קריאת שמות בישראל בעת החדשה

עמוד:293

להצביע גם על שמות בעלי צליל צרפתי כמו אודליה , דניאל כשם לבת ונטלי . השמות האלה יכלו להתפרש גם כמעיןעבריים : אודליה ניתן במשפחות דתיות כצורת קיצור של אודהליה , ולצד נטלי ניתן מקביל , נטע–לי . שמות דו–מיניים , המיועדים לנשים ולגברים , היו קיימים תמיד בעברית . שמות גברים לא מעטים במקרא נחשבים היום לשמות נשים , כמו איה , דקלה וענת , ויש גם דוגמאות בכיוון ההפוך . מגמת השמות הדו–מיניים ( שמות יוניסקס ) היתה קיימת כבר בראשית ימי המדינה בשמות נפוצים כמו טל ועמית , אך היא התגברה מאוד בשנות ה . 80– שמות לא מעטים , בעיקר של בנים , הוכשרו להיות דו–מיניים , כמו דניאל , נעם ואופיר , ובעשור האחרון נפוצים שמות רבים ללא תג מין , בהם שמות בעלי תפוצה רחבה כמו רותם , סתיו , נוי , לי . מגמת השמות הדו–מיניים היא ייצוג של המגמה הרווחת בתרבות המערבית של טשטוש ההבחנה המובהקת בין "גבריות" ל"נשיות . " המגמה הזאת מיוצגת בהתעצמות המסר הפמיניסטי , בלגיטימציה של ההומוסקסואליות ובתופעת "הגבר החדש . " לצד המגמות האלה השמות המקראיים נותרו דומיננטיים במשך כל התקופות ובכל קבוצות האוכלוסייה , אך בתפוצה פוחתת במידה מתונה , והם נלקחים בדרך כלל ממאגר של דמויות תנ"כיות בעלות חשיבות מעטה יחסית . בין הילדים שנולדו בעשור האחרון של המאה ה20– רבים מאוד נושאים את השמות איתי , אוריה ואחרים . היקף השמות בעלי הצליל הגלובלי האנגלוסקסי ירד . בקרב זרמים מודרניים יחסית בקהילה החרדית ניכרת נטייה לשמות הנחשבים ישראליים , כמו חנוך , אלחנן ונחמיה , אם כי עדיין ניתנים בה שמות ביידיש ושמות בעקבות סבים ואחים שנפטרו . המגמות השונות של קריאת שמות היו אופייניות במהלך מרבית השנים ליישוב האשכנזי . העולים מארצות המזרח הגיעו אף הם נושאים שמות מסורתיים נפוצים , כמו אברהם ויעקב , ואחרים בהם עברתו את שמם הערבי . בכמה תפוצות היו שמות אופייניים , כמו סעדיה וזכריה בין התימנים . בשלבי העלייה הראשונים נקראו הבנים בשמות דומים לאלה של הוריהם , אך ככל שחלפו השנים השתלבו בני העולים המזרחיים במגמות הכלליות . היום עולה במידת מה תפוצת השמות בעלי הצליל המזרחי , כמו שירז , יסמין ועדן , ככל הנראה בהשפעת עמדות רב–תרבותיות והערעור על ההגמוניה האשכנזית , שנתפסה ככזו גם בתחום השמות . הביטוי הבולט ביותר לאופי הרב–תרבותי של עולם השמות המשקף את החברה הישראלית הוא בקרב שתי קבוצות העולים הגדולות של שנות ה : 90– יוצאי חבר המדינות ויוצאי אתיופיה . מעטים מאוד מבין העולים משנים את שמם הלא עברי עם עלייתם . יוצאי חבר המדינות נוהגים לקרוא לילדיהם הנולדים בארץ שמות סלאביים , והמגמה בולטת בין הבנות באחוזים גבוהים ביותר . סוגיה קרובה לעניין השמות הפרטיים היא שמות המשפחה . גם כאן עמדה מאז ראשית חידוש השפה מגמה למעבר לשמות עבריים , אך ההיענות לכך לא היתה גורפת . מרבית העולים לא רצו להינתק משם משפחתם , שהיה החיבור שלהם לאנשים שמהם נותקו . גם הנהגת היישוב נחלקה , מקצתם בחרו בשם עברי , לדוגמה דוד בן–גוריון , יצחק בן–צבי וגולדה מאיר , בעוד ארלוזורוב , ז'בוטינסקי , כצנלסון ורבים אחרים לא שינו את שמם . בקרב בני הדור השני שנולדו בתקופת היישוב היתה נפוצה בתקופה מסוימת נטייה להחליף את שם משפחתם לשם עברי גם אם הוריהם נותרו בשמם המקורי . דור שלם של סופרים " צעירים" שינו את שמותיהם בתקופה שלפני הקמת המדינה . שם המשפחה העברי היה בדרך כלל קרוב לשם המשפחה המקורי בצלצולו או במשמעותו . לאחר קום המדינה הונהגה מדיניות רשמית שלפיה חויבו אנשי צבא ונציגי המדינה , דיפלומטים , שליחי מוסדות ציבור וספורטאים לשאת שם משפחה עברי . כך החליפו בשנות ה50– שחקני הנבחרות הלאומיות בכדורגל ובכדורסל את שמותיהם , אך רובם ככולם חזרו לשם המקורי לאחר שובם ארצה . כמחצית מבין 200 שמות המשפחה המובילים בישראל הם שמות עבריים או מתייחסים למקור עברי ( כגון כ"ץ וכגן שנגזרו מ"כהן . ( " רובם היו קיימים גם בגולה , וככל הנראה אבות המשפחה שעלו ארצה נשאו אותם . בקבוצת שמות המשפחה הנפוצים מספר השמות שחודשו בישראל קטן מאוד . חלק ניכר משמות המשפחה שחודשו בישראל זהים לשמות פרטיים שחודשו , כגון טל , אורן ושחר . ראוי להזכיר גם שבישראל נפוצה מאוד תרבות הכינויים , שיש לה שורשים בהווי הגולה ובפולקלור הצברי . אנשים רבים נושאים כינויים כל ימי חייהם , ואלה הופכים לעתים לשם רשמי או מעין רשמי . בתרבות הפוליטית הדבר בולט במיוחד כאשר בראש המדינה עומדים אנשים הקרויים בפי כול בכינוייהם , כמו אריק , ביבי , בייגה ופואד . גם כינויים מובהקים פחות כמו יוסי , רפי ואבי יורשים את מקום השם הרשמי . כינויים רבים נולדו משיבוש או מהצמדת צורן שמקורו אינו עברי , בעיקר בהשפעת היידיש , כגון צביקה , שמוליק ורבקה'לה . תרבות הכינויים משקפת את האופי המשפחתי והספונטני של התרבות הישראלית , לטוב ולרע . לקריאה נוספת : אריאל , אברהם , ספר השמות , 200 המשפחות הנפוצות בישראל , משרד הביטחון – ההוצאה לאור , . 1997 וייטמן , סשה , "שמות פרטיים כמדדים תרבותיים : מגמות בזהותם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא