הולכת השפה הטלוויזיונית ומתקרבת לשפת הדיבור של הציבור הרחב . לטלוויזיה , ובמידת מה גם לרדיו , תפקיד לשוני נלווה אך חשוב , והוא התפקיד המתעד . השידור המתעד , כמו גם סדרות המשחזרות שפות דיבור , מעביר ללא תיווך שפות דיבור של קבוצות באוכלוסייה ושל אנשי שם היישר לאוזני הצופים–המאזינים . לכאורה , משוויתרה המדיה על מעמדה הלשוני המדריך , היא השאירה את מלאכת עיצוב השפה למתווכים מוצלחים פחות או מסורבלים יותר ממנה כמו "הרחוב" או "הקהילייה הדוברת" מצד אחד , ומערכת החינוך והממסדים הציבוריים מצד אחר . התיאור הזה רחוק מלהיות מדויק . מעמדה של התקשורת היום חזק מבעבר כמעט בכל היבט , וכך גם בתחום הלשוני . התקשורת היא עוד יותר מבעבר "המרחב הלשוני הציבורי , " המקום שבו כל הקהילייה הדוברת עברית נפגשת ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא